פסק-דין בתיק הפ 635/07

המבקשים עותרים להצהיר כי הם זכאים למלוא הזכויות בדירה ברחוב חביבה רייך בבת ים, הידועה כחלקה 46 בגוש 7155 (להלן: "הדירה"). כן עותרים המבקשים להורות למשיב 4 לרשום את הזכויות בדירה על שמם.

א.      את זכותם לסעד המבוקש בתובענה מבססים המבקשים על הסכם מכר שנכרת ביום 19.7.70 בין  משיבה 2 (להלן: "החברה הקבלנית") לבין אברהם וג'נטל זאקוטו ז"ל (להלן: "המנוחים"), מורישי המבקשים.

ב.      בפנקס המקרקעין רשומה טירת חלקה 46 בגוש 7155 בבת ים בע"מ (להלן: "חברת טירת חלקה") כבעלת הזכויות בדירה. 

ג.        מתצהירה האמור של ויקטוריה נחום, עולה כי החברה הקבלנית וחברת טירת חלקה נמחקו ממרשם רשם החברות.

מרישומי רשם החברות עולה כי חברת טירת חלקה הרשומה כבעלת הזכויות בדירה, נמחקה ביום 15.11.83, לא היו לה מנהלים ואין פרטים על הונה הרשום.

ממכתבו של עו"ד יהודה כץ, סגן מנהל מחלקה רשם החברות, מיום 6.8.06, עולה כי לא עלה בידי רשם החברות לאתר את תיק חברת טירת חלקה וכי התיק נמצא ברשימת התיקים האבודים.

בנסיבות אלה, נראה כי לא תהיה תועלת בהחייאת החברה הקבלנית וחברת טירת חלקה.

ד.      לביסוס זכותם בדירה צירפו המבקשים ראיות אלה:

1.       הסכם מכר שנכרת ביום 19.7.70 בין החברה הקבלנית לבין המנוחים לפיו רכשו המנוחים דירה בת 21/2 חדרים בבניין אותו בנתה החברה הקבלנית, הידוע כחלקה 46 בגוש 7155, תמורת 40,000 ל"י, אשר במעמד החתימה עליו שילמו המנוחים לחברה הקבלנית סך של 4,000 ל"י על חשבון תמורת הדירה (להלן: "הסכם המכר").

2.       הסכם הלוואה שנכרת 1.11.70 בין המנוחים לבין הבנק לפיו  נטלו המנוחים הלוואה בסך 36,000 ל"י לרכישת הדירה הנזכרת בהסכם המכר.

3.       העתק רישום מרוכז מפנקס בתים משותפים בלשכת המקרקעין בחולון מיולי 2006, ממנו עולה כי נרשמה לטובת הבנק משכנתה מדרגה ראשונה.

4.       פוליסה לביטוח הדירה שנעשתה בכפוף למשכנתה שנרשמה לטובת הבנק.

5.       אישור מטעם הבנק מיום 3.4.83 לפיו סילקו המנוחים את ההלוואה שנטלו מהבנק לרכישת הדירה.

6.       אישור אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין לרישום בפנקסי המקרקעין מיום 30.4.07, לפיו אין יתרה לתשלום בגין מכירת הדירה מהחברה הקבלנית למנוחים.

7.       אישור עיריית בת מיום 21.6.95 לפיו נכון ליום 31.7.95 סולקו כל החובות המגיעים לעירייה מאת המנוחים בגין הדירה.

ה.      מהראיות שהוצגו בפני עולה שהמנוחים התקשרו בהסכם לרכישת הדירה עם החברה הקבלנית. מרישום המשכנתה לטובת הבנק בפנקס המקרקעין, ניתן ללמוד שבעת עריכת הסכם המכר האמור היו בידי החברה הקבלנית זכויות במקרקעין עליהם נבנה הבניין בו מצויה הדירה.

סכום ההלוואה שנטלו מהבנק תואם את יתרת התמורה שהיה על המנוחים לשלם לחברה הקבלנית בהתאם להסכם המכר והלוואה זו נפרעה במלואה.

על פי הוראות סעיף 4 להסכם המכר התחייבה החברה הקבלנית לרשום את הבית כבית משותף ולהעביר למנוחים את הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין תוך 12 חודש מיום מסירת הדירה למנוחים או תוך ששה חודשים מתאריך רישום הריפרצלציה של המגרש במשרד ספרי האחוזה לפי המאוחר בהם. לא מצאתי הסבר לכך ששלמרות התחייבות החברה הקבלנית האמורה לא נרשמו הזכויות בדירה על שם המנוחים במשך תקופה ארוכה, אולם נוכח הראיות שהוצגו לפני שוכנעתי שהמנוחים רכשו את הזכויות בדירה ושילמו את מלוא התמורה בעדה ובהתאם להוראות הסכם המכר זכאים היו המנוחים  שזכויותיהם בדירה ירשמו בפנקס המקרקעין.

ו.        בנסיבות אלה, נראה כי נכון וצודק להשלים את העסקה שנכרתה בין המנוחים והחברה הקבלנית.