פסק-דין בתיק הפ 576/04

1.         זוהי תובענה, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, ובה מבוקשים הסעדים הבאים:

א.      לחייב את מינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל") להקצות למבקשים את המקרקעין המצויים ברמלה (הידועים כגוש 4344 חלקות 28, 29, 31, 40, 42, 44, 46 וגוש 4375   חלקה 4) במלואם. וזאת, ביעודם התכנוני התקף בהתאם לתב"ע לה/בת/22/1000 (להלן: "התב"ע"), כשלכל אחד מהמבקשים תוקצה קרקע לפי חלקו היחסי.

ב.      לחילופין, לחייב את המינהל להקצות למבקשים את חלק המקרקעין ביעודם החדש לפי התב"ע, לכל אחד מהמבקשים לפי חלקו היחסי.

ג.        להצהיר, שדרישת המינהל להשבת הקרקע בהתאם ל סעיף 15 לחוזה החכירה הינה פסולה ויש לבטלה.

ד.      לחייב את המינהל לחתום על כל מסמך שנדרש לשם ביצוע ההקצאה של המקרקעין דלעיל, כולם או חלקם, למבקשים.

ה.      להתיר למבקשים לפצל את סעדיהם.

ו.        ליתן כל סעד אחר כנגד המינהל, שייראה צודק ונכון בעיני בית-המשפט ולרבות חיוב המינהל בהוצאות המבקשים.

2.         בעת הגשת המרצת הפתיחה המבקש מספר 1 היה מר אפרים אליהו ז"ל.

ביום 12.9.04 הוא נפטר, ובמקומו כמבקשים באו יורשיו, המבקשים 1-4, וזאת על-פי החלטה מיום 23.11.05.

א.    רקע עובדתי:

3.         להלן עיקרי העובדות:

א.      עניינה של תובענה זו במקרקעין, הידועים כגוש 4344 - חלק מחלקות 28, 31, 40, 42, 44, 46, וחלקה 29 - סך הכל בגודל של 85.370 דונם, וכן גוש 4375- חלק מחלקה 4 בגודל 1.2 דונם- כך שכל שטח המקרקעין 86.570 דונם (להלן: "המקרקעין").  

ב.      ביום 29.5.64 נחתם לגבי המקרקעין הנ"ל הסכם חכירה בין המינהל לבין " שיקום פועלי בניין חברה בע"מ" (להלן: "החברה"). לפי הסכם זה, תקופת החכירה הינה מיום 1.9.1962 עד ליום 31.9.2007.

ג.        ביום 6.12.91 נחתם הסכם מכר בין החברה לבין מר אליהו אפרים ז"ל (להלן: "המנוח") , ולפיו העבירה החברה את הזכויות במקרקעין למנוח. לטענת המבקשים, חוזה המכר נחתם למעשה בין החברה לבין כל המבקשים, שכן חלקם יוצגו בעת הרכישה על-ידי המנוח, והוא פעל כנאמן עבורם.

ד.      דמי העברת הזכויות מהחברה למנוח שולמו למינהל ביום 26.3.92, וביום 30.3.93 נחתם בין המינהל לבין המנוח הסכם העברת זכות חכירה (להלן: "חוזה החכירה") ( נספח א' לתצהיר התשובה).

לטענת המבקשים, הם שילמו למינהל דמי הסכמה, שחושבו משווי קרקע לבניה, למרות שבאותה עת היתה הקרקע חקלאית, וטרם התקבלה החלטה לשינוי יעוד.

לטענתם, בפועל המינהל אישר להם לרכוש את המקרקעין כמקרקעין לבניה. מנגד טוען המשיב, כי טענה זו אינה נכונה ואין לה על מה שתסמוך.

ה.      ככל הנראה, בזמנים שונים שלפני ולאחר חתימת הסכם העברת הזכויות, העביר המנוח זכויותיו בחלקים שונים במקרקעין לצדדים שלישיים - המבקשים 5-15 לתובענה זו. לטענת המינהל, המנוח מעולם לא פנה אל המינהל בבקשות להעברת זכויותיו לאחרים, ומימילא מעולם לא שילם דמי הסכמה בגין העברת זכויותיו הנטענת ולא נרשמו זכויות על שם מי מהמבקשים האחרים.

ו.        ביום 26.1.94 פנה המנוח למינהל בבקשה לקבלת הרשאה לתכנון ושינוי יעוד המקרקעין לפי החלטה 611 להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, שלענייננו, מאפשרת את קבלת המקרקעין לאחר שינוי היעוד בתשלום דמי חכירה מהוונים של 51% מערך הקרקע.