פסק-דין בתיק הפ 593/06

1.         עניינה של התובענה בהסכם מיום 30.10.05 (להלן: " ההסכם"), שנערך בין המבקשים לבין המשיבים,  מכוחו הוקנתה למבקשים הזכות לרכוש מהמשיבים 100% מהון המניות המונפק של המשיבה 1 (להלן: " החברה").

            ההסכם הותנה בתנאים מתלים, שלא התקיימו במלואם עד למועד שנקבע בהסכם.

            טענתם העיקרית של המבקשים היא כי המשיבים סיכלו את התקיימות התנאים המתלים, על מנת לסכל את מימוש ההסכם, ולכן יש לראות את ההסכם כשלם ותקף לכל דבר וענין, ולקבוע כי הודעת הביטול של המשיבים היא חסרת תוקף, והמשיבים חייבים לנקוט בכל הפעולות לשם התקיימות התנאים המתלים.

2.         במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, הגיעו הצדדים ביום 24.5.06 להסכמה לפיה לא יתקיימו חקירות של המצהירים, ופסק דין בתיק העיקרי יינתן על פי החומר שבתיק בית המשפט, לאחר שהצדדים יגישו השלמת טיעונים כתובה, אליה ניתן יהיה לצרף מסמכים.

            פסק דין זה ניתן, אם כן, לאור מכלול החומר שבתיק בית המשפט, ובכלל זה השלמות הטיעון שהוגשו על ידי הצדדים.

            יוער כי ביום 20.6.06 בקש ב"כ המשיב 7 להגיש את השלמת הטיעון מטעמו עד יום 13.7.06. למרות שבקשתו התקבלה, לא הוגשה כל הודעה מטעם המשיב 7, ולכן פסק דין זה ניתן בהעדר תגובתו.

3.         כעולה מטענות הצדדים, המחלוקת העיקרית ביניהם היא בשאלה האם (כגרסת המבקשים), המשיבים נמנעו מלקיים את התנאים המתלים שבהסכם, או (כגרסת המשיבים), המבקשים הם אלה שביקשו להאריך את תוקף ההסכם לאחר שפג תוקפו, משום שהתנאים המתלים לא התקיימו תוך המועד שנקבע לכך בהסכם, ולמשיבים לא היתה כל חובה להיעתר לבקשתם.

            מעבר לכך, קיימות מספר מחלוקות נוספות, ביחס למהותו של ההסכם (האם הוא הסכם אופציה אם לאו), ביחס לשאלה מתי תמה תקופת ההסכם (ביום 28.4.06 או ביום 30.4.06), וביחס לרקע להסכם.

רקע עובדתי

4.         לפני שנבחן את טענות הצדדים בשאלה העיקרית השנויה במחלוקת, נתאר בקצרה את הרקע העובדתי הרלוונטי.

            החברה היתה בבעלותם של המשיבים 3 ו-4, שהחזיקו בה באמצעות חברות שבשליטתם (משיבות 6-5). במהלך שנת 2005, נקלעה החברה לקשיים כספיים חמורים. היא פנתה למבקש 1 (להלן: " נץ") על מנת שייתן לה ייעוץ, וימצא לה משקיע.

5.         נץ יחד עם המבקש 2 (להלן: " כץ עוז") התקשרו ביום 18.5.05 בהסכם אופציה (להלן: " הסכם האופציה") עם המשיבים, מכוחו הוענקה למבקשים  אופציה לרכוש את כל מניות החברה תמורת 2,330 ש"ח.

            ביום 1.9.05, נחתמה תוספת להסכם האופציה, מכוחה הוסכם כי המבקשים יפקידו עד יום 2.9.05 סך של 50,000 ש"ח לחשבון החברה (סכום שיושב להם אם האופציה לא תמומש). כן הוסכם כי המשיבים ימשיכו לערוב אישית לחובות החברה, גם אם האופציה תמומש בסופו של דבר על ידי המבקשים.

6.         כאמור, ביום 30.10.05 נחתם ההסכם. המבקשים טוענים כי ההסכם נחתם לאור העובדה כי הם מימשו את האופציה. המשיבים טוענים כי ההסכם מהווה למעשה הארכה נוספת של תקופת האופציה, לתקופה של 180 יום - "תקופת ההשלמה". כך או אחרת, אין חולק כי ההסכם הותנה במספר תנאים מתלים, אשר פורטו בסעיף 5 להסכם.

            בס' 5.4 להסכם נקבע:

            " לא התמלאו התנאים המתלים עד מועד ההשלמה, לרבות מועד ההשלמה הנדחה האחרון, דהיינו עד חלוף מאה ושמונים (180) יום מיום חתימת הסכם זה, תבוטל העסקה נשוא הסכם זה, הנאמנים ישיבו למוכרים את המסמכים שבנאמנות כאמור בס' 5.1 לעיל, המשקיפים יתפטרו מתפקידם ולא תהא למי מהצדדים כל תביעה כלפי משנהו, כפוף לאמור בס' 9 להלן (הוא הסעיף בו נקבע פיצוי מוסכם מראש, ר. ר.)".

7.         המבקשים טענו כי בתקופה מאז הסכם האופציה ועד תום תקופת ההשלמה, הם השקיעו זמן ומשאבים כלכליים לצורך הבראת החברה, פעולות שאף נשאו פירות, והביאו לשיפור במצבה הפיננסי של החברה.

8.         מנגד, טענו המשיבים כי נץ - שהיה אמור לשמש יועץ שלהם, התקשר איתם בהסכם חד צדדי, הסכם שהם מכנים אותו "הסכם כניעה". אף על פי כן, הם לא העלו כל טענה כנגד ההסכם, עשו את כל הנדרש מהם כדי למלא את התחייבויותיהם על פיו, אלא שלא הסכימו להאריך את "תקופת ההשלמה" מעבר למוסכם - או כהגדרתם - לא הסכימו להאריך את תקופת האופציה שניתנה למבקשים מעבר להארכות שניתנו על ידיהם בעבר.

            שני תנאים מתלים לא התקיימו עד תום "תקופת ההשלמה" שנקבעה בהסכם: קבלת אישור מרכז ההשקעות וקבלת אישור הבנק להסכם.

טענות המבקשים

9.         המבקשים טוענים, כאמור, כי המשיבים הכשילו במתכוון את קיום התנאים המתלים לשם התחמקות פסולה מההסכם.