פסק-דין בתיק הפ 660/06

רקע

בטרם נפטר ציווה הבר וולף ז"ל את זכויותיו בחלק מבניין ברחוב המרכבה 25 בחולון הידוע 50/100 מחלקה 3/3 בגוש 6788, חלקה 3/1 בגוש 6788 וחלקה 3/4 בגוש 6788 שבאזור התעשיה בחולון (להלן: "הנכס") לקרן למחקר רפואי שתרשם כעמותה או כהקדש ציבורי (להלן: "ההקדש").

בצוואתו מינה המנוח הבר וולף את פרופ' מיכאל דיבון יחד עם רופא נוסף שימונה על ידו כמנהלי הקרן כאשר זכות החתימה בשם הקרן נמסרה לשניים אלה.

עו"ד מיכאל פוש ו/או דורון פוש מונו כמנהלי העזבון וכמוציאים לפועל של צוואת המנוח.

בסמוך לשנת 2003 התנהל בין המבקשים, המחזיקים ביתרת הזכויות בבניין שברחוב המרכבה 25 בחולון, לבין עו"ד מיכאל פוש, משא ומתן לרכישת הנכס במסגרתו הוסכם שהנכס יימכר למבקשים תמורת 1,250,000$.

בסמוך פנה עו"ד מיכאל פוש לבית המשפט המקומי בתל אביב בבקשה לאשר לו לנהל משא ומתן למכירת הנכס (הפ 353/03).

 ביום 8.5.03 ניתן האישור המבוקש (נספח ג לבקשה) ובסמוך נערכה טיוטת הסכם מכר בין המבקשים לעזבון הבר וולף ז"ל.

ביום 6.3.05 הגיש עו"ד מיכאל פוש בקשה למתן הוראות לבית המשפט ובה ביקש לאשר לו למכור את הנכס למבקשים תמורת 1,250,000$ (הפ 353/03), אולם פרופ' מיכאל דיבון התנגד למכירת הנכס ועו"ד מיכאל פוש הסכים לפרוש מתפקידו כנאמן וכמנהל העזבון.

ביום 12.1.06 הודיע עו"ד מיכאל פוש לבא כח המבקשים כי התפטר מתפקידו כנאמן ומנהל ההקדש וכי הנאמנים האחרים מתנגדים למכירת הנכס למבקשים.

בתובענה שלפני עותרים המבקשים לאכוף את חוזה המכר עליו הוסכם בין המבקשים והמשיבים 1 ו - 2 בחודש יוני 2005 או בסמוך למכירת הנכס על ידי המשיב 1 ו/או המשיבים 1 ו - 2 למבקשים.

טענות המבקשים:

לטענת המבקשים עו"ד מיכאל פוש ייצג את העזבון ו/או ההקדש במשא ומתן למכירת הנכס למבקשים בהסכמת פרופ' מיכאל דיבון ובית המשפט ועל כן משגובשה טיוטא הכוללת את כל הפרטים הדרושים לביצוע העיסקה יש לקבוע שהשתכלל חוזה מכירה הניתן לאכיפה.

טענות המשיבים 1 ו - 2

הזכויות בנכס רשומות על שם עזבון המנוח הבר וולף, אולם על פי צוואתו של המנוח הזכויות בנכס שייכות להקדש ע"ש הבר וולף שלטובתו רשומה הערת אזהרה על הנכס. בהתאם, עו"ד מיכאל פוש לא היה רשאי להתקשר בשם הבעלים בחוזה למכירת הנכס וככל שעשה כן חרג מסמכותו.

פרופ' מיכאל דיבון וד"ר אסף פרבר שמונה על ידו משמשים כמנהלי ההקדש והם המוסמכים לפעול למכירת הנכס. פרופ' מיכאל דיבון התנגד למכירת הנכס והביע את התנגדותו זו במסגרת תשובתו לבקשה שהגיש עו"ד מיכאל פוש למכירת הנכס למבקשים.

לפיכך, טיוטת ההסכם שנערכה על ידי המבקשים או מי מטעמם לא השתכללה לכדי חוזה מחייב.

דיון

א.      גרסת המבקשים באשר למשא ומתן לרכישת הנכס אינה מפורטת, ומכל מקום, לא מצאתי בה פרטים מהם ניתן ללמוד שבעת ניהול המשא ומתן סברו המבקשים ו/או בא כוחם שעו"ד מיכאל פוש מוסמך היה לפעול בשם ההקדש למכירת הנכס. אדרבא, מנוסח טיוטת ההסכם עליה נסמכים המבקשים (נספח א), נמצא שהמבקשים התכוונו לכרות הסכם עם עזבון המנוח הבר וולף ולא עם ההקדש, ממילא סביר להניח שלא טרחו לבחון האם מוסמך עו"ד מיכאל פוש לפעול בשם ההקדש.

ב.      טענת המבקשים, לפיה הסכים פרופ' מיכאל דיבון למכירת הנכס בתנאים הקבועים בטיוטת ההסכם, אינה נראית לי.

פרופ' מיכאל דיבון הצהיר שמעולם לא הסכים לטיוטת הסכם המכר (סעיף 22 לתצהירו). בדיון מיום 15.10.06 ויתרו הצדדים על חקירת המצהירים וממילא הצהרה זו של פרופ' מיכאל דיבון לא נסתרה.

המבקשים מציעים לראות בהחלטה בה"פ 353/03 ראיה לסמכות עו"ד פיש להתקשר בחוזה בשם ההקדש. לא אוכל לקבל טענה זו. בדיון האמור התבקש בית המשפט לאשר לנאמני ההקדש לנהל משא ומתן למכירת נכסי ההקדש, ממילא אין בכך כדי ללמד על הסכמה קונקרטית של פרופ' מיכאל דיבון לפרטים הכלולים בטיוטת ההסכם.