פסק-דין בתיק הפ 237/06

כללי

1.       לפני  בקשה לביטול פסק משקם מיום 5.4.06 (להלן: "פסק הדין")בעניין שכר טרחה שנפסק

• לכונס, המבקש, ולהורות למשקם לקיים דיון בעניין שכר הטרחה.

2.       המבקש מונה לתפקיד כונס רמות מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן:

• "האגודה"/"המושב") בשנת 1989 במסגרת תיק ה"פ 9/89 וזאת מכוח אגרת חוב שנתנה האגודה למשיב 1 ביום 8.9.75. ענייני הכינוס הועברו אל המשקם מכוח חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992 (להלן: "חוק ההסדרים").

3.       בסוף שנת 2005 פנה המבקש לבית משפט זה וביקש כי יקבע את שכר טרחתו. בית המשפט

• (כב' השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי) דחה את בקשתו בקובעו כי העניין אינו בסמכותו כי אם בסמכות המשקם.

4.       בעקבות החלטה זו  פנה המבקש למשקם בבקשה שיפסוק את שכר טרחתו.

5.       ביום 13.2.06 נערך דיון בפני המשקם, בנוכחות המבקש, המשיבים ואחרים, בו נקבע כי

• הצדדים יגישו בכתב סיכום טענותיהם לגבי דרך חישוב שכרו של הכונס, בצרוף מסמכים שברצונם להציג בפני המשקם.

6.       לאחר שהוגשו סיכומי טענות הצדדים נתן המשקם את פסק דינו. הוא פסק כי שכרו של

• הכונס יחושב בהתאם לקבוע בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א-1981 (להלן: "התקנות"), ובפרט תקנה 8 לתקנות, הקובעת תשלום שכר טרחה לבעל תפקיד, באחוזים מתקבולי מימוש, קרי תקבולים שמקורם גביית חובות, מכירת נכסים וכל תקבול אחר שקיבל בעל תפקיד.

7.       המשקם קבע עוד שהשכר  יחול גם לגבי הסדר נושים המתגבש בין האגודה ונושיה ויוגדל

• בשעור של 50% לאור תקנה 13 לתקנות. בהחלטה זו דחה המשקם את עמדת הכונס, שביקש כי שכר טרחתו ייפסק לפי העבודה שהשקיע בפועל בענייני הכינוס.

8.       במהלך הדיון בבקשה הסכימו הצדדים כי שכרו של המבקש צריך להשתלם בהתאם לתקנות.

• כך, שהמחלוקת נותרה בשאלה האם יש להחיל על עניינו של הכונס את תקנה 10 (ב) לתקנות, שעניינה תשלום שכר כאשר מטרת המינוי הינה לתפיסה ושמירת רכוש. תקנה זו קובעת שכאשר נתמנה כונס נכסים לפני מתן צו פירוק, לשם תפיסה ושמירת רכוש, לא יחולו הוראות חישוב שכר הטרחה הקבועות בתקנות ושכרו ייקבע בהתאם להיקף עבודתו.

טענות המבקש

9.         לטענת המבקש, המשקם טעה בפסיקת שכר טרחתו בכך שהתעלם מהנתונים הרלבנטיים לענין, ואף לא אפשר לו להציגם בפניו שכן נתן החלטתו ללא שמיעת הכונס וללא שקיים דיון בבקשה. בין הנתונים הרלבנטיים התעלם המשקם מאלה:

(א)        מכך שהמבקש מונה ככונס נכסים לצורך שמירה על רכוש האגודה ולא מימושו, במסגרת יחודית של כינוס לאור ההסדרים המיוחדים שנועדו לסייע למושבים, על ידי שיקומם ובמטרה למנוע פירוקם. בתפקידו זה שימש ככונס נכסים במשך 17 שנות פעילות, במהלכן שמר על נכסי האגודה, שחלקם מומשו לטובת נושיה.