פסק-דין בתיק הפ 201018/07

בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיה המיטלטלין הנמצאים בדירה ברחוב החרצית 18/13 חולון (להלן: " הדירה") בה מתגורר המשיב 4 (להלן: " החייב") הינם בבעלות המבקשות.

נטען בבקשה שהמבקשת 1 הינה בתו של החייב, והמבקשת 2 היא המטפלת בשכר המתגוררת בדירה עם החייב.

בבקשה נטען שהמבקשת 1 היא הבעלים של הדירה, אותה היא משכירה לאביה, החייב. המבקשת 1 מציינת שהחייב היה אמיד מרבית חייו, ירד מנכסיו ונקלע לקשיים כלכליים כבדים. לאחר שלא נותר לו כל רכוש, השכירה לו המבקשת 1 את הדירה (על אף שבפועל אינו משלם את דמי השכירות). המבקשת 1 מצהירה שהמיטלטלין בבית אינם שייכים לחייב אלא לה, לאחר שהעבירה לדירה מעת לעת מיטלטלין שונים וישנים שהיו בדירה בה היא מתגוררת, כאשר רכשה חדשים והעבירה אותם לדירה. "בין יתר הדברים העברתי לדירה מדיח כלים, טלוויזיה ומיקרוגל, שואב אבק גדול ומגהץ קיטור. כמו כן רכשתי עבור אבי שואב אבק קטן וכן מייבש כביסה" (ראה סעיף 8 לתצהיר המבקשת 1).

המבקשת 2 טוענת כי היא מטפלת בחייב 24 שעות ביממה ולכן היא מתגוררת בדירה יחד עם בתה בת ה-18, ומשכך, היא הביאה לדירה מיטלטלין השייכים לה.

המבקשות נחקרו על תצהיריהן והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהירים ובנספחיהם ושמעתי את חקירת המבקשות, אני סבור שהמבקשות לא עמדו בנטל הרובץ עליהן, ואינני מקבל את הבקשה.

המבקשת 1, הינה - כאמור - בתו של החייב. המבקשת 1 הצהירה שהחייב היה אדם אמיד שלאחרונה ירד מנכסיו. המבקשת לא הבהירה בתצהירה מה עלה בגורל כל נכסיו של אביה, אותם צבר לאורך השנים.

זאת ועוד: המבקשת 1 מצהירה כי בנסיבות בהן לא נותר לחייב כל רכוש, החליטה להעמיד לרשותו את הדירה (ראה סעיף 5 לתצהיר) והיא זו שדואגת לכל מחסורו (ראה פרוטוקול הדיון, עמוד 3, שורות 5-6).

עוד מצהירה המבקשת 1 כי היא "מעבירה מעת לעת מיטלטלין שונים וישנים... בין יתר הדברים העברתי לדירה מדיח כלים, טלוויזיה, מיקרוגל, שואב אבק גדול ומגהץ קיטור. כמו כן, רכשתי עבור אבי שואב אבק קטן וכן מייבש כביסה " (ראה סעיף 7 לתצהיר) (ההדגשה אינה במקור - ע.מ).

הנה כי כן, מודה המבקשת 1 ששואב האבק הקטן (בשווי 79 ש"ח, כנטען בחקירתה) וכן מייבש הכביסה (המצוין כפרט 8 לנספח ג' לתצהיר) נרכשו על ידה לחייב, היינו, הם בבעלותו ולכן אין מקום ליתן לגביהם פסק דין כמבוקש.

באשר למיטלטלין הנותרים, המבקשת 1  נוקטת בלשון המעורפלת "העברתי לדירה". מנגד, היא מציינת כי היא דואגת לכל מחסורו של אביה ויחסיה עמו תקינים מאוד ("ש: היחסים ביניכם תקינים? ת: מאוד, אני דואגת לו" - ראה פרוטוקול הדיון, עמוד 2, שורות 20-21).

כאשר מדובר ביחסי משפחה, קיימת חזקה - הניתנת לסתירה - שהעברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה. החזקה מצומצמת לקשרים אשר טבעי להניח במסגרתם שמדובר במתנה, למשל כאשר המעביר מחויב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר (כמו ביחסי הורים וילדים) (ראה ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח' [פ"ד מח (1) 801]).

נראה שהמדובר במתנות שהעניקה הבת לאביה, לאחר שזה נותר חסר כל. התרשמתי שלא היתה למבקשת 1 כוונה להשאיל את הנכסים לחייב, אלא כי התכוונה להעניקם לו במתנה, וזאת לאחר שלא היה למבקשת 1 עוד צורך בנכסים אלו, ועתה מוצג לפניי מצג לפיו המדובר במיטלטלין שהם בבעלותה המלאה.

התרשמתי כי לא כך הדבר. נהפוך הוא: התרשמתי כי לאור מצבו הרפואי של החייב עושה בתו על מנת לאפשר לו להמשיך ולחיות את חייו באופן שליו ומבלי שנושיו יפריעו לו ויטרידו אותו חדשות לבקרים.

יחד עם זאת, אין בכך כדי להוות טעם להעניק את הסעד המבוקש.

לגבי המבקשת 2: בעניינה עולות לא מעט תמיהות. לכאורה, המדובר בעובדת בשכר, שהעבירה את כל נכסיה לדירה. לא הוצגו כל אישורים כי המדובר בעובדת בשכר.

יצוין שלא רק היא גרה בדירה אלא גם בתה.

במהלך הדיון התברר שהנכסים אינם כולם בדירה עצמה אלא גם במחסן.

"כשלקחו את הדברים, הבאתי חפצים משלי. הכל משמש את מר פינקוס. המיקרוגל שלי, מכונת הכביסה והתנור"... "המייבש והמכונה שלי נמצאים במחסן למטה" (ראה פרוטוקול עמוד 4 שורות 23-25). "העליתי חפצים שלי מהמחסן כנגד חפצים שעוקלו. את התנור והכיריים לא לקחו, אז שלי נמצאים במחסן. עיקלו מיקרו וטלוויזיה ולכן הבאתי את שלי מהמחסן" (עמוד 5 שורות 3-5).