פסק-דין בתיק הפ 747/06

     1.    המשיב ייצג את המבקש מספר שנים בהתדיינויות שונות שהתקיימו בין המבקש לעיריית אשדוד בערכאות שונות. עקב מחלוקות שהתגלעו ביניהם באשר לאופן הייצוג ואופן ניהול התיקים, הופסק הייצוג ביוזמת המבקש (באפריל 1984).

הפסקת הייצוג פתחה חזית התדיינות בין המבקש, אשר סבר כי המשיב התרשל במלאכת הייצוג לבין המשיב. בורר שמונה על מנת להכריע במחלוקת (עו"ד חיים שפירא ז"ל) עיכב את הבירור בהסכמת הצדדים הניצים עד שיסתיימו ויוכרעו המחלוקות בין המבקש, אשר יוצג ע"י המשיב, לבין לעיריית אשדוד.

עיכוב זה נמשך כ-16 שנה עד שההתדיינויות הרבות בין המבקש ועיריית אשדוד הוכרעו ובאו לסיומן. תביעותיו של המבקש נגד העיריה, כמו גם הערעורים שהגיש, נדחו כולם.

בשלב זה ובהסכמת הצדדים, חודשו הליכי הבוררות בין המבקש למשיב ולצורך זה מונה כבורר עו"ד איתן ארז.

הבורר קיים כ-3 ישיבות, אשר במהלכן דן בבקשת המשיב לדחות על הסף את תביעת המבקש נגדו. בקשת המשיב התקבלה ותביעת המבקש נגדו נדחתה משום שלא הוכח, כך על פי קביעת הבורר, כל נזק שנגרם לו, כביכול, ע"י המשיב במהלך ייצוגו עד שפוטר על ידו.

קבע הבורר כי בהעדר נזק, שהוא יסוד מיסודות עוולת הרשלנות, יש לדחות את תביעת המבקש שהתבססה על עוולה זו, כבר בשלב זה. 

2.         בבקשה שבפני עותר המבקש לביטול פסק הבורר הדוחה את תביעתו בשל התקיימותן של מספר עילות המצדיקות את הביטול לפי סעיף 24 לחוק.

א. מלין המבקש על דחית תביעתו ע"י הבורר על הסף בלא לדון ולהכריע בעניינים או הטענות שנמסרו להכרעתו. לפיכך קמה לו עילת ביטול לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות.

טוען המבקש כי בפסקו התייחס הבורר לשני מקרי רשלנות בלבד שיוחסו למשיב והתעלם משלושה מקרים נוספים שנטענו על ידו והבורר התעלם מהם.

     טענה זו יש לדחות.

מסעיף 14 לפסק עולה בבירור כי הבורר התייחס לכל נושאים, או הטענות, שהעלה המבקש כנגד המשיב ואזכר אותם בהחלטתו.

      העובדה כי בסופו של דבר נדחתה תביעת המבקש מבלי "להכריע" או לדון בכל הטענות שהועלו, אין בה כדי להצדיק פסילה או ביטול הפסק.

      דחיית התובענה (על הסף) באה משום שהבורר השתכנע כי לא נגרמו למבקש נזקים ממוניים כלשהם. משכך, לא קמה לו, למבקש, עילת תביעה נגד המשיב בעוולת הרשלנות עליה ביסס את תביעתו. כך אף אם ניתן היה לראות במעשיו או בהתנהגותו של המשיב אלמנטים של רשלנות.

      משהגיע הבורר למסקנה וקביעה זו (ראה סעיף 29 לפסק), התייתר הצורך מבחינתו לדון בכל הטענות או פרטי הרשלנות שהועלו, או נטענו, ע"י המבקש.

      אין באי התייחסות זו, או באי הכרעה בכל אחת מהטענות לגופן, כדי להצדיק בנסיבות אלה את ביטול הפסק בעילה המנויה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות.

      (ראה 2040/95 קנת כהן - זיזה דוד, פורסם בתק' - על 95(2) 1486).

ב.      מוסיף וטוען המבקש כי הבורר לא קיים דיון לגופו של ענין ולא שמע ראיות. כל שהוצג בפני הבורר היו פסקי הדין שניתנו ע"י הערכאות השיפוטיות השונות, אשר דחו את תביעותיו נגד עיריית אשדוד. מעצם דחיית התביעות הסיק הבורר כי לא נגרם לו - למבקש - כל נזק, מבלי שבחן האם רשלנותו של המשיב כלפיו השפיעה או הביאה לדחיית התביעות.

בנסיבות אלה, קמה לו, למבקש, לטענתו, עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות, שכן לא ניתנה לו כל אפשרות או הזדמנות להוכיח טענותיו ו/או לטעון טענות.

אף טענה זו דינה לדחיה.