פסק-דין בתיק הפ 201340/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב שהוגשו לאחר דיון שהתקיים במעמד המבקשת בעצמה ובא כוחה, בא כוח המשיב 1 והמשיב 2 בעצמו במסגרת המרצת פתיחה שהגישה המבקשת נגד המשיבים בבקשה להצהיר כי כל המיטלטלין המפורטים בתובענה מצויים בבעלותה הבלעדית של המבקשת או שייכים לחברת שבתאי רפאל בע"מ, והמשיבה 1 אינה רשאית לעקלם, לתפסם, להחזיקם, למכרם או לבצע בהם כל פעולה אחרת.

המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה להמרצת הפתיחה בו הצהירה כי הינה ביתו של המשיב 2, אשר חייב כספים למשיבה 1. המבקשת טענה שהינה בחורה עצמאית העובדת בשתי משרות ומרוויחה משכורת כוללת של 10,000 ש"ח לחודש, ושעוד בתקופת שירותה הצבאי עבדה והצליחה לחסוך סכומים נכבדים. המבקשת הוסיפה וטענה כי היא זו שרכשה את הדירה ברחוב הנופך 8 בחולון שבה היא מתגוררת כעת (להלן: " הדירה"), ובמעמד זה אף רכשה ממוכר הדירה, מר רונן זיו, את המיטלטלין שהיו בה במחיר כולל של 25,000 ש"ח. עוד הוצהר שבנוסף למיטלטלין הנ"ל קיימים בדירה פריטים השייכים לאימה ואחיה הקטנים של המבקשת המתגוררים עימה, טלוויזיה פלסמה שנרכשה על-ידי המבקשת ביום 18.8.05 וכן מחשב, מקלדת, עכבר, מדפסת+פקס ושולחן עבודה שסופקו למבקשת על-ידי מעסיקה - חברת שבתאי רפאל בע"מ. 

לתמיכה בתצהירה הנ"ל הגישה המבקשת תצהירים נוספים של סבתה ואימה, ינינה ורות ליסטר, וכן תצהיר של מר רונן זיו, אשר מכר לה לטענתה את הדירה על המיטלטלין שהיו בה.

במהלך הדיון נחקרו המצהירים בחקירה נגדית ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

דיון

מעיון בהמרצת הפתיחה שהגישה המבקשת על נספחיה עולה כי לא צורפו ראיות מספיקות על מנת להוכיח שהמבקשת היא אכן הבעלים של המיטלטלין בדירה ושהיא זו ששילמה עבורם בפועל. המבקשת צירפה לתצהירה קבלה אחת בלבד בגין רכישת טלוויזיית LCD, ואף זאת ללא צירוף ראיות על ביצוע התשלום כגון פירוט חיובים בכרטיס אשראי, צילום שיק או תדפיס חשבון בנק המעיד על משיכת מזומנים בהתאם. גם באשר לפריטים שרכשה המבקשת לטענתה ממוכר הדירה, מר רונן זיו, אין בפני בית המשפט מסמכים המוכיחים שהמבקשת אכן העבירה את התשלום לידיו, כאשר ניתן היה לצרף בנקל תדפיסי חשבון בנק של המבקשת ושל מר זיו מהתקופה הרלוונטית. בנוסף, המבקשת הודתה בתצהירה שחלק מהמיטלטלין שייכים לאימה ולאחיה, אך לא פירטה מהם אותם מיטלטלין.

לטענת המבקשת, חלק מהמיטלטלין המופיעים ברשימה שייכים לחברת שבתאי רפאל בע"מ, אולם לא הוגש תצהיר של מנהל החברה, מר שבתאי רפאל, לאימות טענה זו אלא רק מכתב שנחזה כחתום על-ידו. משלא הוגש תצהיר של מר רפאל, לא היתה למשיבה 1 הזדמנות לחוקרו בעניין המיטלטלין הנ"ל ובעניין עבודתה של המבקשת בחברה, וזאת כאשר עולה מהממצאים שבפני שהחייב שימש בעבר כמנכ"ל החברה, והמבקשת אף הודתה בחקירתה כי מר רפאל הינו חבר טוב של החייב (עמוד 14 פסקה 1 לפרוטוקול), ומכאן החשש שיסייע לו בהברחת רכושו.

יצוין כי המשיב 2 הגיש תגובה לתמיכה בטענות המבקשת, אולם זאת ללא צירוף תצהיר כנדרש ומבלי לפרט מה כתובת המגורים הנוכחית שלו. עוד יובהר שכתובתו הרשומה של החייב בתיק ההוצל"פ הינה כתובתה של המבקשת, ואימה של המבקשת אף הודתה במהלך חקירתה הנגדית שהחייב נוהג לישון בדירה (עמוד 12 פסקה 1 לפרוטוקול).   

יתרה מזאת, גרסתה של המבקשת עורערה במידה ניכרת בשל התמיהות והסתירות הרבות שעולות מהעדויות שלה ושל המצהירים מטעמה.

כך למשל, עדותו של מר רונן בעניין מכירת המיטלטלין לא היתה עקבית. תחילה העיד שמכר למבקשת את המיטלטלין כיוון שהיה עליו לפנות את הדירה שמכר לה עד לחודש אוגוסט 2003, ולא יכול היה להיכנס לבית החדש שרכש בהרצליה עד לחודש דצמבר 2003, ובהמשך אף הוסיף והדגיש שפינה את הדירה חודשיים לאחר המועד שכתוב בחוזה (עמוד 4 פסקה 6 לפרוטוקול). אולם לאחר שהופנה על-ידי ב"כ המשיבה 1 לחוזה המכר, שינה מר רונן את גרסתו, והעיד שפינה את הדירה לפי המועד שנקבע בחוזה (עמוד 5 פסקה 4 לפרוטוקול). כן יצוין כי מר רונן התקשה לומר אילו מיטלטלין מכר למבקשת, ואף תיאור הפריטים הבודדים אליהם התייחס בעדותו לא תאם במדויק את המפורט ברשימה שצורפה לתובענה. בנוסף, אין להתעלם מהדמיון הרב שקיים בין המיטלטלין שהיו בחזקת החייב ובני משפחתו בעת שהתגוררו בבית שברחוב וולנברג 9 בחולון לבין חלק ניכר מהמיטלטלין נשוא המרצת הפתיחה - דבר אשר מערער גם הוא את טענת המבקשת לפיה מיטלטלין אלה נרכשו ממר רונן.

כמו-כן בולטת העובדה שהמבקשת העידה שאיננה מסייעת לאביה מבחינה כלכלית, ואף הכחישה באופן מפורש את הטענה כי נתנה לאביה ערבות בנקאית בסך 250,000 ש"ח (עמוד 15 לפרוטוקול), כאשר ממסמכים שהוגשו לבית המשפט לאחר מועד הדיון על-ידי המשיבה 1 עולה לכאורה שהמבקשת אכן נתנה לאביה ערבות בנקאית בסכום הנ"ל בסמוך למועד הגשת התובענה. עוד עולה מהמסמכים שהגישה המשיבה 1 שגם אימה של המבקשת, אשר העידה שיחסיה עם החייב אינם תקינים (עמודים 12 ו- 13 לפרוטוקול) נתנה לחייב ערבות בנקאית בסכום זהה. אמנם, הראיות שהגישה המשיבה 1 לגבי הערבות הבנקאית לא הוצגו למבקשת במועד הדיון, אך המשיבה 1 הסבירה את הסיבה למחדלה זה בכך שעלה בידיה להשיג את המסמכים רק שבוע לאחר מועד הדיון, וכן ניתנה למבקשת הזדמנות להגיב על מסמכים אלה. אף-על-פי-כן, המבקשת בחרה שלא להתייחס בתגובה שהוגשה מטעמה ובסיכומיה למשמעותם של המסמכים לגופו של עניין, אלא העלתה טענות פרוצדוראליות בלבד לגבי מועד הגשתם, הרלוונטיות שלהם להליך ומידת בהירותם. העובדה שהמבקשת לא טרחה למסור גרסה נגדית מטעמה לגבי המסמכים, ולא חזרה והכחישה שנתנה לאביה ערבות, מעלה חשד שעדותה בחקירה בעניין זה היתה שקרית.

לאור האמור לעיל, הנני קובע כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה על מנת להוכיח כי הינה זכאית לסעד המבוקש, ועל כן הנני דוחה את התובענה. עם זאת, לאור מועד הגשת הראיות הנוספות על-ידי המשיבה 1, הנני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה 1 סך של 2,500 ש"ח + מע"מ בלבד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכר טרחת עו"ד.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א באייר, תשס"ז (9 במאי 2007), בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: