פסק-דין בתיק הפ 3211/04

1.      עניינו של פסק דין זה בטענת משיבים 1-2 כי יש למחוק את ההליך שבכותרת על הסף. בהליך האמור מתבקש פסק דין הצהרתי לפיו למבקשים נתונות זכויות בעלות בחלק מחלקה 1 בגוש 30526 וחלקה 67 בגוש 30514 (בלוח הזכויות הירדני), וכי הם זכאים להירשם כבעלים של החלקות האמורות.

2.      משיבים 1-2 (להלן - המשיבים) טוענים, כי מלוח הזכויות הירדני המצוי בידי משיב 1 עולה כי "המקרקעין [נשוא ההליך] מצויים בסכסוך", קרי כי הוגשו התנגדויות לטענות המבקשים ויורשיהם בדבר זכויותיהם בחלקות נשוא הבקשה לפקיד ההסדר הירדני. בירורו של הסכסוך האמור לפני בית המשפט הירדני לקרקעות לא הושלם, כך מסתבר, עקב מלחמת ששת הימים וניתוקה של ממלכת ירדן מן המקרקעין נשוא הבקשה. המשיבים טוענים כי מסעיף 25 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב] התש"ל-1970 ומתקנה 19 לתקנות הסדרי משפט ומינהל (רציפות הליכים אזרחיים, אכיפת פסקים והכרה במסמכים) התשכ"ט-1968 עולה כי יש להמשיך בהליכי ההסדר מן הנקודה בה הופסק הטיפול בהם על ידי רשויות ממלכת ירדן. דא עקא, טוענים המשיבים, בשלב זה אין אפשרות לעשות כן, כיוון ש:

"לפקיד ההסדר אין מידע מי הגיש את ההתנגדות או ההתנגדויות ומה היא מהות ההתנגדות שהובאה. אי לכך, הפנה המשיב את המבקשים אל בית המשפט הנכבד שיכריע בזכויות על המקרקעין, משהוגשה התנגדות במהלך הליך הסדר. אין בידי פקיד ההסדר הישראלי מסמכים הקשורים בהתנגדות שהוגשה לפקיד ההסדר הירדני, אלא רק לוח הזכויות עצמו, ממנו עולה כי היתה התנגדות או התנגדויות לרישום זכויות המבקשים לכאורה במקרקעין. משנתונים אלה חסרים, אין בידי פקיד ההסדר כדי להציג עמדה לגופו של עניין, ולמעשה אין כל אפשרות להכריע בה". (סעיף 25 לסיכומי משיבים 1-  2).

המשיבים מציינים כי לאחר תחילת ההליך הנוכחי נערכו הליכי פרסום וחקירה על ידי הצדדים לדיון בישראל ובירדן בנוגע להליך ההסדר, כאשר מתוצאותיהם מסתבר כי בשלב זה אין בפני בית המשפט מידע בהיר מהימן ומלא בדבר הטענות השונות בקשר לבעלות בקרקע. כך, טוענים המשיבים, מהודעה אחת שהגישו המבקשים עולה כי לפקיד ההסדר הירדני הוגשה התנגדות על ידי אדם בשם חאג' חאלד נמר שחאדה, אשר לא נדונה על ידי פקיד ההסדר הירדני, ומהודעה אחרת שהגישו עולה כי הוגשה התנגדות על ידי אדם בשם חאג' חאלד נמר אללפתאווי, אשר לא נדונה גם היא. במצב דברים זה, טוענים המשיבים, אף אין לדעת האם מדובר בהתנגדות אחת אז בשתי התנגדויות שונות שטרם נדונו. כמו כן, טוענים המשיבים, מעמדת המבקשים עולה כי אלו טענו כי הבירורים בממלכת ירדן נערכו על ידי קרוב משפחתם, אשר רכש חלק מן המקרקעין עוד בשנת 1964, כאשר לא נמצאה כל התייחסות לקרוב זה במסגרת לוח הזכויות שנערך בשנת 1967. פניה שנערכה לשלטונות ירדן ביום 21.3.06 בבקשה לקבל את המסמכים הנוגעים למקרקעין המצויים אצל פקיד ההסדר הירדני, לא נענתה. בנסיבות אלו, טוענים המשיבים, יש להתנות את ההכרעה בהליך הנוכחי, אשר עשויה לפגוע בזכויותיהם של מי שאינם חלק ממנו, בכך שהמבקשים ימציאו את המסמכים האמורים. הכרעה בהליך ללא מסמכים אלו, גם אם הוכח כי נעשה מאמץ להשיגם, תהווה, לשיטת המשיבים "... פתח להורדה חמורה של רף הראיות הדרוש לשם הוכחתה של זכות במקרקעין".      

3.      המבקשים מציינים כי פנייתם לבית משפט זה בוצעה רק בעקבות עצתו של משיב 1 כי יעשו כן. כמו כן, מדגישים המבקשים כי פרסומים שבוצעו ביום 7.1.05 בהתאם להוראת בית המשפט הביאו לכך שהצטרפו להליך הנוכחי משיבים 3-29, הרשומים גם הם בלוח הזכויות כבעלים בחלק מהמקרקעין, באופן בו אמנם מתעוררים חילוקי דעות מסוימים, אך ככלל זכויותיהם וזכויות המבקשים אינן נוגדות זו את זו. המבקשים מפרטים גם את ההליכים השונים בהם נקטו מול הרשויות בממלכת ירדן בניסיון לקבל את המסמכים המבוקשים על ידי המשיב, ללא הועיל, כאשר כל שניתן לעורך הדין הירדני עבד אלנאצר נצאר, שאת שירותיו שכרו, הוא רק לעיין באותם מסמכים. בעקבות בדיקה זו הוגש על ידי המבקשים תצהיר מטעמו של עו"ד נצאר, ממנו אכן עלה קיומה של התנגדותו של מר חאג' חאלד נמר שחאדה מחודש פברואר 1967 שלא נדונה ולא הוכרעה בפני פקיד ההסדר הירדני. בעקבות גילויה של התנגדות זו, ועמדת משיבים 1-2 לפיה יש לערוך בעקבותיה הליכי חקירה ופרסום נוספים בניסיון לברר את פרטיה ולאתר את מגיש ההתנגדות או יורשיו, הורה בית המשפט ביום 31.10.05 כי המשיבים יעשו כן. המבקשים מדגישים כי אף שביצוע הליכים אלו, שהוטל על המשיבים, התמשך על פני תקופה ארוכה ובפעל הפרסומים בוצעו רק ביום 24.9.07, הרי שגם לאחר ביצוע הפרסומים, כפי שמציינים המשיבים בסיכומיהם מיום 14.1.08, לא ביקש כל גורם נוסף להצטרף להליך הנוכחי. לשיטת המבקשים, בנסיבות אלו, בהן מוצו כלל הליכי החקירה והפרסום האפשריים, על בית המשפט להכריע בבקשתם לגופה.      

4.      המשיבים טוענים, מנגד, כי לא ניתן לברר ולהכריע בזכויות במקרקעין, ולהשלים את הליכי ההסדר, כל עוד לא יובהר תוכנו המלא של תיק מסמכים ספציפי המצוי בירדן, ובו מסמכים הנוגעים לתביעות והתנגדויות שהוגשו כ-40 שנים קודם לפתיחת ההליך הנוכחי על ידי המבקשים. לשיטתם, גם בנקיטה בפעולות חקירה ופרסום, כמו אלו שבית המשפט הורה על עריכתן במסגרת ההליך הנוכחי, אין די על מנת לברר את המחלוקות בהן יש להכריע לצורך השלמת הליכי ההסדר, כל עוד לא יימצאו המסמכים שהגישו המתנגדים בשנת 1967, או יאותרו המתנגד עצמו, או יורשיו.

5. המצב המשפטי הנוכחי שאליו נקלעו המבקשים מעורר חוסר נוחות. מחד, המצב המשפטי הקיים הוא שעל פקיד ההסדר להמשיך בהליכי ההסדר בהם הוחל בממלכת ירדן. מאידך, משכל החומר הנוגע לאותם הליכי ההסדר בהם הוחל בממלכת ירדן אינו מצוי בפני פקיד ההסדר, קשה לראות כיצד פקיד ההסדר יוכל לעמוד במשימה זו. נראה שמצב דברים זה הוא שהביא לכך שמאז נמסר לידי פקיד ההסדר לוח הזכויות הירדני ועד מועד פתיחת ההליך הנוכחי לא ננקטה כל פעולה לצורך השלמת הליכי ההסדר. 

6. אולם בקשים הנ"ל בפניהם הניצב פקיד ההסדר אין כדי להצדיק העברת העניין לפתחו של בית המשפט, וחרף האמור, נראה כי התוצאה של מחיקת ההליך הנוכחי הינה בלתי נמנעת.

פקודת הסדר זכויות מתווה מסגרת דיונית ייחודית בנוגע לקביעת זכויות במקרקעין במסגרת הליכי הסדר. במסגרת זו מתקיים הליך כולל של חקירת תביעות זכות, שאופיו אינקוויזיטורי, בסמכותו של פקיד ההסדר, ובו הוא מסתייע בועדת הסדר. תפקידה של זו, הממונה מבין תושבי הישוב שבהסדר, הנו לייצג את האינטרסים של הישוב, כמו גם את עניינם של נעדרים, קטינים, פסולי דין ומי שתביעתו לא הוגשה באופן עצמאי וזאת הן לפני פקיד ההסדר והן בפני בית המשפט. זאת בעוד שלפני בית המשפט מתנהל הליך ספציפי של הכרעה בתביעות סותרות, שאופיו אדברסרי (ח' זנדברג, הסדר זכויות במקרקעין בארץ-ישראל ובמדינת ישראל, 286-290).

על מנת לקיים מסגרת דיונית זו, קובע סעיף 7 לפקודת הסדר זכויות כי "משנתפרסמה בישוב הודעה מוקדמת ועד לפרסום לוח זכויות לפי סעיף 57 לא תוגש תובענה לשום בית משפט בענין זכויות במקרקעין שבישוב, פרט לאמור בפקודה זו". סעיף זה מגביל את סמכותו של בית המשפט לדון בתביעות הנוגעות למקרקעין שבהסדר לנסיבות מוגדרות בפקודה. נסיבות אלו עשויות להיות קיומן של תביעות סותרות בפני פקיד ההסדר, המצווה להפנותן אל בית המשפט (סעיף 43 לפקודת הסדר זכויות; תקנות 12-15 לתקנות הסדר זכויות), או תביעות למתן צו ביניים להחזקה במקרקעין בזמן הליכי ההסדר (סעיף 47 לפקודת הסדר זכויות). הוראות אלה מקנות סמכות ייחודית לפקיד ההסדר לזהות קיומו של סכסוך ולהפנותו אל בית המשפט, וזו מוציאה את זכותם של הצדדים להפנות הליכים הנוגעים לבעלות במקרקעין שבהסדר אל בית המשפט (ע"א 4126/05 חג'אזי נ' עמותת ועד עדת הספרדים, לא פורסם, 20.6.06, פסקה כ"א לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין). אציין, במאמר מוסגר, כי על אף האמור לעיל, הפסיקה הכירה בכך שמקום בו דן בית משפט בפועל בסכסוך הנוגע לבעלות במקרקעין בהסדר שלא על דרך הפנית פקיד ההסדר, ולא הועלתה טענה כנגד סמכותו העניינית של בית המשפט לעשות כן, לא יוכרז על בטלות ההליך מטעם זה בלבד (ע"א 693/04 אל קימרי נ' אל קימרי, לא פורסם, 28.9.07, פסקה 18 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן).

7.      כאמור לעיל, תפקידו של בית המשפט, כאמור בסעיף 43 לפקודת הסדר זכויות, הוא "לדון ולפסוק בכל סכסוך בנוגע למקרקעין .... , ואם היו תביעות סותרות בין שני תובעים או יותר, יעביר פקיד ההסדר את הסכסוך לבית המשפט". לשון אחר, תפקידו של בית המשפט הוא להכריע בסכסוכים ובתביעות סותרות, אשר הוגדרו כדבעי בפני פקיד ההסדר, באמצעות כתבי טענות ופירוט הראיות המצויות בידי התובעים השונים.

8.      אולם, במקרה שלפנינו, אין בפני סכסוך, שהרי עצם העובדה שבעבר הגיש מתנגד כלשהו התנגדות, כאשר זהותו של אותו מתנגד, כמו גם תוכן התנגדותו, אינם ידועים, ודאי שאינה יכולה להקים סכסוך בו ניתן להכריע בבית המשפט. בנסיבות אלה אין בפני בית המשפט גם תביעות סותרות. במצב דברים זה, גם אם אניח שהעדרם של המסמכים הנוגעים לעניין אינו נעוץ באשמתם של המבקשים, לא הונחה בפני בית המשפט תשתית המאפשרת לקיים את ההליך הקבוע בסעיף 43 לפקודת הסדר הזכויות.

9.      מכתבי הטענות של המבקשים והמשיבים כאחד, עולה כי אלה מבקשים מבית המשפט להכריע בזכויות במקרקעין הנוגעים לעניין, גם ללא קשר לסכסוך ספציפי כלשהו, תוך בחינת הבסיס העובדתי והמשפטי לטענות הבעלות המועלות על ידם. בכך הם מבקשים, למעשה, כי בית המשפט ימלא את תפקידו של פקיד ההסדר, וזאת למרות שהכרעה מסוג זה אינה עולה בקנה אחד עם מסגרת הדיון וחלוקת הסמכויות הקבועות בפקודת הסדר זכויות ובתקנות הסדר זכויות, ובית המשפט גם נעדר את כלי החקירה הנדרשים לצורך כך. 

10.  התוצאה היא שאני נעתר לבקשה ומוחק את הבקשה בה"פ 3211/04.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח בתשרי, תשס"ט (27 באוקטובר 2008), בהעדר ב"כ הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.