פסק-דין בתיק הפ 201183/04

1.         המבקשת הגיש תובענה בה עתר כי בית המשפט יצהיר כי החוב הנקוב בהודעה ששלחה אליו המשיבה (להלן:"העירייה"), והמתיחס ל-49 קנסות חנייה, התיישן, ואין לגבותו.

            לטענת המבקש, מדובר בעונש שהוטל עליו, ואשר התיישן (המבקש אינו חולק, במסגרת הדיון, על כך שהוא ביצע את העבירות, וכי עונשו - הקנסות - נגזר עליו כדין).

            המבקש טוען כי תקופת ההתיישנות נספרת מיום הרשעתו בדין, שהוא 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה על תשלום הקנס.

            המבקש טוען, כי כדי להזים את טענתו לגבי התיישנות העונש, מוטל על העירייה להוכיח כי לא חלף פרק זמן של שלוש שנים, בו לא נשלחה אליו התראה לביצוע  העונש.

2.         המבקש טוען כי לטענת העירייה היא שלחה אליו 3 "התראות עונש", האחת - ימים אדים לאחר 10.1.01, אחת - ימים אחדים לאחר 5.3.01, והשלישית, הודעה במסגרת "מבצע שטרית", ימים אחדים לאחר 18.12.01.

            ההתראה הבאה נשלחה לגרסת העירייה רק ביום 27.7.04.

            לכן, רק אם יוכח כי ההתראה מיום 18.12.01 (להלן: " התראת דצמבר ") אכן נשלחה ונמסרה כדין - הדבר יעצור את תקופת התיישנות העונש.

3.         המבקש טוען כי העירייה לא הוכיחה כי התראת דצמבר היתה קיימת, לא הוכח כי היא נשלחה אליו, ולא הוכח כי היא נשלחה בדואר רשום.

            העירייה טוענת כי היא הוכיחה התראת דצמבר נשלחה אל המבקש בדואר רשום, באמצעות רשומה מוסדית.

4.         המחלוקת העיקרית בין הצדדים, נסבה סביב השאלה האם הוכח שהעירייה שלחה למבקש את התראת דצמבר, היא ההודעה על "מבצע שטרית". מאחר שאף העירייה טוענת כי ההודעה על מבצע שטרית נשלחה בדואר רשום, אין צורך, במסגרת התביעה דנן, להכריע בשאלה האם חובה על העירייה לשלוח הודעות תקופתיות על תשלום קנס דווקא בדואר רשום, או שניתן להסתפק במשלוח הודעות כאלה גם בדואר רגיל. יש לבחון אם כן האם הוכיחה העירייה כי התראת דצמבר נשלחה למבקש.

5.         יוער בראשית הדברים, כי העירייה טענה שהנטל לא עבר אליה, שכן המבקש לא היה בטוח כי התראת דצמבר לא נשלחה אליו.

            אינני מקבלת את הטענה. המבקש הצהיר כי ההתראה הראשונה שהגיעה לידיו לגבי הדוחות נשוא התובענה היא מיום 27.7.04 (ס' 6 לתצהירו של המבקש). כאמור, ההתראה שבמחלוקת היא התראת דצמבר, והמבקש העיד שבמועד זה בתו כבר לא גרה איתו, והוא עצמו לא קיבל את ההודעה (ר' עמ' 2 שורות 23-24 לפרוטוקול).

            מכאן, שהמבקש כופר בכך שהוא קיבל את התראת דצמבר, ועל כן מוטל הנטל על העירייה להוכיח כי התראה זו נשלחה למבקש (לצורך הדיון כאמור לא תבחן השאלה האם חובה על העירייה להוכיח משלוח בדואר רשום).

6.         כאמור, אין חולק כי העירייה לא הוכיחה, והיא אף אינה יכולה להוכיח, כי נשלח על ידיה מכתב למבקש בדצמבר 2001, באמצעות ראיה ישירה על כך. לאיש מפקידי העירייה אין ולא יכולה להיות ידיעה אישית על כל מכתב ומכתב שהעירייה שולחת, מה עוד, כפי שיובהר להלן, העירייה אינה שולחת את המכתבים בעצמה. התראת דצמבר נשלחה במסגרת במבצע שטרית, בו נשלחו לחייבי קנסות למעלה מ-80,000 מכתבים.

            העירייה ביקשה להוכיח את משלוח המכתב למבקש בדצמבר 2001, באמצעות הכלי הראייתי של "רשומה מוסדית", על ידי שתי העדות מטעמה, הגב' סטו מהחברה לאוטומציה, והגב' גיאת, מהעירייה.

7.         העדה הגב' גיאת היא פקידה ראשית במחלקת החנייה בעירייה. היא העידה כי העירייה בקשה מהחברה לאוטומציה ליצור קובץ מחשב ובו שמות חייבים ובין היתר שמו של המבקש, החברה לאוטומציה העבירה את החומר אל בית הדפוס, שהפיק מכתבים שנשלחו לחייבים. בית הדפוס שלח את ההודעות, ובין היתר את ההודעה למבקש.

            לתצהירה צרפה העדה הגב' גיאת את פלטי המחשב בהם מפורטות כל הפעולות שננקטו ביחס לדוחות של המבקש, שהופקו ממחשב החברה לאוטומציה. כן צורף אישור תשלום סך של 421,993 ש"ח לרשות הדואר ע"י העירייה, עבור משלוח 75,356 דברי דואר ע"י העירייה.

            העדה הגב' סטו היא עובדת של החברה לאוטומציה. היא העידה על יצירת הקבצים הממוחשבים הנשלחים אל בית הדפוס באמצעות החברה לאוטומציה.

            כפי שצויין לעיל, לעדות מטעם העירייה אין ידע אישי ביחס למשלוח התראת דצמבר למבקש. הידע שלהן מתבסס על פלטי המחשב שצורפו לתצהיריהן, כאשר על בית המשפט לבחון האם פלטי המחשב האלה, מהווים ראיה לכך שהתראת דצמבר נשלחה אל המבקש.