פסק-דין בתיק הפ 329/07

עסקינן בבקשה לביטול פסק בורר, כהגדרתו בפסק דין זה (להלן: " בקשת הביטול").

פתח דבר

1.         המשיבה 1, י.א.ד אלקטרוניקה בע"מ (להלן: " י.א.ד") היא חברה ציבורית שעיסוקה בסחר ברכיבי אלקטרוניקה, יבוא ויצוא של מחשבים, התקנה והפעלה של מערכות מחשוב וציוד פריפריאלי למחשבים.

            המשיבה 2, פרומורדיו בע"מ (להלן: " החברה") היא חברה פרטית שעיסוקה בפיתוח של רעיונות פרסום, ובין היתר ברכישת זכיונות להתקנה והפעלה של מערכות לשידור תשדירי פרסומת ומוסיקה ברשתות שווק ובמקומות ציבוריים אחרים.

            המבקש, דורון פשר (להלן: " המבקש") הוא איש עסקים, שעיסוקו בתחום התקשורת והפרסום.

            בעבר היה המבקש בעלים במלוא הון המניות של החברה, שהוחזקו עבורו בנאמנות על ידי אחד בשם איתן מטלון (להלן: " מטלון").

2.         ביום 10/4/02 התקשרו החברה, י.א.ד, מטלון והמבקש בהסכם, שלפיו י.א.ד תשקיע כספים בחברה כמפורט בהסכם ותהיה לבעלת 50% מהון המניות של החברה - כך שהחברה תהא בבעלות משותפת של המבקש ושל י.א.ד בחלקים שווים ביניהם, כפי שאמנם המצב. כן נקבע בהסכם כי הצדדים לו ישתפו פעולה לקידום עסקיה של החברה, ופורטו בו הוראות להסדרת היחסים בין בעלי המניות בחברה ובינם לבינה (להלן: " ההסכם", צורף כנספח ד לתובענה).

            היוזמה העסקית שאליה חברו הצדדים לא עלתה פה, ומשנתגלעו ביניהם סכסוכים הם פנו להליך של בוררות. מקור הסמכות לקיום הבוררות הוא בהוראת סעיף 18 להסכם, שם נקבע שכל חילוקי דעות בין הצדדים בקשר לכל עניין הקשור להסכם יובאו בפני בורר שבשמו נקבו הצדדים; ואולם משנתעוררה מחלוקת בקשר עם זהות הבורר ונעשתה פנייה לבית המשפט, כבוד הנשיא א' גורן שהעניין הובא לפניו בתיק בש"א 19530/05, מינה את כבוד השופט (בדימוס) חיים אילת כבורר בסכסוכים שבין הצדדים (להלן: " הבורר").

            בהסכם נקבע כי הבורר יהא כפוף לדין המהותי למעט דיני הראיות וסדרי הדין; ואילו בהחלטתו של כבוד הנשיא א' גורן, נקבע כי תתווסף תניה נוספת והיא שהבורר יהיה חייב לנמק את פסק דינו.

3.         לבורר הוגשה תביעתה של י.א.ד שטענתה העיקרית היתה שהמבקש היפר את הוראת סעיף 5ב להסכם שבה נקבע כי כל "מימון נוסף" שיידרש בעתיד לחברה לקיום פעילותה, יועמד לרשותה על ידי כל בעלי המניות על פי חלקם בבעלות במניות החברה. לטענת י.א.ד בעוד שהיא העמידה לחברה מימון כאמור, לא עשה כן המבקש, ומשכך היא עתרה לחייבו להחזיר לה מחצית מהסכום שהשקיעה - בהיותו בעלים במשותף בהון המניות של החברה ביחד עם י.א.ד, 50% כל אחד (להלן: " הוצאות המימון הנוסף" ו" מחצית הוצאות המימון הנוסף", לפי העניין).

            המבקש לא הכחיש בכתב הגנתו את חבותו להעמדת המימון כאמור מכוח הוראת סעיף 5ב להסכם, ואולם טען להגנתו כי יש לקזז ממימון זה את עלות שכרו, שאת תשלומו תבע המבקש מאת י.א.ד בתביעה שכנגד שהגיש במסגרת הבוררות.

            השכר שבו דובר, הוא שכר שהחברה התחייבה לשלם לו תמורת העסקתו על ידה כמפורט בהסכם. 

            הבורר, בפסק הבוררות שניתן על ידו ביום 10/1/2007 (להלן: " פסק הבורר", צורף כנספח א לתובענה) קבע כי אמנם נדרש מימון נוסף לחברה וכי י.א.ד בלבד נשאה בו, ומשכך על המבקש להשיב לה מחצית מהוצאות המימון הנוסף שהשקיעה בסכום של 157,250 ש"ח (קרן). אשר לתביעת השכר של המבקש, קבע הבורר כי היא נובעת מהיחסים שבין המבקש לבין החברה, וכי לי.א.ד אין כל אחריות לתשלום זה. במצב דברים זה, לא עומדת למבקש טענה לקיזוז שכרו מחובו לי.א.ד, שכן בעניין השכר עסקינן ביחסים שבין המבקש לבין החברה, ואילו בעניין החזר מחצית הוצאות המימון הנוסף שי.א.ד נשאה בו, עניין לנו ביחסים שבין המבקש לבין י.א.ד. מדובר אפוא בשתי מערכות יחסים נפרדות ונבדלות זו מזו.

            יוער כי תביעתה של י.א.ד במסגרת הבוררות הופנתה גם נגד החברה בגין ציוד שלטענתה סיפקה לחברה ולא שולם תמורתו בסכום של 758,660 ש"ח. נגד החברה ניתן "פסק בוררות" בלא הגנה משלא הגישה כתב הגנה והתעלמה מהתובענה (ראו: סעיף 1 לפסק הבורר). פסק זה שניתן נגד החברה אינו מעניינה של התובענה שבפניי.

4.         המבקש עותר לביטול פסק הבורר, שניתן כלשונו "בניגוד לדין המהותי ובהתעלם מהדין המהותי בכל הנוגע לסוגיית התביעה הנגזרת". משכך, מתקיימות לטענתו עילות לביטול פסק הבורר מכוח הוראות סעיף 24(3) וסעיף 24(7) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן: " חוק הבוררות") שזו לשונן:

"24.      בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר מאחת העילות האלה:

             ...

(3)       הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;

...

(7)       הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;