פסק-דין בתיק הפ 201084/05

1.         זהו הליך נוסף במסכת ארוכה של הליכים שהתנהלו בין הצדדים.

            תחילתה של הפרשה בעיסקה שנעשתה בחודש מאי 1993 בין המבקש מס' 3 (להלן - אהרון) ובן דודו, דוד חונדיאשווילי (להלן - דוד), ובין חברת אולמות קשראל רחובות (1991) בע"מ (להלן - קשראל), שנוהלה על ידי המשיב 3 (להלן - אבי), לרכישת כל פעילותה העסקית של קשראל תמורת סך של 500,000 דולר (להלן - ההסכם).

            במעמד החתימה על ההסכם שילמו אהרון ודוד לידיו של אבי סכום מזומן של 12,366 ש"ח, ומסרו בידיו שיק משוך על ידי המבקש מס' 1 (להלן - יצחק) על סך 70,074 ש"ח (להלן - השיק).

            השיק נמשך לפקודתה של המשיבה 2, אמו של אבי (להלן ספירה).

            השיק חולל. במקומו, שילמו אהרון ודוד לאבי סך במזומן של 52,375 ש"ח ואת יתרת סכום השיק, סך של 17,699 ש"ח, הם התחייבו לשלם לו בהמשך. בינתיים, נותר השיק בידיהם של אבי וספירה. היתרה לא שולמה למעשה, מהסיבות המפורטות בהמשך.

2.         בינתיים, התברר לאהרון ולדוד (לטענתם), כי אבי הטעה אותם בפרטים מסוימים הנוגעים לעיסקה, נשוא ההסכם, והם הודיעו לו על ביטול ההסכם ודרשו ממנו השבתו של הסכום שכבר שילמו לו.

            משאבי סירב לכך, הם הגישו כנגדו ביום 4.4.00 תביעה בבית משפט השלום ברחובות, ת.א. 2520/00, שנדונה בפני כב' השופט ירון לוי (להלן - התביעה ברחובות).

3.         זמן מה לאחר הגשת התביעה, פתחה ספירה תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשים לפרעון השיק ( להלן - תיק ההוצל"פ).

            המבקשים הגישו התנגדות, ניתנה רשות להגן והתביעה הועברה לבית משפט השלום ונדונה בפני כב' השופטת דורית קוברסקי, ת.א. 50674/01.

            בדיון שהתקיים בתביעה זו, ביום 13.12.01, הושגה הסכמה בין הצדדים, על פיה התחייבו המבקשים לשלם לספירה סך של 50,000 ש"ח ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר איחור של 3 ימים בביצועו של תשלום לא יחשב להפרת ההסכם, ולאחר גמר התשלומים ייסגר תיק ההוצאה לפועל.

            הסכמה נוספת, שעמדה ביסוד המחלוקת שבין הצדדים בהליכים נוספים, שלאחר מכן, כולל הליך זה, היתה כדלקמן:

            " בגין סכום זה אשר מהווה קיזוז על פי נספח ג' לתצהיר חונדשווילי אהרון לא תוגש תביעה של הנתבעים כלפי אבי פלד או חברת אולמות קשראל ".

            (הסכמת הצדדים ופסק הדין צורפו כנספח א' להמרצת הפתיחה, ויכונו להלן - הסכם/פסק דין 12/01).

4.         המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בקשר להסכמה האחרונה האמורה היתה: האם יש לפרש את ההסכמה כהתחייבות של המבקשים שלא לתבוע את הסכום שהוסכם, 50,000 ש"ח, מאבי ומקשראל - כך גירסת המבקשים, או, האם יש לפרשה כהתחייבות של המבקשים להקטין את סכום התביעה ברחובות כדי סכום זה, כך גירסת המשיבים.

5.         בשלב זה, נחזור להשתלשלות הדברים.

            אין חולק, כי כל התשלומים שבהסכם 12/01 שולמו במלואם (למעט מע"מ, כיוון שהמשיבים לא המציאו חשבונית, והדבר לא היווה מחלוקת כאן) ובמועדם, למעט מחציתו של התשלום השלישי, ששולם באיחור של יום אחד.

6.         בינתיים, החלה להתברר התביעה ברחובות.

            אבי וקשראל הגישו בקשה לתיקון כתב הגנתם, בטענה שיש לקזז מסכום התביעה את סכום פסק הדין מ-12/01. אהרון ודוד (התובעים באותה תביעה) התנגדו לכך.

            כב' השופט ירון לוי דחה את הבקשה, בין היתר מהטעם, כי " בפסק הדין עצמו, שנתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה  בין הצדדים (פסק דין והסכם 12/01 - הח"מ) נאמר במפורש כי לא תוגש תביעה של התובעים כנגד  המבקש או הנתבעת 1 (הם אבי וקשראל - הח"מ). "לא תוגש" נאמר בלשון עתיד, באופן שברור שפסק הדין אינו יכול לחול על התביעה שבפני, שהוגשה לפני מתן פסק הדין, בחודש אפריל 2000 ".