פסק-דין בתיק הפ 201/03

1.         התובעת מס' 1 (להלן: "חב' קלינטון") הינה חברה העוסקת ביבוא ושיווק לחנויות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לבית. החברה מנוהלת ע"י התובע מס' 2 (להלן: "מר ארביב"), שהוא גם המחזיק במרבית המניות. הנתבע מס' 1 (להלן: "מר קניגסברג") ניהל בין השנים 2000 - 2001 את נתבעת מס' 2 (להלן: "חב' מילניום") אשר החזיקה חנות בקרית אליעזר בחיפה, למכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לבית (להלן: "החנות").

2.         בין השנים 2000 - 2001 סיפקה חב' קלינטון באשראי מוצרי חשמל לחב' מילניום. בסוף חודש מאי 2001 חב' מילניום קרסה כלכלית וסגרה את החנות. במועד זה הייתה חב' מילניום חייבת לחב' קלינטון, על פי ספרי התובעת, סך של 489,000 ש"ח. בסמוך למועד סגירת החנות פנה מר קניגסברג  למר ארביב והודיע לו כי חב' מילניום נקלעה לקשיים כלכליים בעטיים היא צפויה לסגור את החנות. עוד טען מר קניגסברג כי הוא מבקש להפחית את חובה של חב' מילניום לקלניטון ע"י החזרת מוצרי חשמל שנותרו בחנות. יום לאחר השיחה הנ"ל, ביום שישי ה - 25.5.01, הגיע מר ארביב אל החנות ושם ראה ספקים נוספים של חב' מילניום, אשר גם אותם הזמין מר קניגסברג לקבל חזרה מוצרים. אחד מנציגי הספקים שהיו בחנות היה נציג של חברת מולטי קש בע"מ (להלן: "מולטי קש"). מר קניגסברג פנה למר ארביב וסיפר לו כי הוא עומד לקבל בירושה דירה מדודו אשר נפטר, בשווי של 80,000 $ (להלן: "הדירה"). מר קניסברג הודיע למר ארביב כי אם יסכים לוותר לטובת מולטי קש על מוצרי החשמל אותם התכוון להחזיר לחב' קלינטון, הוא יעביר על שמו את מלוא זכויותיו בדירה וזאת על מנת להקטין את חובה של חב' מילניום לחב' קלינטון. מר ארביב הסכים להצעה ומסר למולטי קש את המוצרים שהיו מיועדים להיות מוחזרים לחב' קלינטון.  ביום 31.05.01 מר קניגסברג הגיע מלווה בנתבע מס' 3, עורך דינו, עו"ד פניו (להלן: "עו"ד פניו"), לביתו של מר ארביב. עו"ד פניו הכין מסמך (נספח 5 בת/2) בו הודה מר קניגסברג כי הוא חב כספים למר ארביב וכן עיגן את התחייבותו להעביר את זכויותיו בדירה למר ארביב (להלן: "מסמך ההתחייבות"). מר קניגסברג אף נתן לעו"ד פניו הוראות בלתי חוזרות לפעול לצורך העברת זכויותיו בדירה ע"ש מר ארביב. במועד בו חתם מר קניגסברג על מסמך ההתחייבות כבר ניתנו לחב' קלינטון מס' שקים של לקוחותיה של חב' מילניום וכן הוחזרו לה מוצרי חשמל.

לאחר קריסת חב' מילניום, עבד מר קניגסברג, כשותף, בחנות למוצרי חשמל באילת בבעלות חברת "רם אלקטריק בע"מ, אשר חב' קלינטון הייתה אחת מבעלי המניות שלה. יחסי עבודה אלה הסתיימו באקורד צורם עם הפסקת עבודתו של מר קניגסברג והגשת תביעה מצדו נגד התובעים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

3.         ביום 29.1.03 פנה מר ארביב באמצעות בא כוחו, לעו"ד פניו על מנת לקבל ממנו עדכון באשר להתקדמות מימוש הדירה. במענה לפנייתו השיב לו עו"ד פניו כי מר קניגסברג אסר עליו לפעול עפ"י מסמך ההתחייבות (נספח 6 לת/2). בנוסף, התברר כי על צוואת דודו של מר קניגסברג הוגש ערעור ובמסגרתו נקבע כי מר קניגסברג יחלוק בדירה עם יורשים נוספים. לאור האמור, הגישו התובעים את תביעתם זו כנגד מר קניגסברג, חב' מילניום וכן עו"ד פניו. בנוסף התובעים הגישו בקשה לצו מניעה זמני האוסר על כל פעולה בדירה וזאת עד להחלטת בית המשפט בתיק זה. ביום 17.05.05 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התובעים מסכימים לביטול צו המניעה ולמכירת הדירה בתנאי שהכספים שיתקבלו כתוצאה ממכירת חלקו של מר קניגסברג, יוחזקו בנאמנות בידיו של עו"ד שיבר עד למתן פס"ד בתיק זה. הסכמה זו וביטול צו המניעה עוגנו בהחלטה מיום 19.05.05. ביום 3.4.06 הגיעו התובעים ועו"ד פניו להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, ולפיכך התבקשה מחיקתו של עו"ד פניו מכתב התביעה. פס"ד המוחק את עו"ד פניו מכתב התביעה ניתן ביום 6.4.06. בטרם אכריע במחלוקת שבין הצדדים אביא בתמצית את טענותיהם.

טענות התובעים

4.         התובעים טענו בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 20.11.05 כי חובם של הנתבעים עמד ע"ס 489,000 ש"ח וכי מר קניגסברג חתם בעבר על כתבי ערבות לפיהם הוא ערב אישית לקיום התחייבויותיה של חב' מילניום כלפי חב' קלינטון. לטענתם, כל טענותיו של מר קניסברג אינם אלה ניסיון לברוח מהתחייבויותיו כלפי חב' קלינטון. התובעים סבורים כי יש לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בסכום התביעה שהיא יתרת חובה של חב' מילניום לחב' קלינטון.

טענות הנתבעים

5.         הנתבעים מכחישים את טענות התובעים מכל וכל וסבורים כי תובענה זו אינה אלא מלכודת שתוכננה ע"י מר ארביב  יחד עם עו"ד פניו. לטענתם, התובעים התנהגו בתביעה זו בחוסר תום לב מוחלט ולא עמדו בדרישות הבסיסיות של הדין שהן תום לב וניקיון כפיים. בנסיבות אלה סבורים הנתבעים יש מקום לדחות את התביעה.

הנתבעים ממשיכים וטוענים כי מר קניגסברג מעולם לא נתן ערבות אישית כל שהיא לטובת התובעים להבטחת התחייבויותיה של חב' מילניום. לטענתם החתימה על גבי כתבי הערבות לפיהם מר קניגסברג ערב אישית מזויפת. זאת ועוד, הימנעותם של התובעים מהבאת חוות דעת  גרפולוגית מראה כי התובעים ידעו היטב כי החתימה על גבי כתב הערבות אינה שייכת למר קניגסברג. לטענת הנתבעים התובעים מסרו בתביעותיהם לפחות חמש גרסאות סותרות לעניין העובדות המהותיות ביותר. לטענתם התגלו סתירות כה משמעותיות בגרסאותיו של מר קניגסברג עד כי לא ניתן לקבל אף אחת מגרסאותיו. זאת ועוד, כרטסת הנהלת החשבונות של התובעים, הראייה עליה מבוססת התביעה, לא עומדת בדרישות סעיפים 35 - 36 לפקודת הראיות ועל כן לא ניתן כלל להשתמש בה. הכרטסות שצורפו לכתבי הטענות של התובעים שונות זו מזו ובאף כרטסת לא ניתן לראות את הדינאמיקה העקבית של התפתחות החוב, לא ברור מאיזה סכום ומתי ובעקבות מה התחיל החוב. בנוסף לטענתם, הכרטסת שצורפה לתצהירו של מר ארביב מיום 28.9.04, הינה מזויפת שכן נמחקו בעמ' 4, בכתב יד, לפחות 12 תנועות. אותו עמ' מסתיים בסכום של 60,550 ש"ח, לא ברור כלל אם בזכות או בחובה אולם העמוד הבא, מס' 5, כבר מתחיל מהסכום של 489,237 ש"ח בחובה. הכרטסות מתחילות ממועדים שונים ובכל כרטסת אין רצף עקבי של המועדים ומספרי התנועות. באף כרטסת אין כל זכר לזיכוי בגין הסחורה שהוחזרה לתובעת אולם יש חיובי לקוח בלתי מוסברים. הנתבעים ממשיכים וטוענים כי גרסתו של מר ארביב לפיה מר קניגסברג רימה אותו לא מתיישבת עם העובדה כי מר ארביב קיבל את מר קניגסברג כשותף בחנות למוצרי חשמל שפתח באילת. גם התנהגותו של מר ארביב לאחר קבלתו של מר קניגסברג לעבודה באילת מאפשרת להסיק, לדעת הנתבעים, כי מר קניגסברג לא נותר חייב למר ארביב סכום כל שהוא.

דיון:

6.         תחילה למחלוקת בעניין החוב הכספי; ההלכה היא, שכאשר טענת ההגנה היא מסוג "הודאה והדחה", כפי שנטענה כאן ע"י הנתבעים, נטל הראיה והשכנוע רובץ על כתפיי הנתבעים (ראה: ע"א (חיפה) 4224/99 משה אסאו נ' בנק דיסקונט לישראל, תק-מח 2000(2), 1576, 1579). התובעים מבססים את תביעתם על כרטסת הנהלת החשבונות המתיימרת להיות תיעוד מדויק של חובה של חב' מילניום. הנתבעים מודים למעשה בקיומו של החוב, אולם טענת הגנתם היא כי פרעו את חובם אם על דרך של השבת סחורה או אם על דרך של העברת כספים בהמחאות ואשראי. זוהי טענת "הודאה והדחה", ולפיכך נטל הראיה ונטל השכנוע מוטלים על כתפיהם.

7.         במישור האזרחי, מידת ההוכחה היא הטיית מאזן ההסתברות לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות אשר הובאו בפניו, את דיותן והמשקל שיש להעניק להן ומגיע למסקנה כי גרסה אחת סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד. יש להוכיח את נכונות הגרסה בחמישים ואחד אחוזים בלבד, כדי לצאת ידי החובה (ראה: ד"ר נ. קנת ועו"ד ח. קנת, נטל ההוכחה והחזקות במשפט האזרחי ובמשפט הפלילי [הוצאת בורסי, התשס"ב - 2002] עמ' 49). חובת שכנוע זו מעוגנת בעקרון הבסיסי של דיני הראיות, שלפיו בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו ישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו, ולשכנע כי זו אכן מתקיימת. לאחר שבחנתי את המסמכים השונים שהוגשו ע"י הצדדים, עיינתי בתצהירים ובעדויות שנשמעו לפני והגעתי למסקנה כי הנתבעים הצליחו להוכיח את טענותיהם בצורה חלקית להפחתת החוב הנטען. אסביר מסקנתי זו.

8.         אומנם כרטסת הנהלת החשבונות מטעם התובעים שצורפו לכתבי הטענות של התובעים שונות זו מזו ובאף כרטסת לא ניתן לראות את הדינאמיקה העקבית של התפתחות החוב, לא ברור מאיזה סכום ומתי ובעקבות מה התחיל החוב. הכרטסת שצורפה לתצהירו של מר ארביב שנוגש ביום 28.9.4 (ת/1) בעייתית לאור התנועות החסרות. עמ' 4 מסתיים בסכום של 60,550 ש"ח, לא ברור כלל אם בזכות או בחובה אולם העמוד הבא, מס' 5, כבר מתחיל מהסכום של 489,237 ש"ח בחובה. הכרטסות מתחילות ממועדים שונים ובכל כרטסת אין רצף עקבי של המועדים ומספרי התנועות. באף כרטסת אין כל זכר לזיכוי בגין הסחורה שהוחזרה לקילנטון אולם יש חיובי לקוח בלתי מוסברים. עם זאת הנתבעים מעבר לטענותיהם לגבי  הכרטסות לא הביאו משהו מסודר וחישוב נגדי מטעמם והנתבע בעצמו לא טרח להתייצב למתן עדות ותצהירו, עפ"י בקשת ב"כ הוצא מהתיק.

מעדותם של מר ארביב  וגב' אורית אשכנזי, מנהלת החשבונות של חב' קלינטון (להלן: "גב' אשכנזי"), עולה כי חב' מילניום הקטינה את חובה בין אם ע"י החזרת סחורה ובין אם ע"י העברת המחאות והעברת כספים בכרטיסי אשראי.  בעמ' 19 - 20 לפרוטוקול הישיבה מיום 6.9.07 אמר מר ארביב בעדותו:

"...  ת.          יש כרטיסים ושיקים לקוחות שהוא נתן.אני הצהרתי באחד התצהירים שכן קיבלנו ממנו כרטיסי אשראי, שיקים של לקוחות ושיקים שלו והכל כתוב. 

   ש.     למה לא סיפרת זאת בתצהיר של 03.

   ת.      אני לא זוכר מה סיפרתי בתצהיר הזה. אני יכול לקרוא עכשיו את התצהיר. רשום שקיבלנו כרטיס אשראי, חוץ מזה יש כרטיס הנהלת חשבונות.

ש.      אתה מספר  על שיקים דחויים של לקוחות שקיבלת, אני רואה בכרטיס ... משנת 01 עד 07 אני יודע שבא כוח שלך גבה חלק גדול של הסכומים של הלקוחות, למה לא רואים את זה בכרטסת משנת 03 עד היום. למה זה לא בא לידי ביטוי בכרטסת.

ת.      יש כרטסת של היום גם ומה שקיבלנו כסף זה נכנס לחשבון של הנתבע מה שגבה עוה"ד של הכל נכנס לכרטיס. הוא הצליח לגבות 9,000 ש"ח הבאתי לכאן את מנהלת החשבונות שלי וניתן לשאול אותה, אף אחד לא ביקש כרטיס..."

9.         בעמ' 20 הודה מר ארביב כאשר נשאל בעניין כי קיבל מחב' מילניום 2 משאיות של סחורה שהוחזרה לו:

"...ש.   לגבי החזרת הסחורה במאי 01 נכון שהגעת לחנות של הנתבעים וקיבלת מהם סחורה בשלוש משאיות שלך.

    ת.     שתי משאיות כן.