פסק-דין בתיק הפ 201297/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון שהתנהל במעמד הצדדים, במסגרת המרצת פתיחה שהגישו המבקשים כנגד המשיבות למתן פסק דין הצהרתי לפיו כל המיטלטלין המצויים בדירת המגורים של המבקשים ברח' יהודה הנשיא 95 הרצליה (להלן: " הדירה") שייכים למבקשים, ולמשיבה 2 אין כל חלק בהם.

המבקש 1 הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות בו הצהיר כי הינו מתגורר בדירה יחד עם אשתו, המבקשת 2, וכי הינו המנהל ובעל המניות של המשיבה 2, אשר עוסקת בתחום התיירות. על-פי הצהרתו של המבקש 1, בעקבות המשבר שנוצר בתחום התיירות, צמצמה המשיבה 2 את פעילותה, סגרה את משרדה, פיטרה את כל עובדיה ועברה לפעול מהדירה. המבקש 1 הצהיר כי ביום 5.9.05 עיקלה המשיבה 1, שהינה נושה של המשיבה 2, מספר פריטים של המבקשים בדירה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד המשיבה 2, כאשר הוצהר כי פריטים אלה וכן כל יתר המיטלטלין בבית הנם חפצים אישיים של המבקשים ואין למשיבה 2 כל חלק בהם.

במהלך הדיון ביקש ב"כ המבקשים להגיש תצהיר נוסף של המבקש 1, מיום 15.12.05 (להלן: " התצהיר המשלים"), אשר מפרט את רשימת כל המיטלטלין המצויים בדירה. ב"כ המשיבה 1 התנגדה לבקשה, וטענה כי המרצת הפתיחה שהוגשה מתייחסת רק למיטלטלין שעוקלו במסגרת תיק ההוצל"פ ולא למיטלטלין אחרים.

המבקש 1 נחקר על תצהיריו והעיד כי כתובתה הרשומה של המשיבה 2 ברשם החברות היא רחוב אלנבי 14 בתל-אביב, אולם היא פועלת כיום מהדירה. כאשר נשאל מה נעשה עם הציוד של המשיבה 2, השיב המבקש 1 כי חלק ממנו הוחרם על-ידי בעל הנכס כנגד חודש שכר דירה, חלק ננטש כי היה לא ראוי וחלק קטן מאוד הועבר לביתו - שולחן, שני כסאות, מחשב ישן מאוד, מדפסת ופקס ישן. המבקש העיד 1 כי הוא עובד לבדו בחברה מקומת המרתף של הדירה, כי לקוחות אינם מגיעים אליו וכי הוא עובד בעיקר באמצעות הטלפון, הפקס והמייל. כמו-כן העיד המבקש שרוב המחשבים של העובדים שפוטרו היו בבעלות אל-על והושבו לבעליהם, ואחרים ננטשו כי לא היו ראויים לשימוש. על-פי עדותו של המבקש 1, המבקשת 2 רכשה שני מחשבים, שתי מדפסות ומכשיר פקס אחד שהיו בבעלותה של המשיבה 2, בדרך של קיזוז מהלוואת הבעלים שניתנה למשיבה 2.

ב"כ המבקשים הדגיש בסיכומיו כי הדירה שימשה מאז ומעולם כבית מגורים פרטי, וכי למבקשת 2 אשר מתגוררת בדירה יחד עם בעלה, אין שום קשר למשיבה 2. כמו-כן ציין כי למעט הציוד שנרכש מהחברה כאמור בסעיף 2.1.4 לתצהיר המשלים ומכונת צילום חדשה שרכש המבקש 1, כל יתר הרכוש שייך למבקשים מימים ימימה בלי כל קשר לחברה. ב"כ המבקשים הוסיף וטען כי אף אם המבקש 1 עושה שימוש בחלק מן הפריטים לצרכי עבודתו במשיבה 2, הרי שאין בכך לשלול את בעלותם הפרטית של המבקשים בפריטים הנ"ל. לבסוף טען ב"כ המבקשים כי המבקש 1 אינו מנסה להתחמק מתשלום חובותיה של המשיבה 2, ועל-כן הוא ממשיך לתפעל אותה כחברה.

ב"כ המשיבה חזרה בתצהירה על התנגדותה להגשת התצהיר המשלים מטעם המבקש 1 במעמד הדיון, וטענה שבאם יינתן פסק דין הצהרתי, יש ליתן אותו אך ורק לגבי פריטים שהוזכרו בתצהיר  המקורי שהוגש בתמיכה לבקשה. כמו-כן טענה ב"כ המשיבה כי המבקש אינו חולק על העובדה שהחייבת פועלת מביתו, ועל-כן לא סתר את החזקה בס' 28 לחוק ההוצל"פ, לפיה המיטלטלין בדירה שייכים למשיבה 2. לבסוף טענה ב"כ המשיבה כי לא הובאו אסמכתאות אשר מפרטות מה נעשה עם הרכוש של המשיבה 1 והאם הוא נמכר, פרט לאותם פריטים שהופיעו בחשבונית אשר צורפה לתצהיר המשלים.

לאחר עיון בתיק ושמיעת טענות הצדדים, הנני מקבל את התצהיר המשלים לתיק, וקובע כי כל המיטלטלין המצויים בדירה ומוזכרים בתצהיר זה שייכים למבקשים. על-פי צילום הדרכון שצירפו המבקשים לתצהיר המשלים, רבים מהפריטים בדירה הובאו על-ידי המבקשים בעת חזרתם משליחות בארה"ב בשנת 1986. פריטים אחרים נרכשו מכספם הפרטי של המבקשים, וחלק מן הקבלות והחשבוניות שניתנו בגינם צורפו אף הם לתצהירים. אמנם לא עלה בידי המבקשים לצרף קבלות לגבי כל המיטלטלין שנרכשו, אולם מרבית הפריטים אינם בעלי אופי משרדי, ועל-כן סביר להניח כי אינם משמשים את המבקש 1 במסגרת עבודתו במשיבה 2.                  

גרסתו של המבקש 1 לא נסתרה בחקירה הנגדית. המבקש 1 חזר באופן ברור ועקבי על האמור בתצהירו, והעיד כי הינו עובד בדירה לבד ואינו מקבל קהל, וכי הוא משתמש בעיקר במחשב, בטלפון ובפקס לצרכי עבודתו. כמו-כן הסביר בעדותו שמרבית הציוד שהיה בבעלות המשיבה 2 הוחרם, ננטש או הוחזר לבעליו, וכי רק חלק קטן מן הציוד נרכש על-ידי המבקשת 2.

באשר לציוד שהינו בעל אופי משרדי, ואשר מצוי בקומת המרתף של הדירה בה עובד המבקש 1, מדובר בפריטים מועטים שמרביתם ישנים למדי וערכם הכספי נמוך. כמו-כן צורפה חשבונית לפיה המבקשת 2 רכשה חלק ניכר מהפריטים הנ"ל מהמשיבה 2. לגבי הפריטים החדשים יותר, מכונת צילום ופקס, הוצגה קבלה לפיה נרכשו באופן פרטי על-ידי המבקש 1. 

לאור האמור לעיל הנני נותן בזאת פסק דין הצהרתי כמבוקש, וקובע כי כל המיטלטלין המצויים בדירה ואשר פורטו בתצהיר המשלים הינם בבעלותם הבלעדית של המבקשים, ואין למשיבה 2 כל חלק בהם. אף על-פי כן, לאור הגשת התצהיר המשלים במועד הדיון, למרות התנגדותה של ב"כ המשיבה 2,  אינני מוצא לנכון לחייב את המשיבה 2 בהוצאות.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ט' באב, תשס"ו (3 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: