פסק-דין בתיק הפ 687/06

ביום 12.3.06 הודיע בא כוחה של משיבה 3 המנהלת את נכסי רשות הפיתוח ביפו (להלן: "עמידר") למשיב 1 (להלן: "ועקנין") באמצעות בא כוחו עו"ד נסים שקר, כי לפנים משורת הדין החליט מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") לאפשר לועקנין לרכוש נכס ברח' האשל 7 ביפו, בשטח של כ - 500 מ"ר הידוע כתת חלקה 8 חלקה 62 גוש 7071 בו החזיק (להלן: "הנכס") תמורת סך של 2,000,000 ש"ח ובתנאי שישלם לעמידר סך של 100,000 ש"ח על חשבון התמורה עד ליום 25.3.06.

בסמוך ואפשר אף קודם לכן החל ועקנין לחפש רוכש שירכוש ממנו את הנכס ובסיועו של אחד דוד עזר אשר הכיר את ועקנין ואת המבקשים החלו המבקשים וועקנין לנהל משא ומתן לרכישת הנכס.

ביום 27.4.06 ערכו המבקשים טיוטת הסכם אותה העבירו לועקנין ובסמוך  הכינו שיק בנקאי ע"ס 100,000 ש"ח לתשלום על חשבון תמורת הנכס והודיעו לעו"ד שקר על הכנת השיק.

ביום 30.4.06 הודיע עו"ד שקר לעמידר כי הוא מצרף צילום שיק בנקאי על סך 100,000 ש"ח כדרישת עמידר מיום 12.3.06 וכי בקבלת השיק האמור יהא משום הודעה על הסכמת עמידר לרשום הערת אזהרה לטובת ועקנין ולטובת המבקשים וכן הסכמה לכך שכתנאי לתשלום יתרת התמורה תתחייב עמידר לרשום משכנתא לטובת בנק לאומי ו/או כל בנק אחר ו/או כל התחייבות אחרת לשביעות רצון הבנק.

ביום 8.5.06 הודיעה עמידר לעו"ד שקר כי מאחר ועד ליום 25.3.06 לא הפקיד ועקנין סך של 100,000 ש"ח בהתאם להודעת עמידר מיום 12.3.006 בטלה הצעת עמידר, אולם לפנים משורת הדין מסכימה עמידר כי עסקת מכר תיערך בין עמידר לועקנין בלבד ואילו מכירת הנכס לאחרים תיערך בעסקה נפרדת שתהיה כפופה לסיום העסקה עם ועקנין, ובתנאי שועקנין יפקיד סכום של 300,000 ש"ח נוסף על ה - 100,000 ש"ח שנדרש לשלם בהתאם למכתבה של עמידר מיום 12.3.06. 

ביום 9.5.06 פנה עו"ד שקר אל המבקשים והודיעם כי בעקבות הודעת עמידר שלעיל עליהם לחתום על הסכם ולהעביר לו סך של 400,000 ש"ח שעל ועקנין לשלם למינהל, עד למחרת בשעה 12:30. היה ולא יעשו כן יראה ועקנין את עצמו משוחרר מהמשך המשא ומתן עם המבקשים.

באותו היום הודיעו המבקשים כי הם בוחנים את האפשרות של העברת 400,000 ש"ח בהתאם לדרישת עו"ד שקר. יחד עם זאת, הודיעו המבקשים לעו"ד שקר כי טוב יעשה אם יפנה למינהל ויבקש ארכה  של המועדים והפחתה של המקדמה הנדרשת לסכום המקורי שדרשה עמידר.

ביום 10.5.06 פנו המבקשים במכתב אל עו"ד שקר הודיעו לו כי לא קיבלו מענה למכתבם מיום 9.5.06 וכי לא הצליחו לאתרו. עוד הודיעו המבקשים כי הצליחו לגייס את הסך של 400,000 ש"ח אולם לאור התעלמות עו"ד שקר מפניותיהם לא יוכלו למלא את דרישת עמידר לשלם את הסך האמור במועד הנקוב.

ביום 11.5.06 פנו המבקשים אל עו"ד שקר במכתב נוסף בו הודיעו לו כי הצליחו להכין סך של 400,000 ש"ח כדרישת המינהל. למכתב האמור צירפו המבקשים העתק משיק בנקאי ע"ס 200,000 ש"ח נוסף על השיק הבנקאי על סך 100,000 ש"ח אשר הוכן עוד קודם לכן וביחס ל - 100,000 ש"ח הנותרים טענו המבקשים כי הוכן שיק נוסף מטעמו של עו"ד צור תדהר.

באותו היום התקשר ועקנין עם יהונתן אופנהיים (להלן: "אופנהיים") בהסכם מכר, לפיו מכר ו/או העביר ו/או המחה ועקנין לאופנהיים את זכויותיו בנכס בכפוף להסדר עם המינהל לפיו נדרש ועקנין לשלם למינהל סך של 2,000,000 ש"ח.  במעמד החתימה על ההסכם שילם אופנהיים לועקנין סך של 400,000 ש"ח ששולמו עוד באותו יום לעמידר וסכום נוסף בסך 85,000 ש"ח  ששולם ישירות לועקנין.

לפני תובענה בה עותרים המבקשים להצהיר כי הסכם מיום 27.4.06 בינם לבין ועקנין נכרת כדין, להורות על אכיפת ההסכם, להורות למינהל ולעמידר לרשום את זכויות המבקשים בנכס בספרי המינהל בכפוף לתשלום סך של 2,000,000 ש"ח ולמחוק כל עסקה נוגדת שנרשמה.

ביום 25.5.06 ניתן צו מניעה ארעי האוסר על דיספוזיציה בנכס.

טענות המבקשים

א.      ביום 27.4.06 גיבשו הצדדים את כל פרטי העסקה הטעונים הסכמה כמפורט בהסכם מכר שנערך על ידי המבקשים והוצג לועקנין ביום 27.4.06 במשרדו של עו"ד צור. ועקנין ועו"ד שקר הסכימו לתנאים הקבועים בהסכם המכר למעט תיקונים טכניים ובכך התקיימו דרישת המסויימות וגמירות הדעת והסכם המכר מיום 27.4.06 השתכלל לכדי חוזה מחייב.

בהתאם החלו המבקשים לפעול למילוי התחייבויותיהם לפי ההסכם והכינו שיק בנקאי ע"ס 100,000 ש"ח.

ב.      בין המינהל לעו"ד שקר התנהלה חליפת מכתבים שנועדה להסדיר את העברת הנכס מועקנין למבקשים. במכתב מיום 30.4.06 שנשלח לעמידר מציין עו"ד שקר שיק ע"ס 100,000 ש"ח שהכינו המבקשים ומציין כי קבלת השיק תהווה הודעה על הסכמת עמידר לרשום הערת אזהרה לטובת ועקנין ורוכשי הנכס תדהר צור ואופיר כהן. במכתב תשובה מיום 8.5.06 התחייבה עמידר לרשום משכנתה על הנכס. בכך נכרת הסכם בין המבקשים למינהל ולעמידר ואלה אינן יכולים לחזור בהם מהסכם זה.

ג.        ועקנין ועו"ד שקר התחמקו מהמבקשים במועד בו אמורים היו המבקשים להעביר להם סך של 400,000 ש"ח מאחר וביקשו להתקשר עם אופנהיים שהציע להם סכום גבוה יותר תמורת הנכס.

ד.      התקשרותו של ועקנין עם אופנהיים מהווה הפרה של ההסכם שנכרת בין המבקשים לועקנין.

ה.      זכותם המוקדמת של המבקשים בנכס מכוח ההסכם שנכרת בינם לבין ועקנין גוברת על זכותו של אופנהיים אשר ידע שועקנין כרת עם המבקשים הסכם למכירת הנכס.

טענות המשיבים

א.      בין המבקשים לועקנין לא נכרת חוזה. טיוטת ההסכם שהוצגה על ידי המבקשים אינה כוללת מפרט מדוייק של הנכס, התמורה, אופן התשלום ומועד מסירת החזקה בנכס. ועוד. טיוטא זו לא נחתמה וסכום של 35,000 ש"ח אותו היו אמורים המבקשים להעביר לועקנין במעמד כריתת ההסכם על חשבון התמורה לא הועבר לועקנין, והעסקה לא דווחה לרשויות המס. בכך יש כדי ללמד שהטיוטת ההסכם עליה מבססים המבקשים את זכותם לא השתכללה לכדי חוזה מחייב אלא הייתה שלב במשא ומתן.