פסק-דין בתיק הפ 3069/04

1.         בתובענה זו ביקש המבקש, אבו זיאד חליל, כי יינתן סעד הצהרתי, לפיו הוא הבעלים של חלקה 31 בגוש 30124 (ספר 3002, דף 121) ("המקרקעין"), בהתאם לרישום בלשכת רישום המקרקעין בירושלים. המקרקעין היו מצויים בבעלות מוחמד ח'ליל רדואן קראעין המנוח. עם פטירתו עברו הזכויות במקרקעין לילדיו. אחד הילדים, עות'מאן מוחמד ח'ליל רדואן קראעין, מכר 450/1301 חלקים מהזכויות שלו ושל אחיו בחלקה, לידי תמאם מוחמד דאוד עלי באשיר, היא המשיבה. הסכם מכר זה נערך ביום 18.5.1981.

לפי הטענה, מאוחר יותר ביום 25.12.85, נמכרו המקרקעין לאחד, סגיאן מסעוד. אותו סגיאן מסעוד מכר את המקרקעין למבקש וזאת ביום 4.2.00, והלה רשם אותם על שמו ביום 28.1.02. 

2.         במקרקעין מצויים, בין היתר, ארבעה מבנים. המשיבה היא זו שהכשירה אותם למגורים ולמסחר, והשכירה את חלקם למספר שוכרים. סגיאן מסעוד ביקש לפנות את השוכרים, אשר שניים מהם החזיקו בהסכם שכירות עם המשיבה. לפיכך, הוא פתח בהליך של פינוי בבית משפט השלום בירושלים (ת"א 24780/99). בית משפט השלום (כב' השופט סולברג) דחה את התביעה. הוא קבע כי מסעוד סגיאן ידע, בעת שכלול הסכם הרכישה, על קיומם של שוכרים בנכס, ובנסיבות אלה אין ברישום הזכויות על שמו כדי לאפשר את פינויים של אותם שוכרים.

לאחר דברים אלה הגיש המבקש, אשר רכש כאמור את זכויותיו ממסעוד סגיאן, את תובענתו.

3.         אין מחלוקת כי המשיבה רכשה את זכויותיה כדין מאת בעלי הזכויות במקרקעין. המשיבה הגישה בעניין זה תצהיר מפורט והיא לא נחקרה עליו (פרוטוקול, ע' 7). רכישה זו נעשתה כבר בשנת 81', קודם לרכישת הזכויות הנוגדת של מסעוד סגיאן מיום 25.12.85, ולהעברה שנעשתה מצידו אל המבקש ביום 4.2.00. רכישת המשיבה קודמת אם כך לרכישת המבקש, ומכאן שהמבקש יוכל לגבור על זכויות המשיבה רק אם ביצע את הרכישה וסיים את הרישום בתום לב ובתמורה (סעיף 9 סיפא לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969). המבקש לא עמד בתנאים אלה.

העדר תמורה

4.         הסכם הרכישה של המבקש ממסעוד סגיאן לא הוגש לבית המשפט, ועל כן ניתן היה ללמוד על הוראותיו0 רק מתוך דברי הצדדים לו. בחקירתו הסביר המבקש כי הוא שילם עבור הקרקע סכום של 135,000 דולר. המבקש לא צירף את הסכם המכר או אישור על דבר התשלום. המבקש טען כי התשלום נעשה באמצעות אחיו. וכך מתנהלת החקירה בעניין זה (פרו' ע' 1, ש' 13):

"ש. יש לך כאן אסמכתא לתשלום שביצעת? נייר?

ת. הכל נעשה אצל העורך דין. לי אין כאן.

ש. איך שילמת? באיזה אמצעי שילמת?

ת. אח שלי היה מייצג אותי והוא עשה את העבודה הזאת והוא שילם".

תיאור זה של הדברים מעורר שאלות. כיצד לא דאג המבקש למסמכים המאששים את תשלום התמורה? מדוע אין תיעוד להעברת סכומי כסף כאלה? שאלות אלה הפכו לספקות כבדים כאשר נשמעה חקירתו של המוכר מסעוד סגיאן. הוא טען כי התמורה שולמה על ידי המבקש דווקא, ובתשלומים. וכך הוא אומר (פרו' ע' 6, ש' 7):

ש. אתה זוכר כמה כסף הוא שילם לך?

ת. 135,000 דולר בערך.

ש. איך הוא שילם לך את הכסף הזה?

ת. במזומן. הכל במזומן...

ש. הוא נתן לך 135,000 דולר במזומן?

ת. לא פעם אחת.

ש. תסביר לי את המונח?