פסק-דין בתיק הפ 8041/03

א. לאיזה החלטה מתייחסת הבקשה שהוגשה בתיק זה לביטול פסק המשקם

1. כותרתה של בקשת המבקש: "בקשה לביטול פסק משקם חלקי", ונאמר בה "כבוד בית המשפט מתבקש להורות על ביטול פסק המשקם החלקי שכונה "החלטה" מיום 28.5.03, המהווה המשך לפסק המשקם החלקי שניתן ביום 20.5.02 ע"י המשקם עו"ד דורון כוכבי.... בקשה זו היא המשך לבקשה קודמת בתיק זה, ביחס לפסק המשקם החלקי הקודם, לגביו הוגשו בקשות לפסילת המשקם ולביטול פסיקתו. פסק המשקם נשוא בקשה זו רצ"ב ומסומן א'. נספח א'".

הנספח אשר סומן באות א', כותרתו "החלטה", והוא ניתן ע"י המשקם עו"ד דורון כוכבי (להלן: "המשקם"), ביום 28.5.03. אותה החלטה מתייחסת "למניות תנובה".

2. בסיכומיו, טען המבקש כי בקשתו לביטול פסק משקם מתייחסת הן לנספח א', והן לפסק משקם חלקי שניתן ע"י המשקם ביום 20.5.02. טענה זו דינה להידחות. כאמור בבקשה בענייננו, הבקשה מתייחסת לנספח א', היינו ההחלטה שניתנה ע"י המשקם ביום 28.5.03, ולכך בלבד. גם בתצהיר - מעבר לטענות כלליות - התייחס המבקש לסוגיה נשוא נספח א', שהיא מניות תנובה. זאת ועוד, לאחר מתן פסק משקם חלקי, ע"י המשקם, ביום  20.5.02, פנה המבקש לבית משפט זה, במסגרת המרצת פתיחה 2067/02 בבקשה לביטולו של אותו פסק משקם חלקי. לאחר מכן, הגיש המבקש בקשה לדחיית המרצת הפתיחה האמורה ולבקשתו ההמרצה נדחתה ביום 9.12.02. טענות המבקש בסיכומיו כאילו ניתן להשיב לביקורת שיפוטית את פסק המשקם החלקי נדחות. המועד לתקוף את אותו פסק משקם חלקי חלף, הבקשה לביטולו נדחתה ומלכתחילה "הבקשה לביטול פסק משקם חלקי" שהוגשה בתיק זה, היתה אך לגבי נספח א'.

ב. האם ניתן להגיש בקשה לביטול על פי חוק ההסדרים לגבי ההחלטה נספח א'

3. נטען ע"י המשיב כי ההחלטה נספח א' הינה החלטה אחרת, אשר לא ניתן להגיש לגביה בקשה לביטול. אמנם, שנספח א' כונה ע"י המשקם "החלטה", ואולם ההכרעה שבה הינה סופית לעניין מניות תנובה, ולכן, יש לסווגה כ"פסק משקם חלקי", אשר ניתן להגיש לגביו בקשה לביטול.

ג. האם קיימת עילה לביטול ההחלטה נשוא הבקשה

4. באשר למניות תנובה קבע המשקם בהחלטה:

"יחידות ההשתתפות בתנובה מוקנות לאגודה... באשר להשקעה, הרי זו לא הוכחה בפני, ובכל מקרה לא הוכח בפני כי למר שטיינבוים קיימת זכות כלשהי במשק מס' 54, הגם שנטל על עצמו לפרוע את החובות הכבדים הרובצים על משק זה...".  טוען המבקש כי מאחר שמניות תנובה הן רכוש המשיבה, המשיבה לא היתה רשאית לחייב את חשבונו ברכישתם וכי יש לזכותו במלוא הסכומים שבהם חוייב.

בטיעוניו מסתמך המבקש על דברי רו"ח קרוק אשר העיד מטעם המשיבה, ואישר כי המניות רשומות על שם המשיבה - עובדה המוסכמת על כולם. רו"ח קרוק נשאל על ידי ב"כ המבקש בעניין מניות תנובה "אני מפנה אותך לחוות דעתך, עמ' 2 פרק ב', האם זה נכון שהן רשומות כרכוש האגודה", ורו"ח קרוק השיב על כך בחיוב.

בחוות דעתו ציין רו"ח קרוק:

"לעניין מניות תנובה: מאז אפריל 1983 חיובם של משפחת שטיינבוים במניות תנובה נעשית במסגרת ההתקשרות הישירה שבינם לבין תנובה ואשר נעשית שלא באמצעות המושב... לגבי התקופה שעד אפריל 1983 אמנם המניות רשומות על שם המושב אך מקורם משיווק החברים. החיוב במניות היה חלק יחסי מהפדיון ונכפה על היצרנים. באשר לתשלומי תנובה ע"ח המניות יש לדעתי להשיב את הכסף ליצרנים".

ובהמשך חוות הדעת נאמר:

"מבקש להפנות את תשומת הלב שמתוך סה"כ החיובים בגין מניות תנובה המסתכמים לסך - 5,556 ש"ח בערכים נומינליים החלק המתייחס לתקופה עד 4/83 הוא 60 ש"ח (ייתכן שיש סכום נוסף שחוייב לאחר 5/83 ומתייחס לתקופה עד 4/83)".

5. טוען המבקש כי בגין מניות תנובה התקבל דיבידנד אותו חילקה המשיבה באופן שווה בין חבריה וכי "פעולה כזו מהווה למעשה הפקעת רכוש החבר שלא כדין באופן הנוגד במפורש את ההלכות שנקבעו בעניין "שדה משה" ובעניין "פרי העמק" ובאופן מפורש את חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו ...".

לטענת המבקש דין החלטת המשקם להתבטל מכוח העילות המניות בסעיפים 24(9)(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968, וסעיף 28(3) לחוק הסדרים בגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב 1992.

6. לא מצאתי, כי התקיימו בענייננו העילות לביטול ההחלטה נשוא הבקשה ככל שהיא מתייחסת למניות תנובה, כאשר המשקם התבקש ליתן החלטה בעניין זה, ובעניין זה בלבד. המבקש הסתמך בסיכומיו על עדותו של רו"ח קרוק בפני המשקם שלדבריו, הינם הודאות בעל דין. בציטוט מדברי קרוק בעדותו בפני המשקם, לא נמצא ביסוס לטענות המבקש כי קביעת המשקם, כי לא הוכחה בפניו השקעת המבקש במניות, דינה להתבטל מכוח העילות שפירט. בדברים שצוטטו מפרוטוקול הדיון אין הוכחה ואין תימוכין, לאשר המבקש טוען.

7. כדי להשלים את התמונה בעניין מניות תנובה הובאה לעיל התייחסות רו"ח קרוק אליהם בחוות דעתו. הצדדים בטיעוניהם לא הזכירו את חוות הדעת, המבקש לא טען כי יש להסתמך על האמור בה, ולכן לא מצאתי אף אני להיזקק לאמור.

8. אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ש"ח. לסכום זה יתווסף המע"מ בהתאם לחוק והוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום המלא בפועל כאשר המדד הבסיסי הינו זה הידוע היום.

ניתן היום ד' בתשרי, תשס"ז (26 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות מתבקשת להמציא העתק מפסק הדין לצדדים.