פסק-דין בתיק הפ 608/06

עסקינן בבקשה שהגישו המבקשות בתיק הפ 608/06 לביטול "חלקים מסוימים" מפסק בוררות שניתן ביום 13/2/06 על ידי רו"ח שמעון ז'יטניצקי (להלן: " פסק הבוררות", " הבורר", ו" בקשת הביטול", לפי העניין), בסכסוך שבין המבקשות לבין המשיבים (פסק הבוררות צורף כנספח א' לבקשת הביטול).

המשיבים מצידם הגישו בקשה לאישור פסק הבוררות בתיק הפ 511/06.

רקע עובדתי

1.         ישעיהו וויקטוריה חנוכוב ז"ל (להלן: " האב" ו" האם") הם הוריהם המנוחים של מבקשות 1 ו-2 ומשיבה 1, שלוש אחיות.

            משיב 2 הוא בעלה של משיבה 1.

            האב היה דייר מוגן בנכס בשטח של כ-500 מ"ר המצוי ברחוב השומרון 6 בתל-אביב ולימים ניהל בו משתלה ביחד עם האם (להלן: " הנכס" ו" המשתלה", לפי העניין).

            האם ושלוש הבנות ירשו את האב עם פטירתו בשנת 1973. בשנת 1976 התקשרו האם והבנות בהסכם שותפות לניהול המשתלה (להלן: " הסכם השותפות" ו" השותפות", לפי העניין; הסכם השותפות צורף כנספח ג לבקשת הביטול).

            עם פטירת האם בשנת 1997 ירשו הבנות את רכושה של האם (למעט דירה בתל אביב שאינה מענייננו), לרבות זכויותיה בשותפות.

            בזמנו עבדה האם במשתלה וגם הבנות או מי מהן. רווחי השותפות התחלקו בין השותפים.

            לגרסת המשיבים, החל משנת 1980 עבד משיב 2 במשתלה בשעות אחר הצהריים. כך, לטענתם, לבקשת האם משלא יכלו המבקשות להקדיש מזמנן למשתלה בשעות אלה וגם משיבה 1 לא יכולה היתה לעבוד שם משום שעבדה במקום אחר.

            אין מחלוקת שמשיב 2 המשיך לעבוד במשתלה כאמור עד לחודש מאי 1999 או בסמוך לכך.

            בתקופה זו גילה משיב 2 לטענתו אי סדרים בניהול חשבונות השותפות וכי המבקשות העלימו מרשויות המס ומהמשיבים תקבולים שנתקבלו בעסק שהיו אמורים להתחלק באופן שווה בין האחיות; ובכך נושלו המשיבים מכספים המגיעים להם, כאשר יוער שלעניין זה משיב 2 ומשיבה 1 חד הם.

            על רקע זה נתערער האמון שבין הצדדים ומשיב 2 חדל כאמור לעבוד במשתלה. משכך, ביקשו המשיבים לפרק את השותפות ולצורך זה פנו לעו"ד שמחה איתן, מי שבהסכם השותפות נקבע שישמש כבורר בכל חילוקי דעות שיתעוררו בין השותפים. המבקשות מצידן התנגדו לכך שעו"ד איתן ידון בסכסוך כבורר בשל קרבתו למשיב 2, אך עו"ד איתן דחה את התנגדותן ובסופו של דבר נתן פסק דין במעמד צד אחד ובהיעדר התייצבות המבקשות. פסק דין זה בוטל בהסכמה לאחר שהמבקשות פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטלו בתיק הפ 11111/99, ובהמשך לכך ובהתאם להסכמת הצדדים, מינה נשיא לשכת רואי החשבון בישראל את רו"ח ז'יטניצקי כבורר מוסכם במחלוקות שביניהם.

            בפסק הבוררות הכריע הבורר במחלוקת הכספית שבין הצדדים, בהתייחס לכספים שלטענת המשיבים נמנעו מהם שלא כדין, שעיקרם חלקם ברווחי השותפות החל מראשית 1999 שאז לטענתם חדלו לקבל כספים כלשהם מהשותפות בגין הרווחים.

            בענין זה קבע הבורר כי המשיבים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה לגבי הכנסות שלא דווחו לטענתם לרשויות המס, אך עם זאת הוכיחו את זכותם לשליש מרווחי השותפות שלא שולמו להם החל משנת 1999. בהתאם חייב הבורר את המבקשות בתשלום שליש מרווחי השותפות למשיבים, הן לשנים 1999-2003 בסכום של 58,517 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה, והן לשנים 2004 ואילך עד לפירוק השותפות בהתאם לשיטה שלפיה ערך את החישוב לשנים הקודמות.

            כן החליט הבורר על פירוק השותפות, תוך שציין שזו כוללת את עסקי המשתלה והזכויות בדמי מפתח בנכס; עוד הורה הבורר לצדדים להציע שם מוסכם של מועמד לתפקיד מפרק שאם לא כן יחליט הבורר על זהותו.

טענות המבקשות

2.         המבקשות טוענות כי יש לבטל את אותו חלק בפסק הבוררות שבו לטענתן קבע הבורר כי יש לפרק את השותפות בדיירות המוגנת בנכס. נושא הדיירות המוגנת הוא עניין שלטענתן לא ניתן להפנותו לבוררות ומשכך "חלקים מסוימים מהסכם השותפות, שעל בסיסו ניתן פסק הבורר, אינם יכולים להיחשב כברי תוקף, והם אינם יכולים להיות מבוררים במסגרת בוררות" (סעיף 22 לבקשת הביטול).

            עילות הביטול שעליהן סומכות המבקשות טענות אלה מעוגנות להבנתו בסעיף       24(1) וסעיף 24(10) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן: " חוק הבוררות"), וזו לשונם:

"(1)           לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;"

"(10)         קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד".