פסק-דין בתיק הפ 201138/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים היום במעמד הצדדים ובמסגרת בקשת המבקשת ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הינן הבעלים הבלעדיים במיטלטלין אשר פורטו בבקשה בהתאמה.

המבקשת 1 הגישה תצהיר בתמיכה לבקשתה ובו הצהירה כי היא שוכרת דירה מאת המבקשת 2 כאשר היא התגוררה יחד עם בעלה החייב בתיק ההוצאה לפועל יחד עם שני ילדיה באותה דירה קודם לכן. המבקשת 1 הוסיפה והצהירה כי ביום 09/03/04 התגרשה מבעלה החייב הנ"ל, ובסמוך לאותו מועד הוא עזב את הדירה ונטל את חפציו האישיים ומאז אינו מתגורר במקום. המבקשת 1 הדגישה כי בהסכם השכירות ובפסק הדין אשר אישר את הסכם הגירושין התכולה בדירה שייכת לסבתה, המבקשת 2 ולמבקשת 1 בהתאמה: הפריטים בנספח א' למבקשת 2, והפריטים בנספח ב' למבקשת 1. בנספח ב' פריטים 1 - 4  אשר נמסרו לידי המבקשת 1 במתנה כטענתה, והפריטים בסעיף 5 נרכשו על ידי אמה של המבקשת 1 או על ידה בכספה.

המבקשת 2 הגישה תצהיר בתמיכה לבקשה ובו הצהירה כי מיום 28/8/02 השכירה את הדירה על תכולתה לנכדתה, כאשר מדובר בדירה מרוהטת עם התכולה אשר פורטה בנספח א'.

מעבר להסכם שכירות, תעודת גירושין וכתבי בי דין ורשימות המיטלטלין לא צורפו לתובענה מסמכים נוספים.

המבקשת 2 נחקרה תחילה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה, ובמהלכה העידה כי לפני חודש אוגוסט 2002 אף אחד לא התגורר בדירתה. המבקשת 2 הוסיפה והעידה כי היה בכוונתה להתגורר בדירה הנ"ל ועל כן רכשה ריהוט לדירה, אולם בסופו של דבר החליטה לא לעבור לשם. המבקשת הוסיפה כי היא לא דאגה לשמור קבלות מאחר ומדובר ברכישות לעצמה לפני מספר שנים.

המבקשת 2 נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה ובמהלכה העידה, בין השאר, כי היא חיה יחד עם בעלה כשנה וחצי לפני הגירושין ולפני כן גרו בדירות שכורות. המבקשת 1 הוסיפה והעידה כי במהלך השנים לא רכשו מכשירים חשמליים כלשהם, כאשר אין בביתה שואב אבק או מיקרוגל.

לשאלות ב"כ המשיב 1 העידה המבקשת 1 כי כיום היא עובדת בעסק יחד עם החייב בחברה בשם סלולו "בדיוק כמוהו" כאשר לא מדובר בעסק שלו ו"המעסיק שלי זה לא הוא". המבקשת 1 נשאלה האמנם הוא לא הבעלים של החברה והוצג תדפיס של רשם החברות ממנו עולה כי החייב היה הבעלים עד לפני חודשיים, והמבקשת 1 העידה כי מעסיקה זה שלומי קצין, וכי אין לה מושג אם החייב היה הבעלים של העסק קודם לכן. מאוחר יותר המבקשת העידה כי החייב אכן מנהל העסק בפועל. המבקשת נשאלה בנוסף כיצד מופיעה כתובת על גבי תעודת הגירושין של החייב באילת כאשר הוא עובד במרכז הארץ, והיא השיבה כי אין לה מושג היכן הוא מתגורר כיום למרות שהוא מבקר את ילדיהם המשותפים.

ב"כ המבקשות סיכם את טענותיו בתום הדיון, חזר על טענות המבקשות הנ"ל והדגיש כי מדובר במיטלטלין של המבקשות בלבד וכאשר עדותן לא נסתרה.

ב"כ המשיב 3 סיכמה את טענותיה וטענה כי המבקשת 1 עובדת עם בעלה, ויודעת אודות מצבו ואודות חובות החייב, כאשר הסכם הגירושין נערך בעקבות זאת. בנוסף לכך נטען כי אין זה סביר שהם לא רכשו מכשירים כמו טלוויזיה, וידיאו או די. וי. די בבית.

ב"כ המשיבה 1 סיכם את טענותיו וטען בנוסף כי על בית המשפט ליתן משקל רב לכך שהמבקשת לא טרחה לציין כי החייב הוא מנהלה בעבודה, כאשר הם עובדים באותו עסק משפחתי. ב"כ המשיבה 1 הוסיף וטען כי ציון כתובתו של החייב באילת אף הוא מערער את אמינות גירסת המבקשות.

דיון

עיון במסמכים שצורפו לתובענה הנדונה מעלה כי הגם שהתובענה מכילה שתי רשימות מיטלטלין, שהאחת מופיעה כנספח לתובענה והשנייה כנספח להסכם השכירות שהוצג, אין ולו במי מהרשימות פירוט מספק, וזאת הן לגבי כל פריט ופריט - בהם נמנעו המבקשות מלציין שנות ייצור ודגמים, והן בתיאור הכללי כדוגמת "ריהוט חדרי ילדים", הנעדר התייחסות פרטנית ברמה הנחוצה לגבי כל מיטלטל ומיטלטל.

עוד בעניין הרשימות, תמוהה בעניין זה אי הצגת ולו חלק מהקבלות עבור רכישות המיטלטלין, וזאת כאשר נטען לגבי פריטים רבים כי נרכשו לאחרונה.

עוד עולות שאלות בפרשה זו לגבי רכישת המיטלטלין המשמעותית ע"י שנערכה לטענת המבקשות ע"י המבקשת 2, כאשר נרכשו בין השאר שני מכשירי טלויזיה לכאורה בעבור אדם אחד, וכן מתעוררת שאלה לגבי הסמיכות במועדים בין מועד הווצרות החובות אצל מר עמית, לבין מועד חתימת ההסכם המוצג, על רקע טענת המבקשת 1 לפיה היא מתגוררת בדירת המבקשת כבר משנת 1998.

בית המשפט מתקשה לקבל את הסכם השכירות שהוצג ואת נספחיו, כאשר לצדו לא הוצגה כל ראייה להעברת תשלומים בפועל אל המבקשת 2 מאת המבקשת 1, לעניין זה יפים היו דפי חשבון המעידים על העברות שכאלה, שיתכן שהיו מצמצמים ולו במעט את שרשרת הספקות המלווה את גירסת המבקשות בתובענה הנדונה.

לעניין זה יש לציין כי נטל ההוכחה מוטל בנדון על המבקשות, וכי המסמכים שצורפו לבקשה אינם מספקים את הנטל הנדרש, וזאת כאשר "שפנים שהוצאו מן הכובע" כגון העובדה לפיה המבקשת 1 עובדת כיום בכפוף לבעלה לשעבר, מהווים משקל נגד משמעותי להפרחת טענות המבקשות.

בהתאם לאמור לעיל הנני דוחה את הבקשה, ומחייב את המבקשות, ביחד או כל אחת לחוד, בהוצאות המשיבים 1 ו-3 ע"ס 1,750 ש"ח כל אחת, + מע"מ, ובתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן החלטה זו ועד ומועד התשלום בפועל.

יחד עם זאת, הנני קובע כי אין בדחיית בקשה זו כדי למנוע מהמבקשת 1 לפנות לבית המשפט בבקשה אחרת לפדיון מיטלטלין.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ"ח בטבת, תשס"ה (09 בינואר 2005) בהיעדר הצדדים הנ"ל.