פסק-דין בתיק הפ 466/07

1.         בפני בקשת המבקשת לבטל פסק בורר שניתן ביום 27.3.07 ע"י הבורר עו"ד אמיר פישביין ומנגד בקשת המשיבה לאשר את הפסק.

על רקע מחלוקות שהתגלעו בין שני הצדדים באשר לקיומו וביצועו של הסכם לאספקת שרותי פינוי אשפה ופסולת שנחתם בין הצדדים, מינו הצדדים באפריל 2004 את עו"ד בומבך כבורר שידון ויכריע במחלוקות.

ביוני 2006 עלה בידי הצדדים להגיע להסדר לפיו התחייבה המבקשת לשלם למשיבה כ-1,5 מליון ש"ח לחיסול סופי של התביעות ההדדיות ביניהן.

לאור מעמדה של המבקשת כרשות מקומית נשלח ההסכם כמתחייב לאישור הגורם המוסמך במשרד הפנים.

(האישור היווה תנאי מתלה בהסכם בין הצדדים).

משרד הפנים לא אישר הסכם הפשרה משום שלפי חישוב שערך חשב המשרד יתרת החוב של המבקשת למשיבה היה נמוך בהרבה מסכום הפשרה.

הסכם הפשרה לא נכנס, איפוא, לתוקף.

בין לבין, ועל רקע חוסר שיתוף הפעולה של הצדדים עימו, התפטר הבורר עו"ד בומבך. במקביל חידשו הצדדים את המגעים ביניהם בנסיון להגיע להסדר. במסגרת מגעים אלה הועלו הצעות לענין המשך הבוררות ומינוי בורר אחר, הלוא הוא עו"ד אמיר פישביין.

ביום 12.3.07 פנתה המשיבה לעו"ד פישביין שהוצע כבורר ע"י שני הצדדים.

עו"ד פישביין לא התמהמה. יום לאחר פניית המשיבה (13.3.07) שלח לצדדים רשימת מועדים מוצעים לקיום ישיבות הבוררות.

ביום 14.3.07 התקיימה ישיבה בנוכחות עו"ד פישביין ושני הצדדים. מהותה ואופיה של ישיבה זו שנויה במחלוקת בין הצדדים. המשיבה רואה בישיבה זו ישיבת בוררות ראשונה, בעוד שהמבקשת טוענת שמדובר בישיבה לצורך קביעת התנאים להמשך ניהול הבוררות.

ב-15.3.07 שלחה המבקשת למשיבה הצעה בכתב להמשך הבוררות ביניהן ע"י עו"ד פישביין, כהמשך לישיבה מיום 14.3.07. בין שאר התנאים להסכמתה להמשך הבוררות ע"י הבורר פישביין הציעה המבקשת להגביל או לתחום את פסיקתו באופן שהוא יהיה רשאי לחייב את המבקשת בגדרו של תחום שבין -.177,000 ש"ח  ל-.1,500,000 ש"ח.

ב-19.3.07 דחתה המשיבה את פניית המבקשת ואת הצעתה. עם זאת הסכימה לזהות הבורר ולהמשכת עבודתו מאותו שלב אליו הגיעו הבורר הקודם בטרם התפטר מתפקידו.

בה בעת פנתה המשיבה לעו"ד פישביין וביקשה ממנו לקבוע מועדים להמשך הדיונים על יסוד הסכמת שני הצדדים למינויו.

בהחלטת עו"ד פישביין שניתנה באותו יום (19.3.07), בתגובה לבקשת המשיבה, נקבעו מועדים לניהול מספר ישיבות בוררות. הוא אף הורה באותה החלטה, לשני הצדדים להעביר אליו את כל החומר הרלוונטי הדרוש לצורך הכרעה במחלוקות וכן מקדמה על חשבון שכרו.

            המבקשת לא התמהמהה אף היא.

כבר ב-22.3.07 פנתה בכתב לבורר והודיעה לו כי אין היא מסכימה, למעשה, למינויו כבורר, שכן המשיבה לא נתנה הסכמתה לתנאים שפורטו על ידה במכתב מיום 15.3.07. היא אף התייחסה לפנייתה של המשיבה אליו והודיעה לבורר כי אין בה כדי ליצור "יש מאין", היינו הליך בוררות תקף, שלו היא טרם נתנה הסכמה. 

הוסיפה וביקשה המבקשת מעו"ד פישביין באותה פניה (מיום 22.3.07) להמנע מפעולה בתיק, היינו פעולה כבורר, שכן לדעתה לא תהיה לה כל תוקף משפטי, בטרם נתנה הסכמתה להליך הבוררות.

בו ביום העביר עו"ד פישביין את הודעת המבקשת לתגובת המשיבה וביקש את תגובתה. זו חזרה על עמדתה לפיה משהוסכם בין הצדדים למנות את עו"ד פישביין כבורר ומשזה קיים ישיבה ראשונה (14.3.07), יש לראות בכך משום הסכמת המבקשת להליך הבוררות בפני הבורר החדש - הליך שהחל כבר בישיבה מיום 14.3.07.