פסק-דין בתיק הפ 630/06

1.         המבקש עותר להצהרה לפיה המשכון שנרשם על דירתו ברח' יוטבתה 11 חולון (חלקה 181 גוש 7127) לטובת המשיב 1 (להלן - המשיב) חסר תוקף ומשכך אין מקום למימושו ע"י מכירת הדירה בלשכת ההוצל"פ באמצעות כונס הנכסים - משיב 2.

            בתצהירו ובמהלך חקירתו בביהמ"ש פרש המבקש מסכת עובדתית, אשר אם מבוססת היא ומעוגנת במציאות, ולו חלק ממנה, יש בה כדי להעניק למבקש את הסעד המבוקש.

2.         המבקש, אשר עסק בעבודות ביוב, או ריקון בורות ביוב, שקע בחובות. בשל הגבלת חשבונו בבנקים נאלץ ליטול הלוואות מאנשים פרטיים בריבית גבוהה, על מנת לאפשר את המשך פעילותו העסקית.

            בין השאר נטל המבקש הלוואה מאחד בשם רחמים שמש, אותו הגדיר המבקש כ"מלווה בשוק האפור". משנקלע המבקש לקשיים בפרעון ההלוואה, נענה להצעה שהפנה אליו שמש, אם מחוסר ברירה ואם משום שהאמין כי בכך יחלץ ממצוקתו ומרדיפתו ע"י נושים שונים שהלוו לו מכספם.

            על פי ההצעה שיעבד המבקש את דירתו כערב להחזר הלוואה שנטל חברו של שמש, יהודה אזולאי, מהמשיב. ע"י קבלת ההלוואה ושיעבוד דירתו כערב יעלה בידו, כך קיווה המבקש, ל"עקוף" סירוב הבנקים להעניק לו הלוואה בשל הגבלת חשבונותיו, לקבל את כספי הלוואה מהבנק ולפרוע באמצעותם את החובות הכבדים אליהם נקלע והחובות לשמש, בכלל זה.

            המבקש נעתר, כאמור, להצעה ונתן לשמש "אור ירוק" לסדר ולארגן את ההלוואה ואת משכון הדירה. הוא סיפק לשמש מסמכים המעידים על זכויותיו בדירה וזה "סידר", באמצעות קשריו והכרויותיו, את ההלוואה אותה נטל, כאמור, חברו אזולאי ולה ערב המבקש. לדבריו "כל השתלשלות העניינים היתה דרך רמי (שמש - נ.י) הוא הגיש בקשות". לדבריו, חלקו בסידור או השבת ההלוואה ושעבוד הדירה הסתכם בביקור אחד בלבד בסניף בבנק, או ליתר דיוק בכניסה לסניף, בו לא ביקר כלל קודם לכן. שמש, אותו פגש שם, נטל את המסמכים שהביא עמו ואת תעודת הזיהוי שלו, החתים אותו על שורה של מסמכים וסידר את כל הדרוש, כולל הגשת המסמכים לפקיד או פקידת הבנק, מבלי שהוא, המבקש, יהיה מעורב בכך.

לדבריו הוא לא פגש כלל, באותו ביקור יחיד בסניף הבנק שום פקיד או פקידת בנק ולא קיבל שום הסבר על מהות המסמכים עליהם חתם כערב או כממשכן דירתו ועל משמעותם. אף עם הלווה יהודה אזולאי, אשר להתחייבויותיו כלפי הבנק אמור היה לערוב, לא פגש כלל באותו ביקור בבנק ולא במועד אחר. הוא כלל לא הכיר, לדבריו, את אזולאי, אם כי ראה אותו באקראי מספר פעמים והכירו כחברו של שמש. ממשיך ומסביר המבקש כי כעבור זמן מה הבהיר לו שמש כי ההלוואה לא אושרה ע"י הבנק. ועל כן הניח, כי משכון הדירה לא התבצע. העובדה כי הוא לא קיבל, ולו אגורה אחת, מכספי ההלוואה לה ערב, כפי שציפה, אך חיזקה אצלו הנחה זו.

            לימים, היינו למעלה משנה לאחר החתימה על שטרי המשכון, (באמצע 2005) פתח המשיב בהליכים למימוש המשכון לאחר שהחייב העיקרי אזולאי חדל מפרעונה. רק בתחילת 2006, עם הוצאת צו פינוי מהדירה, נודע למבקש, לטענתו, דבר קיומם של הליכים אלה ועצם רישום המשכון על דירתו.

עד אז סבר, כאמור, כי ההלוואה, לה התכוון לערוב ע"י משכון דירתו ואשר אותה אמור היה לקבל אזולאי, לא התבצעה כלל ומשכון הדירה לא יצא לפועל ולא נרשם.

            ממשיך וטוען המבקש כי לא רק שלא חתם על מסמכי המשכון, או על מסמכים אחרים כלשהם בפני פקיד המשיב, אלא שהוא מעולם לא קיבל מהמשיב דו"חות כלשהם או הודעות בדבר פגורי "הלווה" - אזולאי - בהחזרי ההלוואה לה ערב, וכי הוא כלל לא ידע כי לאותו אזולאי היו חובות רבים קודמים למשיב, עוד בטרם ערב ושיעבד את דירתו. לפי ההסברים שקיבל משמש סבר כי ההלוואה אותה "סידר" לו שמש, היא לשם כסוי חובותיו הוא וכי אזולאי הוצג, למעשה, כלווה "איש קש" שלא היו לו חובות קודמים למשיב.

            נסיבות אלה מצביעות, לדעתו, על התנהגות חסרת תום לב מצד המשיב כלפיו כערב וכממשכן דירתו, בניגוד לחובותיו כבנק ויש בהן כדי להביא לביטול המשכון שנרשם על דירתו.

3.         המשיב דוחה טענות אלה של המבקש ומכחיש את עיקרי גירסתו. לטענתו שטר המשכון נחתם ע"י המבקש בפני פקידת הבנק, שולמית שדה, בפניה הופיע בעת החתימה.

            על הסכם המשכון אכן מופיעה חתימתה של שולמית שדה, אך עדיין יש לשאול האם חתימה זו אכן מעידה על חתימת המבקש על שטר המשכון בפניה, או שמא גרסתו, כפי שתוארה לעיל, היא המשקפת את שאירע בפועל.

            ב"כ הצדדים ביססו גירסותיהם הסותרות על עדויותיהם של המבקש מצד אחד ושל שולמית שדה, הפקידה שטיפלה בסניף המשיב בראשל"צ בהסדרת ההלוואה ומשכון דירת המבקש, מצד שני.

4.         גב' שדה הכחישה מכל וכל את גירסת המבקש, לפיה הוא לא חתם כלל בפניה על שטר המשכון וכי מישהו אחר החתים את המבקש על המסמכים והטפסים ומסר לה אותם חתומים. היא הוסיפה וטענה במהלך עדותה בביהמ"ש (עמ' 14 לפרוטוקול) כי:

"אני זוכרת כי מי שחתם ידע על מה הוא חותם ידע שזה נגד החוב של אזולאי יהודה. ידעתי כי הוא בא מרצונו".

בס' 13 לתצהירה (נספח ה' לתשובת המשיב) הצהירה גב' שדה כי "מר אזולאי ובני מלכה (המבקש - נ.י) היו ביחד בבנק מספר פעמים וזאת במהלך טפולי בחשבון".

היא הוסיפה וטענה כי:

"הנני חוזרת ומצהירה כי קיימתי מספר פגישות עם מר בני מלכה וניהלתי איתו שיחות טלפון רבות ואין לי ספק כי בני מלכה ידע היטב כי הוא ממשכן את הדירה לטובת הבנק והסכים מרצונו החופשי למשכן את הדירה הנ"ל לטובת הבנק להבטחת הכספים שקיבל מר יהודה אזולאי מהבנק ואשר שימשו כאמור להחזר החוב של בני מלכה לאזולאי יהודה" (ס' 24 לתצהיר).