פסק-דין בתיק הפ 201338/05

זו בקשת המבקשת, אשתו של המשיב 1, ליתן פסק דין לפיו הנה בעלת מחצית מן המיטלטלין שפורטו בבקשה ומצויים בבית המבקשת והמשיב 1, וכי המבקשת זכאית לפדות את מחצית זכויות הבעלות של המשיב 1 במיטלטלין עפ"י שומה שצירפה, ובכפוף לפדיון להיות מוכרזת כבעלים הבלעדי של המיטלטלין.

לגבי המיטלטלין צורפה הערכת שמאי - לוי יצחק, לפיו סך התכולה, לפי פירוט המיטלטלין מגיע לשווי של 9,300 ש"ח.

בהמשך עתרה המבקשת לצרף את רכב החייב מסוג "קרייזלר" שנת 96' לרשימת המיטלטלין ולפדות גם את מחצית זכויות בעלה, החייב - המשיב 1 ברכב, תמורת מחצית סכום השומה שצורפה לגביו, ושעומדת על סך 12,000 ש"ח.

התקיימו בעניין שני דיונים אליהם התייצבו המשיבים 6 ו-8, חלק מן המשיבים האחרים הודיעו לתיק שמשאירים העניין לשיקול דעת או מתנגדים לבקשה.

מכל מקום המשיבים שהתייצבו, וכאשר המשיבה 6, היא זאת שפעלה לעיקול ותפישת הרכב, טוענים בתום הדיון כי אין ליתן למבקשת באופן עקרוני זכות לפדיון, שכן הדבר יהווה פגיעה בלתי מוצדקת בקניינם וזכות הקניין של המשיבים הנוספים המבקשים להיפרע מנכסי בעלה של המבקשת. בנוסף נטען שמדובר כאן בקיום חזקת שיתוף נטענת בנכסים, שהאידך גיסא שלה הנו שיתוף בחובות וכאשר מדובר בחיים משותפים ומשק בית משותף, ומכאן שפדיון, ככל שיאושר, צריך להיות במלוא סכום השומה ולא מחציתה.

לגבי השומות עצמן המשיבים שהתייצבו מסכימים לשומה בקשר למיטלטלין, אך מתנגדים לשומה בקשר לרכב וטוענים שאותו מומחה - לוי יצחק, עפ"י המחירון שמפרסם, קובע ששווי הרכב 25,000 ש"ח.

המבקשת סבורה שהצעתה הוגנת והולכת לקראת הנושים באשר בהליכי מימוש בהוצל"פ יקבלו סכומים נמוכים בהרבה, ומכאן נובע גם הפער במחיר הרכב, שכן השמאי העריכו עפ"י מכר במכרז, וכמכר כפוי מה שמוריד את ערכו בסכום ניכר - כמחצית.

נטען שאין מדובר בהליך כאן בעניין שיתוף בחובות, וככל שלמשיבים טענות בעניין יכולים לנקוט הליך מתאים.

בתום הדיון ושמיעת הצדדים אני מחליט לקבל את הבקשה לעניין הצהרה שהמבקשת הנה בעלת מחצית הזכויות במיטלטלין, על כך למעשה אין מחלוקת בין הצדדים.

לגבי השאלה העקרונית שבמחלוקת האם המבקשת זכאית לפדות את חלק החייב במיטלטלין, ו/או לפדותם כלל, או שמא יש לאפשר לנושים למצות הליכי הוצל"פ ומימוש כפי שקבועים בדין, אני מקבל את עמדת המבקשת. בעניין אחר שצירף ב"כ המשיב 8 - פסק דיני בתיק ה"פ 201019/04 ברגיג עמוס נ' אופטיקה הדור השלישי ואח' , מיום 12/4/05, דחיתי בקשת פדיון, אך שם ציינתי כי באותו הליך החייב הוא שביקש לפדות את המיטלטלין ולא צד ג', וכאשר עניין אחרון זה לא הוכרע. כעת יש להכריע בבקשת פדיון שעה שהמבקש לפדות הנו צד ג' כמו המבקשת כאן, ושהנה בת זוג של החייב ואינה חייבת עפ"י פסקי הדין.

להבדיל מהמקרה האמור, אני סבור שיהיה זה מידתי לאפשר לצד ג', כמו בת הזוג במקרה כאן לפדות את המיטלטלין, בסופו של דבר מדובר בחיובים כספיים, גם אם המיטלטלין היו נמכרים בהוצל"פ בסופו של יום היו הופכים לכסף שמחולק בין הנושים, כאן מגיעים לאותה תוצאה, תוך מניעת עוגמת נפש והוצאות הכרוכים בהליך מימוש בהוצל"פ.

השאלה הנותרת הנה באיזה סכומים יש לאפשר את הפדיון. לא ראיתי מקום כאן ובהעדר תשתית עובדתית מספקת, לקבוע שחלה חזקת השיתוף בחובות, וכמחייבת בתשלום של מלוא השווי ע"י המבקשת ומכוח אותה חזקה. מאידך אני סבור שאת הפדיון יש לבצע עפ"י מחצית מן השווי המלא של המיטלטלין, ולא שווי לאחר הפחתות שונות כמו מימוש מהיר בהוצל"פ ו/או מכר כפוי.

המבקשת לא יכולה לכפות על המשיבים הליך שבמהותו, מנוגד לדרך המלך שהחוק התווה לעניין מימוש מיטלטלין עקב חוב פסוק, ומשעניין זה מתקבל, ליצור חזית חדשה בקשר לשווי הראוי, עניין שבמכר כפוי לא קיים. אין להתעלם מן העובדה שהמשיבים שהתייצבו כאן מוציאים הוצאות בגין ההליך, שכל תכליתו ליצור מניעה ביחס למימוש רכוש החייב בו נושים.

כשם שיש מקום להתחשב במבקשת לעניין זכותה לפדות את המיטלטלין, כך יש גם להתחשב בנושים, שלא יוטרדו ויוציאו הוצאות נוספות על החוב הקיים, ובשל הליך הכרוך בקביעת השווי, ולעניין זה יכולות להיות סיבות רבות להפחתת שווי, ו/או דווקא העלאתו ובכל מקרה לגופו, ואיני סבור שהנושים צריכים להיות צד לכך, וכאשר כל ההליך בעצם נכפה עליהם. במצב כזה יש לקבוע שהשווי לצורך פדיון הוא השווי של מכר רגיל של המיטלטלין, ו/או שווי אחר ככל שצדדים יכולים להסכים עליו, ואין לקבל את עמדת המבקשת שיש לקבוע שווי נמוך לפי מכר בהוצל"פ ו/או בגין פגימות ספציפיות ככל שנטען כאן שקיימות במיטלטל זה או אחר.

קיים הליך אובייקטיבי מכר בהוצל"פ שמייתר התדיינות בעניין זה, ואם המבקשת מעוניינת שלא ללכת בדרך זו של מכר כפוי, אלא בדרך של פדיון שעקרונית מאושרת, ומתוך התחשבות בה, עליה לשלם את השווי הרגיל של המיטלטלין מקונה למוכר מרצון וללא הפחתות.

נוכח כל האמור הבקשה מתקבלת, הסכומים לפדיון יהיו עפ"י השומות שצורפו - ביחס למיטלטלין סך 4,650 ש"ח (מחצית מן השומה של 9,300 ש"ח), וביחס לרכב סך 12,500 ש"ח (מחצית ממחיר המחירון המלא - 25,000 ש"ח).

איני רואה מקום, ובהעדר הסכמה, להתיר פדיון בתשלומים, יחד עם זאת ניתנת ארכה של 30 יום מהיום למבקשת לפדות את המיטלטלין בסכומים כאמור לעיל וע"י הפקדה בתיק של הסכום החסר מול מה שהופקד בתיק כערובות לעיכוב ביצוע.

ככל שהסכומים יופקדו במועד, המבקשת תיחשב כמי שניתן לגביה פסק- דין עפ"י הבקשה.

לגבי החלוקה, היה ויופקדו הסכומים במועד, כל אחד מן המשיבים שהתייצבו לדיונים - 6 ו-8, זכאים לקבל לפני חלוקה לכלל המשיבים סך של 3,500 ש"ח כל אחד ובגין פועלם בשם כלל המשיבים וכאשר לגבי המשיבה 6 הסכום כולל החזר הוצאות בגין הליך תפישת הרכב. היתרה ככל שתהיה תחולק עפ"י צו שינתן בעניין על-ידי.