זו עתירה בעלת מספר ראשים:

-           לביטול התנאי המפלה להגשת רשימת מועמדים/ות הזקוקה לתמיכה של 20% מכלל המצביעים באסיפה הכללית.

-          להורות למשיבה 1 לאפשר למבקשת להגיש רשימת מועמדים/מועמדות לבחירות עם תמיכה של 5% בלבד;

-          - להורות למשיבה 1 שכל החלטה בדבר שינוי תקנון היסוד חייבת להיות נתמכת על ידי 2/3 מכלל בעלי זכות ההצבעה באסיפה הכללית ותיקבע ללא שימוש בייפוי כוח;

-          להורות למשיבה 1 לבחור את יו"ר המשיבה 1 באסיפה הכללית;

-          ליתן צו מניעה זמני וקבוע המורה למשיבה 1 לא לקיים אסיפות כלליות מכל סוג שהוא עד לקיום דיון בעתירה גופה.

הפלוגתאות העולות מהמרצת הפתיחה ומתשובת המשיבה 1 הן רבות.

בשלב זה זה נדון רק בטענות המקדמיות שהעלתה משיבה 1, והן:

-           אי מיצוי הליכים פנימיים

-           שימוש לרעה בהליכי בית משפט

ג.          דיון

משיבה 1 טוענת, כי דין הבקשה נשוא ההמרצה, על כל סעדיה, להידחות ולחילופין להימחק על הסף בשל אי מיצוי הליכים פנימיים.

סבורה אני שהצדק עמה.

ביום 1.2.2005 עתרה המבקשת, ביחד עם שמעון מימון לבג"ץ (בג"ץ 11146/04) כנגד ההתאחדות ושרת החינוך, התרבות והספורט, להורות, בין השאר, להורות לשרה להתקין תקנות לדרך התנהלות איגודים והתאחדויות ודרך בחירתן של ההנהלות ושל יו"ר ההנהלה; ולחילופין, לאמץ את דו"ח ועדת סטרשנוב לרבות בעניין ההצבעה באמצעות יפויי כח. כן עוסקת העתירה שם בסוגיית ייצוגן של נשים בהנהלה.

כפי שהודיעוני ב"כ המשיבים ב-30.3.05 ניתן פסק דין בבג"ץ 11146/04 הנ"ל (יצויין כבר עתה שהמבקשת לא טרחה לציין בפנינו את קיום הההליך בבג"ץ, וכל שכן את פסק הדין שניתן בנושא).

באותו פסק דין נקבע, ש:

"הטענה המרכזית אותה מעוררים העותרים בנוגע להתאחדות לכדורגל היא טענה של הפליית נשים ככלל והפליית כדורגל הנשים לעומת כדורגל הגברים בפרט. כך לדוגמה, מעלים העותרים טענות שונות בדבר העדר ייצוג מספיק לנשים במוסדות ההתאחדות לכדורגל, דחיית מועד פתיחתה של ליגת הכדורגל לנשים וכוונה של ההתאחדות לכדורגל להקדים את מועד הבחירות להנהלת ההתאחדות, באופן שימנע מנציגי קבוצות הנשים להצביע בבחירות".