פסק-דין בתיק הפ 200785/06

א)         כללי

1.         המבקשים עותרים למתן פסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין שבחנות שברחוב בן יהודה 72 ת"א (להלן: "החנות") שייכים להם, והמשיבים, שהם נושים של הורי המבקש 1, אינם רשאים לנקוט בהליכים כנגד המיטלטלין ובגין חובות ההורים.

המבקשים צירפו כתמיכה לבקשה תצהיר מטעם המבקש 1, חוזה שכירות לחנות - דף אחד, חשבון טלפון על שם המבקש 1, קבלה בגין דמי שכירות, תעודת עוסק מורשה למבקש 1, תקנון המבקשת 2, וחשבון ספק שהוצא ב-12/2004 לחברה בשם הריטג' בע"מ מרחוב רקנטי 17 ת"א, בו מפורטים פירטי מלאי רבים ועל סך 15,642 $.

ב)         דיון

2.         בדיון נחקר המבקש 1 על תצהירו בחקירה נגדית, במהלכה צורפו אישורי המסירה לדיון להוריו, נספח להסכם הלוואה בין לייבוב יעקב לבנק הבינלאומי, שטר משכנתא וצילומי שיקים על סך 150 אלף ש"ח ו-95,000 ש"ח שזמן פירעונם יולי וספטמבר 2002. נטען ששימשו בין השאר להון ראשון לקניית מלאי, וכן תדפיס מבנק לאומי על תשלומים במטבע חוץ ע"י מבקש 1.

3.         כאמור לא הוגשו תצהירים נגדיים ע"י המשיבים, ושני המשיבים שהתייצבו - המשיב 1, וכן נציגת המדינה (רשויות המס המשיבה 7) טענו בתום החקירה, שיש לדחות את הבקשה מן הטעם שלא הורם הנטל בעניין לגבי מי שטוען לבעלות, שלא הובאו עדים רלבנטיים כמו האב החייב, השותף שהתגלה בדיון מר לייבוב ורואה החשבון, שלא צורפו מסמכים מספקים ושאמורים להיות בחזקת המבקשים, שחשבון הספק נשלח לכתובת בה התגורר המבקש 1 עם אביו, שלא הוכח מקור כספי לרכישת המלאי הראשוני, שמטרת הבקשה להבריח את נכסי האב החייב, שהצהיר על הפסקת עיסוק בסמוך לפתיחת המבקשת 2 בשנת 2002. כן נטען שמן הדיון עולה שהמבקשת 2 כלל אינה פעילה מספר חודשים ולמעשה נסגרה, ולא ברור מכוח מה טוענת היא לבעלות, כאשר אינה קיימת מחד, ומאידך לא הוכחה העברה מסודרת של הרכוש למבקש 1, וכאשר המבקש 1 עצמו מציין שלפחות חלק מן הרכוש שייך לשותף בשם לייבוב, שהשאיר את הרכוש במסגרת קונסיגנציה לצורך מכירה בלבד. נטען שמדובר בסעד מן היושר ושהבקשה מגלה טפח ומסתירה טפחיים, ובתום הדיון נותרנו ללא הסבר בקשר לעניינים מרכזיים, ומשכך הנטל לא הורם.

4.         ב"כ המבקשים מציין שהמשיבים שחקרו אומנם עפ"י זכותם שבדין, לא הציגו גרסה נגדית מינימאלית למי שייכים המיטלטלין, דהיינו הטענה שמדובר ב"מבקשי קש", שהנם כסות לפעילות ההורים החייבים, לא הוכחה.

5.         נוכח הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה לעניין הבעלות במיטלטלין, וכפועל יוצא את חלקה השני, לפיה אין לנקוט נגד המיטלטלין בהליכים בגין חובות ההורים.

אני מקבל את עמדת המשיבים שהמבקשים שעליהם הנטל בעניין, לא עמדו בנטל הנדרש להוכחת הבעלות עפ"י מאזן הסתברות אזרחי, ובמיוחד נוכח העובדה שנמנעו מלהביא ראיות מסמכים ועדים שאמורים לתמוך בטענת הבעלות, כמו השותף מר לייבוב ורואה החשבון. למעשה לא צורפה רשימת מלאי עדכנית עם אסמכתאות מינימאליות באשר לאופן רכישתן והתשלום עבורן, אלא צורף כאמור חשבון ספק מסוף 2004 עם עשרות פריטים, ומבלי שצורף מסמך נגדי לגבי תשלומו ואיך, או פורט מה מאותו מלאי קיים נכון להיום.

מאידך, לא ראיתי לקבוע ועפ"י הדיון שבפני שהמבקשים הנם "אנשי קש" של החייבים, המשיבים כלל לא הביאו ראיות בעניין שניתן היה לחקור לגביהם, ולמעשה הטענות בעניין, ככל שעלו, לא הוכחו כלל. עם זאת אין בקביעה זו במסגרת ההליך שבפני להביא לקבלת הבקשה לעניין הבעלות הנטענת.

מן הדיון עולה שהמבקש 1 ואחיו מצויים בעסק, שמתנהל היום כעוסק מורשה של המבקש 1, העניין לא נסתר. יחד עם זאת, נותרו לא מעט סימני שאלה כמפורט לעיל, שבמצטבר מביאים למסקנה שהנטל המוטל על המבקשים להוכיח תביעתם, לא הורם.

ג)         סוף דבר

            נוכח כל האמור, אני מורה על דחיית הבקשה ומחייב את המבקשים לשלם לכל אחד מן המשיבים שהתייצב לדיון, המשיבים 1 ו-7, את הוצאות הדיון בעניין בסך 2,000 ש" בצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים .

ניתן היום, כ"ח באייר, תשס"ז (16 במאי 2007), במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: