פסק-דין בתיק הפ 200699/05

1.   המבקש (יחד עם שותף נוסף) שכר בחודש אוקטובר 1997  דירה בעיר תל-אביב (להלן: " הדירה") מאת בעליה, המשיבים 2 ו-3 (להלן: " פלד"), ונרשם מאותה עת בספרי הארנונה של המשיבה 1 (להלן: " העירייה") כמחזיק.

      לדבריו, הוא עזב את הדירה (יחד עם השותף), בהסכמתם ובידיעתם של פלד, ביום 20.09.1998.

      העירייה נקטה נגדו בהליכים לגביית חוב ארנונה בגין תקופה שלאחר מועד העזיבה. לדברי המבקש, נודע לו לראשונה על כך בחודש אוגוסט 2003, עם קבלת דו"ח על עיקול מטלטלין, שהעירייה הוציאה נגדו.

      פנייתו לעירייה לביטול ההליכים כנגדו, בטענה, כי לא החזיק בדירה במועד, אליו התייחס החוב, נדחתה על ידה בטענה, כי מוטל היה עליו להודיע על הפסקת ההחזקה, קרי, הפסקת השכירות, ומשלא עשה כן, בדין הוא חויב.

2.   בהמרצת פתיחה זו, עותר המבקש למתן צווים הצהרתיים, לפיהם הוא איננו חייב בתשלום הארנונה, למן עזיבתו את הדירה, וכי חוב זה מוטל על פלד.

      כן מתבקש בית המשפט להורות לעירייה לבטל את כל ההליכים שננקטו ושננקטים כנגדו לגביית החוב הנדון.

3.   יצוין, כי המבקש איננו חולק על טענת העירייה, כי לא הודיע לה על עזיבתו את הדירה, וטענתו היחידה היא, כי ביקש מפלד להודיע על כך לעירייה ופלד הבטיח לו לעשות זאת.

      פלד לא נתנו את גרסתם בשאלה זו (לא הוגש תצהיר תשובה מטעמם).

      כן יצוין, כי העירייה לא חלקה, למעשה, על עצם עזיבתו של המבקש את הדירה בחודש ספטמבר 1998, כנטען על ידו.

4.   העירייה עתרה לדחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, כאשר, לדבריה, הסמכות לדון בשאלה הנדונה נתונה למנהל הארנונה, המוסמך לפסוק בערר על קביעת ארנונה, שעניינו טעות ברישום המחזיק בנכס, כאשר ניתן להשיג על החלטתו בפני ועדת ערר ועל החלטתה של זו ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

      דחיתי את הבקשה בהסתמך על הלכת ט.ט. טכנולוגיה (ע"א 4952/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773), ואני מפנה להחלטתי מיום 10.11.05.

5.   כפי שציינתי בהחלטתי האמורה, אין חולק, כי החובה להודיע על הפסקת ההחזקה מוטלת על המחזיק, וכל עוד הוא איננו מודיע על כך לעירייה, היא רשאית להמשיך ולחייב את המחזיק בגין תשלום הארנונה, כך עולה מסעיף 325 ל פקודת העירייה (נוסח משולב).

      הוספתי גם, כי הרציונל העומד מאחורי חובה זו הוא, שאין להטיל על הרשות המקומית לחקור ולדרוש מידי יום מיהו המחזיק בכל אחד מהנכסים המרובים שבתחום שיפוטה, והאם חל שינוי כלשהו בזהות המחזיק הרשום בפנקסיה.

      דברים אלה מבוססים על שורה ארוכה של פסקי דין, למשל:

      ע"א (מחוזי ת"א) 1982/97 כהן נ' עיריית תל-אביב - יפו;

      ע"א (מחוזי חיפה) 1335/00 ביאטרה נ' עיריית קרית אתא;

      וכן ראו: ה. רוסטוביץ, ארנונה עירונית, מהדורה רביעית, עמ' 322, והפסיקה המובאת שם, וכן אני מפנה לדברים שכתבתי ב - ה"פ 200480/05 צ'רכי נ' עיריית תל-אביב.

6.   למרות זאת, סברתי בהחלטתי האמורה, כי יש לאפשר למבקש בירורה של תובענה זו, בשני עניינים:

      הראשון -  האם ניתן לראות בדו"ח העיקול שקיבל המבקש "הודעת תשלום", שעם קבלתה מתחיל המירוץ לעניין המועדים להגשת הערר למנהל הארנונה, ולאחר מכן השגה לועדת הערר וכו', בהתאם ל חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו - 1976?