פסק-דין בתיק הפ 520/03

1.         המבקשת עתרה כי בית המשפט יצהיר כי שטר משכנתא שמספרו 102214/00 מיום 23.3.00 (להלן: " שטר המשכנתא"), שהיא נחזית כחתומה עליו - בטל, וכי גם הסכם הלוואה מיום 26.3.00, שהיא נחזית להיות חתומה עליו - בטל מחמת זיוף החתימה המופיעה על גביו. המבקשת טענה כי היא איננה חתומה על שטר המשכנתא, ועל מסמכי ההלוואה, וכי קיימות תמיהות ביחס להתנהלות הבנק בהחתמה על המסמכים. כן טענה המבקשת כי כספי ההלוואה לא הועברו לידיה.

המבקשת תמכה את עמדתה בין היתר בחוות דעת של מומחית לכתבי יד מטעמה - הגב' אורה כבירי. המומחית מטעם המבקשת קבעה כי המבקשת אינה חתומה על גבי המסמכים שהוצגו לה.

2.         בית המשפט מינה מומחה מטעמו לבחינת שאלת החתימה על גבי המסמכים. המומחה שמונה - מר בצלאלי, קבע כי חלק מהמסמכים שהוצגו לו (מסמך בקשת ההלוואה ומסמך הוראה להכנת המחאות לביצוע הלוואה מיום 22.3.00 -שסומנו א' ב' וד'), נחתמו בוודאות על ידי המבקשת.

ביחס למסמך אחד (מסמך בקשה למחיקת חובות, מיום 16.4.02, שסומן על ידיו י"ב), נ        קבע כי אין אפשרות להגיע למסקנה החלטית.

ביחס לקבוצה נוספת של מסמכים (נספח תנאים מיוחדים של המשכנתא שסומן ג', מסמך המשך חוזה הלוואה שסומן ה', עותק נוסף מהמסמך ה' ללא אישור חתימה - שסומן ו', שטר משכנתא ראשונה מיום 23.3.00, שסומן ז', מסמך גילוי נאות מיום 26.3.00, שסומן י', אישור מסירה מיום 15.1.03 שסומן י"ג, ובקשה לאישור הליכים ולהסדר תשלומים בהוצל"פ שסומן י"ד) - נקבע כי החתימות על גביהם אינן מתאימות להשוואה עם הדוגמאות על שם המבקשת.

באשר למסמכים שסומנו ח' ט' וי"א (מסמך חוזה הלוואה 1 מיום 26.3.00, עותק נוסף של מסמך חוזה הלוואה ומסמך בקשה לביטוח מבנה) - נקבע כי המומחה אינו יכול לשלול את העובדה כי הם נחתמו על ידי המבקשת.

3.         בסיכומים מטעמה, טענה המבקשת באמצעות בא כוחה, כי בניהול תיק ההלוואה נפלו פגמים רבים. כך, אין לבנק הסבר ביחס לשאלה מדוע קיימות שתי גרסאות לחוזה הלווואה (אחת צורפה לתצהיר שתמך בבקשת הבנק למינוי כונס נכסים, והשניה צורפה לתצהיר של העד הנוכחי מטעם הבנק). נטען כי שני המסמכים נבדלים זה מזה במספר פרמטרים.

המבקשת הוסיפה וטענה, כי כספי ההלוואה הועברו לבנה של המבקשת, מר אור מלמד ולא לידיה, וזאת כאשר מסמך ההסבה (מש/3) אינו נושא את חתימתה של המבקשת.

עוד נטען כי המסמך שסומן מש/7, תוקן בטיפקס בניגוד לנהלי הבנק, כי הדירה ששועבדה כבטחון להלוואה שייכת לשמונה בעלים. כן נטען כי קיימות סתירות בין הצהרותיו של העד מר סגל מטעם הבנק, לבין הצהרותיו של העד מר כפיר, אשר הצהיר מטעם הבנק בהליך ההוצאה לפועל (ביחס למועד החתימה על המסמכים).

המבקשת הוסיפה וטענה, כי עדותה שלה היתה קונסיסטנטית, וכי היא נתמכה גם בחוות הדעת של המומחית מטעמה, הגב' אורה כבירי.

4.         מנגד, טען הבנק כי יש לדחות את התביעה.

ראשית, נטען כי יש לדחותה משום שהמבקשת נהגה בחוסר נקיון כפיים, וכן משום שהשתהתה בהגשת התביעה. גם לגופו של ענין יש לדחות את התביעה, שכן במסמכים החתומים על ידי המבקשת קיימת הודאת בעל דין של המבקשת לפיה היא לקחה את ההלוואה, והיא זו שחייבת לשלם את החוב.

הבנק מוסיף וטוען כי אחד המסמכים שהמומחה מטעם בית המשפט קבע כי החתימה על גביו איננה חתימה של המבקשת, הוא מסמך שאומת על ידי פקידת רישום המקרקעין (מש/10-1), אשר אין חשד כי פעלה כדי לרמות את המבקשת.

דיון

5.         לאחר עיון בטענות הצדדים ובחמר הראיות - אני סבורה כי יש לדחות את התביעה.

השאלה העיקרית שיש לבחון אותה ביחס לסכסוך דנן, היא השאלה האם המבקשת בקשה לקבל מהבנק הלוואה, שתהיה מובטחת במשכנתא על דירתה, והאם ההלוואה ניתנה לה בהתאם לבקשתה. אם התשובה לשאלה זו היא חיובית, כי אז אין לקבל את טענת המבקשת לפיה הסכם ההלוואה בטל, והמשכנתא בטלה.

6.         על הסכמת המבקשת לקחת את ההלוואה ולמשכן את דירתה כנגד הלוואה שבקשה מהבנק, ניתן ללמוד ממספר מקורות.

ניתן ללמוד זאת הן מחתימתה הנטענת של המבקשת על המסמכים, אך גם מהתנהגות המבקשת וממסמכים נוספים המהווים חלק מחומר הראיות. יוער שמאחר שאין חולק כי קיימים מסמכים בכתב ביחס להלוואה ולשעבוד הדירה, הרי החתימה על גביהם איננה הכרחית לצורך מתן תוקף למסמכים (ר' למשל ע"א 1514/04 שיכון השקעות נ. חנית נכסים (לא פורסם), שם נפסק כי: " על החסר הראייתי שנגרם עקב העדרה של חתימה ניתן להתגבר בדרכים שונות, תוך בחינה של כלל נסיבות המקרה", וכן ר' ע"א 692/95 בוטקובסקי נ. גת, פ"ד מ"ד (1) 57, וע"א 2036/94 טרבלסי נ. טרבלסי, פ"ד נ"ג (1) 457).

7.         זאת ועוד, קיימת אפשרות שאדם יחתום בעצמו על מסמכים, אולם הוא יכול גם להתיר לאחר לחתום על מסמכים במקומו כשליח שלו. גם במקרה כזה יש תוקף למסמכים, והם מחייבים את השולח.

ס' 3א' לחוק השליחות קובע כי: