פסק-דין בתיק הפ 667/05

א.         מהות התובענה

זו בקשה למתן פס"ד הצהרתי לפיו הסכם מיום 16.6.05 שנחתם בין המבקש לבין המשיבים בטל ומבוטל.

ב.         עובדות רלבנטיות

המבקש הוא דודו של המשיב מס. 1 וגיסו של המשיב מס. 2 שהינו אביו של המשיב מס. 1.

המבקש היה הבעלים של דירה בת 2 חדרים בקומה ב' ברחוב כביר 1 א' שכונת התקוה ת"א הידועה כחלקה 5 בגוש 6979 (להלן:"הדירה"). הדירה אינה רשומה כדירה בבית משותף ולמבקש 26/32660 חלקים המייצגים את בעלותו בדירה.

המבקש רכש את הדירה מהמשיב מס. 2 בחודש אוגוסט 1984 תמורת סכום של 800,00 שקל (נספח ב' להמרצת הפתיחה).

בשנת 1986 נרשמה הדירה בשם המבקש בלשכת רישום המקרקעין.

בשנות ה -השמונים נתן המבקש למשיב מס. 1 סכום של 8,900 דולר כדי שיקנה בעבורו מגרש.

המשיב מס. 1 הבטיח לקנות מגרש בשכונת מולדת בחולון, או במזכרת בתיה.

לגירסת המשיב מס. 1, בשנת 1983 או בסמוך לכך הוא עסק ביחד עם המבקש ואביו בסחר במקרקעין כפרנסה. המבקש מכחיש זאת.

לגבי המגרש לעיל גורס המבקש כי כשעבר הזמן והוא לא קיבל כל מגרש בעבור כספו פנה למשיב מס. 1 והציע לו כי כנגד סך של 3,900 דולר מהסכום שנתן, יקבל לבעלותו את הדירה שהיתה בבעלות המשיב מס. 2.

ברוח זו נחתם בין הצדדים הסכם בשנת 1984 (להלן:"ההסכם" נספח ב' להמרצה) לפיו הועברה הבעלות בדירה מהמשיב מס. 2 למבקש.

עוד קודם לנספח ב' נתן המשיב מס. 1 למבקש ביום 31.8.1983 יפוי כח בלתי חוזר להעברת 500/11596 חלקים בחלקה 33 בגוש 3864 במזכרת בתיה (להלן: "המגרש"). יפוי הכח ניתן, למרות שלעמדת המבקש לא היו למשיב מס. 1 כל זכויות במגרש ואפילו לא הערת אזהרה.

את יתרת החוב בסכום של 5,000 דולר לא קיבל המבקש עד היום.

כ - 10 ימים לפני הגשת התובענה הופיע משיב מס. 1 בבית המבקש, ואמר לו כי ברצונו להסדיר את ענין החוב ולתת למבקש את המגרש שהתחייב לתת לו בשנות ה - 80.

הוא הציע כי יגשו לעוה"ד שלו הגב' עטרה שינברגר בבני ברק.

המבקש הסכים לכך.

לטענת המבקש אמר לו המשיב מס. 1 כי המגרש יהפוך בקרוב מאד למגרש לבניה; וכי המבקש לא צריך לשלם כל תשלום שהוא בעבור המגרש, והמגרש יעבור לשמו של המבקש.

חתימת ההסכם בין הצדדים בנושא, נערכה במשרד של עוה"ד שינברגר בבני ברק. בעת חתימת ההסכם נכחה בתו של המבקש הגב' מזל חרר, וגם היא הוטעתה לחשוב כי המדובר במגרש שניתן לבנות עליו בקרוב מאד בית מגורים.