פסק-דין בתיק הפ 612/03

מבוא

1.         לפניי שלוש בקשות לסילוק על הסף של התובענה נושא ה"פ 612/03 (להלן: "הבקשות" ו "התובענה" לפי העניין). המבקש בתובענה הוא ניסן חקשורי (להלן: "חקשורי"), אשר עתר לצו שיורה למשיב 1 בתובענה, רו"ח אבידור אבני (להלן: "אבני") למסור לידי חקשורי העתק מכל התיקים והמסמכים הנוגעים לשירותים המקצועיים שהעניק לחקשורי ולחברות שבהן יש לחקשורי זכויות, צו שיורה לאבני להשיב לשאלות שהפנה אליו חקשורי במכתב מיום 16/3/03 (נספח ה' לתובענה) ולשאלות הבהרה העשויות להתעורר בעקבות זאת, וכן צו לפיצול סעדים. המשיב 12 לתובענה הוא משה בובליל (להלן: "בובליל"), אשר היה שותפו של חקשורי לעסקים והמשיבות 2 - 10 הן תשע חברות שהיו בבעלותם המשותפת של חקשורי ושל בובליל (להלן: "החברות". המבקשים בבקשות כולן יכונו להלן "המבקשים"). חקשורי הגדיר את בובליל ואת החברות כמשיבים פורמליים בתובענה, שכן הסעדים שעתר להם הופנו כלפי אבני בלבד. יוער כי בגדר המשיבים שהוגדרו כפורמליים בתובענה, נמצאת גם חברת בטסמן בע"מ (משיבה 11 בתובענה) ואולם זו לא הגישה תשובה לתובענה וגם לא הגישה בקשה משלה לסילוק על הסף, אף שברי ואין גם מחלוקת כי הכרעה בבקשות תחול מטבע העניין גם ביחס אליה.

רקע עובדתי

2.         שלוש הבקשות שלפניי דומות במהותן ובנימוקיהן, ולכן אתייחס אליהן כמקשה אחת. לטענת המבקשים כולם - אבני, בובליל והחברות - תובענה זו אינה אלא קרב נוסף במערכה ארוכה ומורכבת שבין חקשורי לבובליל, אשר התנהלה ומתנהלת למרות קיומו של הסכם מחייב המסדיר את מערכת היחסים בין השניים, שמטרתו לסיים את הסכסוכים שביניהם.

            ביום 2/4/03 חתמו חקשורי ובובליל על הסכם שנועד להסדיר את מערכת היחסים העסקית שביניהם, לקבוע את זכויותיו של כל אחד מהם בנכסי השותפות, ולהביא כאמור לכלל סיום את כל מחלוקות העבר. הסכם זה נחתם בתיווכו של הרב פינטו, נוסח על ידו והוכתב לאחד מעוזריו של הרב (להלן: "הסכם הרב", נספחים א-1 וא-2 לכתב התשובה שהגיש בובליל לתובענה. לשם הנוחות, ייעשו ההפניות להלן לגרסה המודפסת, א-2). הסכם זה, שעל חלק מהוראותיו אעמוד להלן, נוסח כאמור על ידי הרב, שאיננו משפטן, ולפיכך החליטו הצדדים כי הוא יהווה "מסמך עקרונות" שעל בסיסו ינסחו עורכי הדין של הצדדים חוזה משפטי מפורט; אלא שלאחר חתימת הסכם הרב בין הצדדים התחרט חקשורי על הסכמתו לתנאי הסכם זה, ואף על פי שעורכי הדין של הצדדים הכינו טיוטות להסכם מפורט, מנוסח בלשון משפטית, הסכם כזה לא נחתם מעולם [לפירוט מלא של השתלשלות העניינים ראו ה"פ (ת"א) 636/03 בובליל נ' חקשורי (פסק דין מיום 12/8/04, לא פורסם) (להלן: "ה"פ 636/03"), עמ' 15 - 21].

            בובליל פנה לבית משפט זה ועתר להצהיר על תוקפו של הסכם הרב, ובית המשפט (כב' השופטת ה' גרסטל), קיבל את התובענה וקבע:

"מכל האמור לעיל, אני מקבלת את התובענה וקובעת שהסכם הרב הוא הסכם תקף ומחייב - והודעת הביטול אינה כדין ואינה תקפה." (ה"פ 636/03, עמ' 47).

            הסכם הרב, אשר תוקפו אושר בה"פ 636/03, קובע הסדרים להתחשבנות הכספית בין חקשורי לבובליל, ומכיל שתי תניות ויתור רלוונטיות לענייננו: אחת היא הוויתור הכללי (להלן: "תניית הוויתור הכללית"):

" ניסן חקשורי ומשה בובליל קיבלו על עצמם קבלה רוחנית אשר ממנה יהיה הסכם עסקי אשר כל החשבונות של העבר של חברת קלאב הוטל וכל החברות הנלוות (בבעלותם המלאה) לרבות פרמייר אליה נמחקים. כל מה שניסן נתן לחברה לא חוב ולא ריבית ולא אף טענה ובקשה. וכך לגבי משה בובליל כל הניהול שניהל את החברה וכל עניין שהיה בחברה אין לניסן חקשורי שום טענה ושום חוב לגביו וכל המשיכות והכספים שמשה משך וניסן משך אין לאף אחד חוב על חברו." (הסכם הרב, ש' 5 - 10, ההדגשה שלי - ע.ב.).

תניית הוויתור השנייה היא תנייה ספציפית, שבה מוותרים הצדדים על כל טענה שעשויה הייתה לעלות בנוגע לצדדים שלישיים מסוימים (להלן: "תניית הוויתור הספציפית"), וכך מנוסחת התנייה:

"ביטול הטענות יהיה נגד עו"ד נגד רואי החשבון נגד מנהלים או נגד הנאמנים." (הסכם הרב, ש' 47).

3.         המבקשים טוענים, כי לאור פסק הדין בה"פ 636/03, יש לסלק את התובענה על הסף. טענתם, בתמצית, היא שחקשורי היה מנוע מלהגיש את התובענה, שכן אבני נכלל בקבוצה שעליה חלה תניית הוויתור הספציפית. עוד טוענים המבקשים, כי התובענה היא בבחינת "מסע דיג" שנועד לאפשר לחקשורי לקבל מסמכים לשם ביסוסה של תביעה נגד בובליל או נגד החברות, תביעה שאף אותה הוא מנוע מלהגיש וזאת לנוכח תניית הוויתור הכללית.

            חקשורי מצידו מתנגד לסילוק התובענה על הסף, וזו תמצית נימוקיו:

(א)       הבקשות הוגשו מבלי שנתמכו בתצהירים, ומשום כך דינן להידחות על הסף;

(ב)       הסכם הרב, אף שנקבע כי הוא תקף, טרם פורש, ולשם פרשנותו יש מקום לנהל הליך של שמיעת ראיות;

(ג)        במסגרת תניית הוויתור הספציפית נקבע כי לא יועלו טענות נגד עורכי דין, רואי חשבון, מנהלים או נאמנים, ואילו אבני פעל למען חקשורי ולמען החברות לא כרואה חשבון כי אם כיועץ מס.

(ד)        התובענה אינה מעלה טענות נגד אבני, כי אם מעלה עתירה לקבלת מסמכים מסוימים, ולפיכך אין היא סותרת את תניית הוויתור הספציפית.

(ה)       תניית הוויתור הספציפית מהווה "חוזה לטובת צד שלישי", ובקשה מטעם הצד השלישי לאכיפתו של חוזה כזה מצריכה הוכחה של כוונת הצדדים להיטיב עם הצד השלישי - הוכחה המחייבת שמיעת ראיות.

ייאמר כבר עתה, כי סוגיית חוזה לטובת צד ג' שהעלה חקשורי אינה ממין העניין, שכן הסכם הרב נועד להביא לכלל סיום את המחלוקות שבין הצדדים, ועל רקע זה מופיעות בו תניות הוויתור. ככל שמדובר בתניית הוויתור הספציפית, אין כלל טענה שהיא נועדה להיטיב עם צדדי ג', אלא שמטרתה למנוע פתיחת המחלוקות שבין הצדדים להסכם הרב בדרך עקיפה.