פסק-דין בתיק הפ 507/06

בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי אשר יקבע את תחום סמכותו של הבורר בבואו לקבוע את היתרה הסופית בחשבונותיה של המשיבה, בבוררות השניה המתנהלת בפניו.

רקע עובדתי

המבקשת (להלן: " גליקמן") ניהלה את חשבונות הבנק שלה אצל המבקש (להלן: " הבנק"), ובין היתר ביצעה פעולות בבורסה, כולל רכישת אופציות של חברת צ'ק-פוינט. בשנת 2000 נתגלעה מחלוקת בין גליקמן לבין הבנק בכל הנוגע לפעולותיו של זה האחרון בחודשים פברואר - מרץ 2000 באופציות חברת צ'ק-פוינט מסוג call 140 דולר למניה (להלן: " אופציות 140") ובאופציות צ'ק-פוינט מסוג call 100 דולר למניה (להלן:  " אופציות 100").

ביום 13.6.00 הגישה גליקמן תובענה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר החלה כהמרצת פתיחה והועברה  לפסים של תובענה רגילה.

ביום 27.10.02 חתמו בעלי הדין על הסכם בוררות (להלן: " הסכם בוררות ראשון") לפיו הועבר הסכסוך להכרעת בורר אשר הוסמך "לקבוע מה היתרה הנכונה של הפקדון וכתוצאה מכך מהי היתרה הנכונה של החשבון הכספי של גליקמן בבנק".

כבורר מונה כבוד השופט בדימוס ישי לויט (להלן: " הבורר") אשר ישב על המדוכה ושמע את הראיות הצריכות להכרעה.

ביום 3.3.04 הוציא הבורר תחת ידיו את פסק הבוררות (להלן: " פסק הבוררות הראשון") לפיו נתקבלו  מרבית טענותיה של גליקמן. הבורר פסק כי הבנק כשל בהתנהלותו בכל הנוגע לאופציות 100 ואופציות 140, וכפועל יוצא הורה על ביטול הפעולות והחזרת המצב לקדמותו, על דרך השבות הדדיות.

בכך לא הגיעה, למרבית הצער, המחלוקת בין הצדדים לקיצה, שכן משבאו הצדדים להוציא את פסק הבורר מן הכוח אל הפועל, התברר להם כי הם חלוקים בכימות התוצאה הסופית הנובעת מפסק הבורר. גליקמן גרסה כי על הבנק להשיב לה 2,048,315 דולר ואילו הבנק טען כי עליו להשיב לגליקמן סך של 1,097,631 דולר בלבד.

הליך משפטי נוסף היה, איפוא, רק עניין של זמן. ואכן, הבנק הגיש בקשה לביטול פסק בורר בה טען, בין היתר, כי דין פסק הבוררות הראשון להתבטל, מכיוון שהבורר לא השלים את מלאכתו. לאחר סבב נוסף של  כתבי טענות, הגיעו בעלי הדין להסכמה דיונית נוספת לפיה תועבר גם מחלוקת זו להכרעתו של הבורר.

בחודש אוגוסט 2004 נחתם הסכם הבוררות השני, אשר אינו נושא עליו תאריך ואשר הוגש לבית המשפט ביום 17.8.04 (להלן: " הסכם הבוררות השני").

ההסכם קובע כי המחלוקת תוחזר להכרעת הבורר "לצורך קביעת היתרה הסופית של המשיבה בחשבונותיה בבנק נכון להיום, וזאת בהתחשב הן בפעולות שנדונו בפני כב' הבורר במהלך הבוררות בין הצדדים שהתנהלה בפניו, והן בפעולות שבוצעו בחשבונות הבנק של המשיבה בבנק לאחר מכן".

בעלי הדין הגישו לבורר תצהירי עדות נוספים בעקבותיהם נעורה פלוגתא חדשה, המתייחסת למיתחם סמכותו של הבורר, וזאת בנוסף לסוגיית כימות תוצאת הפסק הראשון. גליקמן טענה כי הסכסוך הוחזר לבורר לא רק על מנת שיכמת בצורה אריתמטית את הפסק הראשון, פעולה שלטעמה יכולה לבצע בעצמה, אלא על מנת שיכריע גם בטענותיה הנוספות כנגד הבנק: האחת - פעולות הבנק בכל הנוגע לאופציות צ'ק פוינט מסוג call 115 דולר למניה; והשניה - כי איננה אחראית לפעולות שבוצעו בחשבונה לאחר ביצוע הפעולות נשוא התביעה הראשונה (להלן: " שתי הטענות הנוספות").

הבנק התנגד מכל וכל להרחבת היריעה ולפתיחת דיון בשתי טענות  חדשות אלו, וביקש להתמקד רק במחלוקת החשבונאית.

ביום 17.11.05 ניתן על ידי הבורר פסק הבוררות השני (להלן: " פסק הבוררות המשלים") בו השלים  את אשר החסיר בפסק הראשון, דהיינו: כימת בערכים דולריים את הקביעות בדבר ההשבות ההדדיות. בנוסף לכך, קבע הבורר כי הינו מוסמך לדון במסגרת הבוררות השניה גם בשתי הטענות הנוספות שהועלו ע"י גליקמן, וכי יעשה זאת בשלב השני של הבוררות השניה. על החלטה זו מלין הבנק.

עתירתו לביטולה - היא נשוא הדיון בתובענה שבפני.

פסק הבוררות הראשון

בפסק הבוררות הראשון, בו נדונו פעולות הבנק שהתבצעו בימים 8.2.00, 17.3.00 ו- 20.3.00,  קבע הבורר כי הבנק כשל בהתנהלותו בכל הנוגע לאופציות 100 ואופציות 140, וכפועל יוצא הורה על ביטול כל הפעולות שהיו כרוכות בחיוב החשבונות, על דרך השבת המצב לקדמותו, כדלקמן:

בסעיף 68.1 - זיכוי חשבון העו"ש של גליקמן בסך 1,142,037 דולר + החזר עמלות.

בסעיף 68.2 - זיכוי חשבון העו"ש של גליקמן בסך 900,000 דולר+ החזר עמלות ובתוספת שווי האופציות שמומשו נכון ליום מימושן.

בסעיף 68.3 - השבה בעין של 400 מניות צ'ק-פוינט.

בסעיף 68.4 - זיכוי חשבון העו"ש של גליקמן בגין רכישת 600 מניות צ'ק-פוינט + עמלה.