פסק-דין בתיק הפ 723/03

רקע עובדתי

1.         ביום 7/12/95 התקשר המבקש, חאלד מנסור (להלן: "המבקש"), עם המשיב 1, ג'האד מוחמד חאסקייה (להלן: "ג'האד") בחוזה מכר מקרקעין, אשר לפיו מכר ג'האד למבקש שטח של 3,000 מ"ר, המהווה חלק מן המקרקעין הידועים כחלקה 19 בגוש 7763, ומצויים באזור המזרחי של העיר טירה (חוזה המכר צורף כנספח א' לתובענה, להלן: "חוזה המכר" ו "המקרקעין" לפי העניין). במועד כריתת חוזה המכר, היו המקרקעין רשומים על שם אביו של ג'האד, מוחמד חאסקייה ז"ל, שנפטר ב-21/12/86 (להלן: "האב") והועברו מכוח ירושה לילדיו: ג'האד, המשיבה 2 - נעימה חאסקייה (הרשי) (להלן: "נעימה"), המשיבה 3 - עאישה מוחמד חאסקייה (עלי) (להלן: "עאישה"), וילדים נוספים.

            לטענת המבקש, מורכב חלק המקרקעין שרכש מאת ג'האד משלושה חלקים: חלקו של ג'האד, חלקה של נעימה וחלקה של עאישה. לגבי חלקם של שאר היורשים במקרקעין לא העלה המבקש טענות כלשהן. חלקיהן של נעימה ושל עאישה במקרקעין נמכרו למבקש במסגרת חוזה המכר שבינו לבין ג'האד, לאחר שהאחרון הציג למבקש חוזי מכר שנערכו בין ג'האד לבין אחיותיו נעימה ועאישה, שלפיהם הן מעבירות את זכויותיהן במקרקעין לידי ג'האד.

            בשנת 2002, עם הוצאת צו הירושה של האב המנוח, ורישום העברת זכויות האב במקרקעין לידי היורשים בלשכת רישום המקרקעין מכוח צו זה, נתברר למבקש כי זכויותיהם של ג'האד, נעימה ועאישה במקרקעין אינן מגיעות כדי 3,000 מ"ר כאמור בחוזה המכר, כי אם ל-2,235 מ"ר (745 מ"ר לכל אחד מן השלושה). עוד נתברר למבקש, כי עאישה וכעבור זמן גם נעימה הוכרזו נפקדות מכוח חוק נכסי נפקדים, תש"י - 1950 (להלן: "החוק" או "חוק נכסי נפקדים"), וחלקן בירושה הוקנה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים שמונה מכוח החוק (להלן: "האפוטרופוס"), וכי האפוטרופוס מצידו מכר את חלקם במקרקעין של עאישה ושל יורש נוסף, דיאב, לרשות הפיתוח. האפוטרופוס ורשות הפיתוח צורפו לתובענה כמשיבים 4 ו-5 בהתאמה.

2.         לטענת המבקש, למרות חוזה המכר והוראותיו, מסרבים המשיבים 1 - 3 לשתף פעולה בהשלמת העיסקה ולמעשה משיבים אלה אינם ממלאים את חלקם בחוזה המכר שבין המבקש לג'האד. משום כך, פנה המבקש לבית משפט זה ועתר למינוי בא-כוחו ככונס נכסים על זכויותיהם של ג'האד, נעימה ועאישה במקרקעין, וכן להסמיכו לטפל במקום עאישה בביטול הקניית זכותה במקרקעין לאפוטרופוס ובביטול עסקת המכר שבין האפוטרופוס לרשות הפיתוח, כל זאת כדי לאפשר ביצועו של חוזה המכר שבין המבקש לבין ג'האד. במסגרת סיכום טיעוניו עותר המבקש להסמכת בא-כוחו לטפל גם במעמדה של נעימה, אשר נפקדותה התבררה ככל הנראה לאחר הגשת התובענה ביום 8/6/03, שכן תעודת הנפקדות המאשרת כי נעימה היא נפקדת וחלקה במקרקעין הוא נכס נפקד הוצאה רק ביום 19/6/03. תעודה דומה בעניינה של עאישה הוצאה ביום 17/9/02, בטרם הוגשה התובענה. (התעודות צורפו כנספח ב' לתשובת האפוטרופוס לתובענה).

ג'האד ועאישה לא השיבו לתובענה ואף לא התייצבו לדיונים בה, אף שזומנו כדין. נעימה הגישה כתב תשובה מטעמה, שבו העלתה שתי טענות עיקריות: ראשית טענה נעימה כי לא היה מקום להכריז עליה כנפקדת, שכן לא ויתרה על אזרחותה, היא החזיקה בעבר ומחזיקה גם בהווה בתעודת זהות ישראלית וכך גם ילדיה; שנית טענה, כי מעולם לא העבירה את זכויותיה במקרקעין לידי אחיה, וכי חתימתה על חוזי המכר עימה (נספחים ב'1, ב'2 ו-ב'3 לתובענה) הוצאה ממנה במרמה; והא ראיה,  בין היתר, שבחוזה אחד מדובר במכר בתמורה ובשני בהעברה ללא תמורה, בהתייחס לאותם מקרקעין עצמם.

            למחלוקת בתובענה זו שני ראשים. ראשית, טענותיו של המבקש כלפי ג'האד, נעימה ועאישה, על אי עמידתם בתנאי חוזה המכר שבינו לבין ג'האד. בהיבט זה, מדובר בסכסוך שעילותיו קנייניות או חוזיות. אלא שבכך לא עמדנו על מלוא מורכבותה של התובענה, שכן כאמור, שתיים מבין המשיבות - נעימה ועאישה - הוכרזו כנפקדות, וחלקן במקרקעין נשוא תובענה זו הוקנה לאפוטרופוס. האפוטרופוס טוען, למעשה, כי נעימה ועאישה לא היו כלל בעלות זכויות במקרקעין, בהיותן נפקדות ובהיות חלקיהן במקרקעין משום נכסים נפקדים, ומשכך אם התיימרו למכור את ירושת אביהן, אזי מכרו זכויות שאינן שלהן.

3.         ביום 1/11/05 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה דיונית שלפיה יפוצל הדיון, כך שתחילה תידון שאלת מעמדן של נעימה ועאישה - האם הן אמנם נפקדות והאם פעל האפוטרופוס כדין. בהתאם להכרעה בסוגיה זו, יבחנו הצדדים את צעדיהם בנוגע למחלוקת החוזית שבין המבקש לבין ג'האד, נעימה ועאישה. בהמשך לכך ויתרו הצדדים על חקירות המצהירים על תצהיריהם שניתנו בתמיכה לכתבי הטענות והסכימו כי יוגשו סיכומים בכתב בשאלה המקדמית שבמחלוקת.

משכך, עומדות לפניי בשלב זה שתי שאלות בלבד, הכרוכות זו בזו: האם עאישה ונעימה הן נפקדות במשמעות מונח זה בחוק נכסי נפקדים, והאם רשאי היה האפוטרופוס למכור את חלקה של עאישה במקרקעין לרשות הפיתוח, כאשר יוער שעסקת מכר דומה לא נעשתה בשלב זה ביחס לחלקה של נעימה.

            המבקש הגיש סיכומים מטעמו ביום 18/12/05 והאפוטרופוס ורשות הפיתוח הגישו סיכומיהם ביום 9/2/06. ג'האד, נעימה ועאישה לא הגישו סיכומים כלל, והמבקש לא ניצל את זכותו להגיש סיכומי תשובה, אף שהמועד להגשתם חלף זה מכבר.

המסגרת הנורמטיבית

4.         הגדרתו של "נפקד" בסעיף 1 (ב) לחוק נכסי נפקדים, ככל שהיא נוגעת לענייננו, היא זו:

"'נפקד' פירושו -

(1)            אדם אשר - בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י' באייר תש"ח (19 במאי 1948) חדל מלהתקיים - היה בעל חוקי של נכס שבשטח ישראל או נהנה ממנו או החזיק בו, בעצמו או ע"י אחר, ובכל עת בתוך התקופה האמורה -

( I )  היה אזרח או נתין של לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עיראק או תימן, או

( II ) נמצא באחת הארצות האלה או בכל חלק של ארץ-ישראל שמחוץ לשטח ישראל [...]"

            המונח "שטח ישראל" שנזכר בהגדרה לעיל, מוגדר בסעיף 1 (ט) לחוק: "השטח בו חל משפט מדינת ישראל".

            ואילו המונח "נכס נפקד" מוגדר בסעיף 1 (ה) לחוק באופן הבא:

"'נכס נפקד' פירושו - נכס אשר - בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947)  ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י' באייר תש"ח (19 במאי 1948), חדל מהתקיים, - נפקד היה בעלו החוקי או נהנה ממנו או מחזיק בו, בעצמו או על ידי אחר; אך אינו כולל מטלטלים המוחזקים על ידי נפקד ופטורים מעיקול או מתפיסה בהתאם לסעיף 3 לפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938".