פסק-דין בתיק הפ 2093/02

ההליך:

1.       המבקשת ביקשה להצהיר כי המישכון שנרשם לטובת המשיבה על זכויות החכירה שלה בדירת מגורים ברח' חננאל 273/7 אשקלון (להלן - "הדירה"), בטל, ולאסור על המשיבה לנקוט בהליכי הוצל"פ למימוש המישכון האמור.

2.       המבקשת רכשה בתאריך 14.11.97 מגרש באשקלון, כאשר בנה, הרצל גבעתי, הסביר לה לדבריה, שהוא רוכש את המגרש על שמה משיקולי מס, ויהיה אחראי לשלם את תמורתו.

במהלך שנת 1998, קנה בנה, הרצל, בית בן תשעה חדרים במגרש, ולשם כך פנה למשיבה, בשם המבקשת, על פי ייפוי כוח שלה, בבקשה לקבלת הלוואה בסך
650,000 ש"ח.

בתאריך 1.11.99, הופיעה נציגה מטעם המשיבה בבית המבקשת, ובאותו מעמד חתמה המבקשת על מסמכים הנוגעים לאותה הלוואה, שכללו, בין השאר, הסכם למישכון הבית שנבנה על ידי הבן והדירה האמורה של המבקשת, כבטוחה לאותה הלוואה.

משלא עמד בנה הרצל בהחזר ההלוואה, נעשה מימוש של הנכס שבגינו התקבלה תמורה של 193,000 דולר, ומשנותר חוב לזכות המשיבה בסך 174,00 ש"ח, הוגשה על ידי המשיבה בקשה למימוש המישכון שהוטל על הדירה, ובתאריך 11.08.02, הוגשה בקשה לראש ההוצאה לפועל למימוש המישכון שהוטל על הדירה.

טענות הצדדים:

3.       לטענת המבקשת, היא בת 75, קשת יום, גידלה 11 ילדים בכוחותיה הדלים, אינה יודעת קרוא וכתוב, סובלת מנכות צמיתה בשיעור של 100%, אינה מסוגלת ללכת ונזקקת לכסא גלגלים; המגרש נרכש למעשה על ידי בנה הרצל גבעתי, באמצעות ייפוי כוח כללי שנתנה לו, ובעת שחתמה על מסמכי המישכון על זכויותיה בדירה, לא היתה מודעת לכך, הדבר לא הוסבר לה, לא על ידי נציגת הבנק שהגיעה לדירתה ולא על ידי בנה, הרצל, והיא חשבה, כפי שהסביר לה בנה, לפני כן, כי היא חותמת על מסמכים הקשורים למתן הלוואה בענין המגרש והבית שנבנה עליו, ולא על מישכון הדירה שלה, בה התגוררה.

לטענת ב"כ המבקשת היה בפעולותיה ובמחדליה של המשיבה משום הטעיה או הפרת חובת הנאמנות, או אי גילוי עובדות שהיתה צריכה לגלות על פי הדין או על פי הנוהג בענין מישכון הזכויות בדירה, או אי קיום החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, וחתימת המבקשת על מסמכי המישכון של הדירה נעשו מתוך טעות, בכך שלא ידעה את העובדות לאשורן, שאילו היתה יודעת אותן, לא היתה חותמת.

4.       לטענת ב"כ המשיבה, הנטל להוכחת טענת המשיבה כי לא ידעה כי היא חותמת על מסמכים למישכון דירתה, הינו נטל כבד המוטל על המבקשת להוכחת הטענה "שלא נעשה דבר". כמו כן נקבע שטענה זאת לא תעמוד לאדם שחתם מתוך אמון בשיקוליו של האדם שביקש את חתימתו, ולאדם שלא נקט באמצעי זהירות הולמים בקשר לכך, וכן שאדם מוחזק כמי שיודע את תוכן המסמך עליו הוא חותם (ע"א 1548/96, בנק איגוד לישראל בע"מ נ. זהבה לופו ואח', פ"ד נד(2)559; ע"א 2119/94, צפורה לנדאו נ. ברוך וין, פ"ד מט(2)77).

גם אם המבקשת אינה יודעת קרוא וכתוב, היא היתה צריכה להפנות את תשומת ליבה של פקידת הבנק לכך, או לבקש הסבר מאדם המהימן עליה ביחס למסמכים עליהם חתמה, בעוד שהמבקשת אישרה בעצמה, שלא שאלה את פקידת הבנק על מה היא חותמת, ולא אמרה לפקידת הבנק שאינה יודעת קרוא וכתוב.

בנוסף, חתמה המבקשת בפני עו"ד שמואל יוסף ובפני עו"ד אולגה גורדון על ייפוי כוח שניתן לבנק בקשר לדירת המגורים שלה, עקב משכנתא שלקחה מהבנק, ואישור למתן הוראה בלתי חוזרת בקשר לכך.

כמו כן, הסבירה לה נציגת הבנק שהיא מחתימה אותה על מסמכי משכנתא ביחס לשני נכסים, לרבות דירת מגוריה.

טענת המבקשת כי המגרש נקנה על ידי בנה הרצל גבעתי באמצעות ייפוי כוח, אינה נכונה, לאור העובדה שהמבקשת עצמה חתמה על ההסכם לרכישת המגרש, שצורף לתשובת המשיבה.

הראיות:

5.     מטעם המבקשת העידה המבקשת עצמה שחזרה בעדותה על עיקרי טענותיה.

מטעם המשיבה העידו, נציגת הבנק שהחתימה את המבקשת בביתה של המבקשת, על מסמכי המישכון,יבגניה ויניצקי ועו"ד שמואל יוסף, שהחתים את המבקשת על יפוי כוח בלתי חוזר למישכון דירתה. כמו כן, הוגש תצהיר של עו"ד אולגה גורדון, שהחתימה את המבקשת על הוראות בלתי חוזרות בקשר לאותה דירה. בנוסף, העידו מטעם המשיבים, בנה של המבקשת, הרצל גבעתי, שתמך בגרסת המבקשת, ובן נוסף של המבקשת, בני גבעתי, שתמך בגרסת המשיבה.

דיון:

6.         לאחר עיון בחומר הראיות נראה לי שהמבקשת לא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח כי היא חתמה על מסמכי המישכון המתייחסים לדירתה בלי להיות מודעת לכך. המבקשת אישרה שהיתה מודעת לכך שהיא חותמת על קבלת הלוואה ועל משכנתא, כך שהיה ברור לה שהיא חותמת על מסמכים הקשורים לקבלת הלוואה ולמישכון זכויות. המבקשת הינה בעלת ענין בעדותה, בכך שיש לה ענין שהסכם המישכון לא יחול על דירתה, בעת שהיתה מודעת לכך שהיא נוטלת על עצמה סיכון בכך שהסכימה לרכוש את המגרש עבור בנה הרצל, ולחתום על מסמכי ההלוואה בקשר לכך.