פסק-דין בתיק הפ 201173/04

1.         כנגד מר סטפן מנדל (להלן:" סטפן") התנהל הליך פלילי במסגרת ת. פ. 4709/03. ביום 11.3.02, החליט בית המשפט המחוזי (כב' השופטת קפלן - הגלר) על שינוי תנאי שחרורו של סטפן בערובה, והוסכם כי תנאי שחרורו יהיו בין היתר - הפקדת ערבות בנקאית על סך 320,000 ש"ח, וערבות צד ג' של שני ערבים, על סך 250,000 ש"ח כל אחד.

            המבקשת פנתה למשיב 3 (להלן: "הבנק"), בבקשה להוצאת ערבות בנקאית על סך 320,000 ש"ח, לצורך עמידתו של סטפן בתנאי השחרור הנ"ל. המבקשת חתמה על הבקשה להוצאת הערבות, ועל "כתב התנאות ערבות ושעבוד כספים וזכויות" אצל הבנק (נספחים ד' וה' לתשובת הבנק לתובענה). ביום 13.3.02 הוציא הבנק את הערבות הבנקאית נספח א' לתובענה (להלן: " הערבות הבנקאית"). בערבות הבנקאית, ערב הבנק כלפי מדינת ישראל לשלם כל סכום עד לסך של 320,000 ש"ח בקשר לתיק ב.ש. 090631/02 שייפסקו על ידי בית המשפט לטובת מדינת ישראל כנגד סטפן.

            יצויין כי בהליך הפלילי שנוהל נגד סטפן, הוא הורשע בדין בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, עבירה של הצעת נייר ערך לציבור ללא פרסום תשקיף ועבירה של בריחה ממשמורת חוקית. על סטפן נגזר בין היתר עונש של מאסר בפועל. סטפן לא התייצב בבית המשפט גם כשנדרש לעשות כן, ולא שב ארצה עד היום.

2.         המבקשת טוענת כי משיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") פעלו תוך חריגה מסמכות, ללא הרשאה חוקית, תוך זיוף מסמכי תאגיד לצורך שעבוד פקדונות שקליים של המבקשת לצורך הוצאת הערבות הבנקאית. לכן, עותרת המבקשת בתובענה דנן, כי בית המשפט יצהיר כי השעבוד שהוטל על חשבונה של המבקשת ביום 13.3.02, הוצא שלא כדין, תוך חריגה מסמכות והפרת חובות האמון של המשיבים כלפי המבקשת, ולכן הוא בטל מדעיקרא.

3.         העובדות הרלבנטיות לצורך הכרעה בסכסוך שבפני הן כדלקמן:

            המבקשת היא אגודה שיתופית שהוקמה לטענת המשיבים, תוך כוונה להקים אגודות נוספות כדוגמתה ברחבי העולם, תוך שכולן יאוגדו תחת ארגון גג אחד. ההוגה והיוזם של הרעיון להקמת המבקשת היה של סטפן. כתב האישום שהוגש נגד סטפן, הוגש גם נגד המבקשת (אשר זוכתה בדין).

4.         בתקופה הרלבנטית, כאשר הוגש כתב האישום, בקשו חברי ועד המבקשת לעזור לסטפן. כך העיד גם מי שהיה יו"ר הוועד של המבקשת באותה תקופה, מר רמי עינב, כי לחברי המבקשת היתה תחושה בתקופה הרלוונטית ש" אנו מגוייסים למען מטרה אחת והיא קיום האגודה, ובאווירה ששררה באותם ימים כשסטפן נקלע לבעיה עם הרשויות, וניסינו לעזור לו" (עמ' 12 שורות 2-3). מנקודת הראות של יו"ר הוועד אז, וככל הנראה גם מנקודת ראותם של יתר חברי ועד המבקשת, היה למבקשת אינטרס שסטפן ישוחרר ממעצר.

5.         המשיב 1 הוא אחיו של סטפן. לצורך הוצאת הערבות הבנקאית, ערך המשיב 1 סקר טלפוני של חברי הוועד המנהל של המבקשת, ביום 12.3.02 (פרוטוקול הסקר הטלפוני - פרוט' 52 של המבקשת  -  צורף כנספח ה' לתובענה, והוא יכונה להלן: " פרוטוקול 52").

 בפרוטוקול 52 צויין כי הערבות הבנקאית תוצא לתקופה של 90 יום. קיימת מחלוקת בין הצדדים, האם ענין זה נאמר למשתתפי הסקר הטלפוני (לגירסתו של מר רמי עינב, נאמר לו כי הערבות תוצא לתקופה מוגבלת של 90 יום, ולגירסת המשיבים, הדבר לא נאמר למשתתפי הסקר, ולא נאמר להם דבר לגבי תקופת הערבות).

6.         כאשר המשיבים 1-2 ניגשו אל הבנק לצורך הוצאת הערבות, הסתבר להם כי הבנק דורש כי הערבות תהיה לתקופה לא מוגבלת. לכן, המשיבים תיקנו בכתב יד את הפרוטוקול, וציינו כי הערבות אינה מוגבלת בזמן (קיימת מחלוקת האם התיקון נעשה לעיני הפקידה, כגירסת המשיבים, או שלא לעיניה - כגירסת פקידת הבנק).

            לאחר מכן דרש הבנק שני פרוטוקולים נוספים  - פרוטוקול לאישור הערבות (נספח י"ב לתובענה), ופרוטוקול לאישור קבלת אשראי על ידי המבקשת (נספח י"ג לתובענה).  אין מחלוקת כי מר רמי עינב חתם על שני הפרוטוקולים הנ"ל, אולם המבקשת טוענת כי מדובר בפרוטוקולים פיקטיביים, אשר חתימתו של מר רמי עינב עליהם הוצאה ממנו במירמה.

7.         ביום 7.8.02, נתכנסה ישיבת הוועד המנהל של המבקשת מס' 58. ועדת הבקורת של המבקשת ביקשה לדון באסיפה זו בין היתר בנושא של פרוטוקול מס' 52. במסגרת פרוטוקול 58 (שלא צורף לתובענה אלא לתשובת המשיבים), נקבע כי " הוועד המנהל מאשר את פרוטוקול מס' 52 כולל התיקון שהוכנס על ידי חיים מנדל (שינוי תוקף הערבות מ-90 יום לערבות לא מוגבלת, ר.ר.), המשקף את החלטת הוועד", וזאת כאשר 5 חברי וועד הצביעו בעד ההחלטה, והמשיב 1 לא השתתף בה.

            האסיפה הכללית לא ביטלה את החלטות הוועד המנהל הנ"ל.

טענות המבקשת

8.         מספר טעמים עיקריים למבקשת בבקשתה: לטענת המבקשת, ההחלטה נשוא פרוטוקול 52, להוציא את הערבות הבנקאית, התקבלה ב"סקר טלפוני", כאשר אין אפשרות לקבל החלטות במבקשת בדרך של "סקר טלפוני". אף לו היתה אפשרות כזו, שני חברי ועד לא נכללו בסקר, ואין ציון לגבי ויתור של חברי הוועד על הודעה מוקדמת.

            יתרה מזאת, רוב חברי הוועד שהשתתפו בסקר הטלפוני היו נגועים בניגוד עניינים , ואין דיווח לחברי הוועד שהשתתפו בסקר על ניגודי הענינים.

            בנוסף, פרוטוקול 52 של הסקר הטלפוני אישר ערבות ל-90 יום, והמשיבים תיקנו אותו, ללא סמכות וללא הרשאה, לערבות בלתי מוגבלת בזמן, לאור דרישת הבנק.

            עוד נטען כי המשיבים החתימו את מי שהיה יו"ר הוועד, מר עינב, על שני פרוטוקולים פיקטיביים - פרוטוקול ספציפי לאישור הערבות ופרוטוקול לאישור קבלת האשראי (נספחים י"ב וי"ג לתובענה), וזאת - במירמה שכן המשיבים לא יידעו את מר עינב על ביטול מגבלת 90 הימים.

            באשר לבנק, נטען כי הוא חרג מנהליו, ולא התייחס לסימנים מחשידים בהחלטות המבקשת.

טענות המשיבים