- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק הפ 5067/06
|
ה"פ בית המשפט המחוזי ירושלים |
5067-06
24.4.2006 |
|
בפני : משה דרורי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. ר' י' 2. ת' ש' י' עו"ד ר' יגנס |
: 1. מדינת ישראל 2. שר הפנים 3. המוסד לביטוח לאומי עו"ד פרקליטות המדינה עו"ד דוד דיין |
| פסק-דין | |
1. לפניי בקשה ליתן פסק דין המצהיר כי המבקשת 2 הינה ביתו של המנוח ע' י' ז"ל (האלמן של מבקשת 1, הגברת ר' י'; להלן - "המנוח"), וכי הוא אביה הביולוגי של המבקשת 2.
2. הרקע העובדתי לבקשה הוא זה: המנוח נפטר ממחלה ממארת ביום כ"ח אלול תשס"א (16.9.01). בתקופת מחלתו, הקפיא מנות זרע בבנק הזרע בבית חולים הדסה, עין כרם, ירושלים. לאחר פטירת המנוח, במהלך חודש יולי 2004 עברה המבקשת טיפול בהפריה חוץ גופית באחת ממנות הזרע של המנוח. הטיפול הצליח והיא הרתה. פרי היריון זה הוא המבקשת 2, ת' ש' י', ילידת 19.4.05. אין למעשה מחלוקת עובדתית ביחס לדרך ההיריון האמורה, והדברים נתמכים באישורים רפואיים מטעם בית חולים הדסה, היחידה להפריה חוץ גופית, בחתימתו של פרופ' אלכס סימון.
3. ב"כ המבקשת, פנתה מספר פעמים במהלך שנת 2005 למשרד הפנים בבקשה כי יורה לרשום את המבקשת 2 כביתו של המנוח, אך לא נענתה.
4. לאור זאת, פנו המבקשות בבקשה לפסק דין הצהרתי, כאמור לעיל.
5. הבקשה הוגשה במסגרת המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, בשיבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים.
6. כאשר הגיעה המרצת פתיחה זו אלי, הודעתי לצדדים כי, על פני הדברים, לפנינו מחלוקת הקשורה לאבהות, על כן על פי סעיף 1(4) וסעיף 3 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, מצויה סוגיה זו בסמכותו הייחודית של בית משפט לענייני משפחה. אם עיקר המוקד של השאלה המשפטית היא עתירה לחיוב משרד הפנים ברישום, כי אז הנושא מצוי לכאורה, בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהלים, אף כי לכשעצמי נראתה לי החלופה של בית משפט לענייני משפחה. ביקשתי מהצדדים את התייחסותם לשאלה זו (ראה החלטה מיום ט' אדר תשס"ו (9.3.06)).
7. ב"כ המבקשים, עו"ד רינה ניסן, הודיעה לבית משפט ביום 11.4.06, כי לדעתה עיקר המחלוקת היא בשאלה המשפטית של חיוב משרד הפנים לבצע את הרישום, ואין כל מחלוקת בין הצדדים לעניין האבהות. מכאן, שלשיטת המבקשים, אין טעם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
8. ב"כ המוסד לביטוח לאומי, עו"ד דוד דיין, הודיע לבית המשפט ביום 21.3.06 כי אינו נוקט עמדה בתביעה, שבה לא מבוקש סעד כלפי משיב 3, והצהיר כי יפעל בהתאם לנתונים הרשומים במרשם האוכלוסין.
9. ב"כ משיבים 2-1, עו"ד מני פילזר, עוזר ראשי לפרקליט מחוז ירושלים, הודיעה לבית משפט ביום 11.6.06 כי המדינה אינה מתנגדת למתן הסעד המבוקש. הוא הסביר כי בעבר נבחנה האפשרות כי הרישום המבוקש יבוצע מכוח סמכותו של פקיד הרישום, ללא צורך בהצגת פסק דין הצהרתי, אולם לנוכח ההוראה הקבוע בסעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, הופנו המבקשות לבית המשפט.
אכן, הנוסח המילולי של סעיף 21, תומך, לכאורה, בחשיבה הראשונית של ב"כ המדינה. בסעיף, שכותרתו היא " שם האב כשהאשה פנויה" קובע כדלקמן: " שם אביו של ילד שנולד לאשה פנויה יירשם על פי הודעת האב והאם כאחד, או על-פי פסק-דין של בית-משפט או בית-דין מוסמך". ברור כי תכלית החוק למנוע מצב שבו אישה כופה על גבר אבהות באמצעות הודעה חד צדדית שלה למשרד הפנים, ולכן נקבע הצורך בהודעה משותפת. כאשר בני הזוג נשואים, אין חשש כזה. במקרה שלפנינו, ברור על פני הדברים כי האב, שהלך לבית עולמו מספר שנים לפני ההפריה, אינו יכול לחתום יחד עם האם על הודעת הלידה. החלופה האחרונה של הסעיף, פניה לבית המשפט, נועדה למקרים של חלוקי דעות. במקרה שלפנינו, לא היתה כל מחלוקת עובדתית לגבי האבהות, והדבר אף נתמך במסמכים של מוסד רפואי אמין. מן הראוי היה כי ב"כ המדינה היו מפרשים את הסעיף ברוח הדברים דלעיל, ומסתפקים בהודעת האם ורושמים את המבקשת 2 כביתם של האם והמנוח. הפתרון של הפנית הצדדים לבית המשפט, יש בה משום הטרחת המבקשות, ללא כל תועלת. כפי שרואים אנו, לא התקיים בפניי כל הליך שיפוטי, לא הושמעו עדים ולא הובאו ראיות, וכל אשר מתבקש בית משפט הוא לאשר בקשה, שהיא למעשה מוסכמת.
10. על כל פנים, במצב הקיים עתה, מאחר ויש הסכמה, אני נענה לבקשה ומצהיר כדלקמן:
א. מבקשת מס' 2, ת' ש' י', ילידת 19.4.05, היא ביתם של מר ע' י' ז"ל ושל המבקשת 1, הגברת ר' י'.
ב. מר ע' י' ז"ל, הוא אביה הביולוגי של ת' ש' י'.
ג. המשיבים 2-1 ירשמו את ת' ש' י' במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות של המבקשת 2 כביתם של ע' י' ז"ל ושל המבקשת 2.
11. לכאורה, מאחר וקבעתי כי המשיבים 1 ו-2 הטריחו את המבקשות בהגשת בקשה זו, היה מקום לחייבם בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד של המבקשות. ברם, מאחר ובהמרצת הפתיחה לא נכללה בקשה זו, וגם בהודעה מטעם המבקשות מיום 11.4.06, לא העלו בקשה להוצאות ולשכר טרחה, אני קובע כי כל צד ישא בהוצאותיו.
12. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום כ"ו ניסן, תשס"ו (24 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.
|
משה דרורי, שופט |
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
