פסק-דין בתיק הפ 353/06

רקע

המבקשים הם הבעלים הרשומים של דירת מגורים הידועה כגוש 7081 חלקה 86 תת חלקה 37 (להלן: "הדירה").

בסמוך לאוגוסט 1961, נטלו מבקשת 2 (להלן המבקשת) ובעלה המנוח, חיים חיימוב ז"ל, מחב' בניטור בע"מ (להלן: "החברה") הלוואה בסך 1,000 ל"י אותה התחייבו לפרוע ב - 8 תשלומים חודשיים רצופים. להבטחת פירעון ההלוואה שעבדו את הדירה על פי שטר משכנתה מס' 19009 שנרשם בפנקס המקרקעין ביום 13.8.61.

לטענת המבקשים, פרעו את ההלוואה האמורה, אולם מסיבה שלא התבררה לא בוטל רישומה של המשכנתה בפנקס המקרקעין והשעבוד על הדירה לא הוסר.

בינתיים, ביום 5.1.81, חוסלה החברה לאחר פירוק, על פי צו בית משפט,  וצו כאמור נרשם ביום 13.6.81, אצל רשם החברות.

ביום 23.1.06 פנו המבקשים לממונה על רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין בתל אביב וביקשו ממנו לעשות שימוש בסמכותו שלפי תקנה 62 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תש"ל - 1969 ולהורות על ביטול רישום המשכנתה הרובצת על הדירה, בטענה שהחברה שלזכותה רשומה המשכנתה חוסלה וההלוואה שבגינה שועבדה הדירה נפרעה (נספח ו).

ביום 26.1.06 דחתה רשמת המקרקעין ת"א, את בקשת המבקשים בהעדר אסמכתאות לתשלום המשכנתה וחיסולה של החברה.

מכאן התובענה שלפני, בה עותרים המבקשים להצהיר כי דינה של המשכנתה הרשומה לטובת החברה על הדירה, להימחק.

ביום 23.4.06 הודיעו המבקשים כי המציאו לאפוטרופוס הכללי את התובענה ובהעדר תשובה ביקשו לקבוע מועד לדיון ו/או ליתן החלטה בתובענה.

ביום 25.4.06 הוריתי למבקשים להתייחס למעמדו של האפוטרופוס הכללי והחייאתה של החברה.

ביום 1.5.06 הגישו המבקשים הודעה מטעמם בה התייחסו לשאלת מעמדה של החברה.

דיון

         א.         סעיף 367 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1938, קובע:

"ביטולו של חיסול

(א)   לאחר שחוסלה החברה לפי סעיפים 315 או 339 רשאי בית המשפט, על פי בקשת המפרק או אדם הנראה לבית המשפט מעונין בדבר, ליתן בכל עת תוך שנתיים לאחר תאריך החיסול, ובתנאים שייראו לו, צו המבטל את החיסול ; משניתן הצו ניתן לנקוט כל הליך שאפשר היה לנקטו אילולא חוסלה החברה.

(ב)     ..."

מכאן, שחיסול חברה לאחר פירוק ניתן לביטול תוך שנתיים מיום החיסול ומשלא בוטל החיסול בתוך תקופה זו לא ניתן עוד לבטל את חיסולה של החברה.

בענייננו, חוסלה החברה ביום 5.1.81 ובהתאם לאמור לעיל לא ניתן עוד לבטל את חיסול החברה ולהחיותה מחדש.

         ב.         משכך, נמצאת המשכנתה הרובצת על דירת המבקשים כנכס ללא בעלים.

          ג.          סעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח-1978, קובע: 

"(א) שר המשפטים ימנה אפוטרופוס כללי, ורשאי הוא למנות משנה וסגן או סגנים לאפוטרופוס הכללי ולקבוע את סמכויותיהם.