פסק-דין בתיק הפ 200663/06

פסק הדין ניתן בהמשך לדיון אשר התנהל ביום 22/10/06 במעמד המבקשים, ב"כ המשיבה 1 ומצהירה מטעם המשיבה 1 הגב' נילי וינברג, וזאת במסגרת בקשת המבקשים ליתן פסק דין הצהרתי לפיו "הינם הבעלים של המיטלטלין המפורטים להלן והמצויים בדירת המשיב הפורמלי ברחוב בן יהודה 49, בתל-אביב, וכי למשיב הפורמלי אין זכויות כלשהן במיטלטלין הנ"ל עד למתן פס"ד כמבוקש בבקשה. "

בנוסף התבקש בית המשפט להורות על עיכוב מכירת המיטלטלין הנ"ל ובמסגרת הבקשה נקבע ביום 18/7/06 כי כנגד הפקדת 1,500 ש"ח בתיק יעוכבו הליכי הוצל"פ.

המבקש 1 הגיש תצהיר בתמיכה לתובענה ובו הצהיר כי הוא מתגורר בדירת אביו המשיב 3 וכי ביום 17/7/06 פרצו את דלת הכניסה ולקחו מחדרו מיטלטלין אשר שייכים לו ולחברתו המבקשת 2, מיטלטלין כפי שפורט בתצהירו הנ"ל. המבקש מינה את פרטי המיטלטלין אשר נלקחו מחדרו וכן מיטלטלין אשר עדיין בחדרו בדירה הנ"ל. המבקש הצהיר כי בידו חלק מהקבלות כאשר הרסיבר וה- DVD נרכשו בדיוטי פרי והמדפסת ניתנה כמתנה במסגרת מינוי ל"הוט". לבסוף הוצהר כי לאביו אין כל זכויות במיטלטלין הנ"ל. המבקש 2 הגישה תצהיר דומה . המשיב 3 הגיש אף הוא תצהיר אשר מאשר את דברי טענות המבקשים אולם לא התייצב לדיון הנ"ל.

הוגשה תגובה מטעם המשיבה 1 יחד עם תצהיר ושם הוצהר כיצד נקטו הליכים שונים כנגד המשיב 3 ללא תוצאות כאשר בוצעה מסירה של האזהרה בכתובת הנ"ל וכאשר בוצע הליחך עיקול ראשוני שלא בוצע מאחר והבית היה סגור ולא ענו באינטרקום. בנוסף לכך נטען כי למרות הליך העיקול לא הוגשה בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ בעקבות זאת. בנוסף נטען כי ב"כ המשיב 3 שלח מכתב ממנו עולה כי ההליך בוצע לעיני מרשו ובני משפחתו.

בהתייחס לקבלות נטען כי לא הוצגו קבלות כדי לבסס בעלות על המדפסת, הרסיבר וה-DVD.

בפתח הדיון הודיע ב"כ המשיבה כי המיטלטלין אשר הוצאו מהדירה נמכרו.

המבקש 2 טענה בתחילת הדיון כי יש בידיה קבלה אשר מוכיחה כי הטלויזיה שלה.

המבקשים נחקרו במסגרת חקירה נגדית על תצהיריהם והצדדים סכמו את טענותיהם בתום הדיון.

המבקש 1 העיד כי רכש את המצלמה דרך האינטרנט, ביום 6/6/6. בהתייחס לDVD והרסיבר הוא העיד כי הם נרכשו לפני כ- 6 שנים בדיוטי פרי כאשר הוא שילם בגינם במזומן. בהתייחס למדפסת הוא הוסיף כי המחיר היה אמור לרדת כל חודש בחשבון של בזק על שמו.

המבקשת 2 העידה כי אף אחד לא נכח בדירה בעת שפרצו כאשר נלקחו דברים אך ורק מחדרם.

בסיכומי המבקשים נטען כי הם הפקידו את הסכום שנקבע לצורך עיכוב הליכי הוצאה לפועל. בנוסף הם חזרו על הבקשה וביקשו לחייב את המשיבה 1 בהוצאות לרבות בדמי האחסון.

ב"כ המשיבה 1 טען בסיכומיו, בין השאר, כי המיטלטלין שהוצאו נמכרו וזאת לא ב"אשמת" המשיבה 1. בנוסף נטען כי ברגע ונמכרו המיטלטלין יש בעיה עם הסעד אשר התבקש.

המבקש 1 טען בסוף הדיון כי המשיבה אחראית מאחר ויומיים לאחר העיקול פנו אליהם והודיעו כי בידם קבלות.

דיון

ההליכים ננקטו בביתו של החייב בתיק ההוצל"פ המשיב 3 אביו של המבקש 1. המבקשים התגוררו בחדר בתוך הדירה וטענו כי המיטלטלין בחדרם אשר הוצאו במסגרת הליכי הוצל"פ שייכים להם בלבד. המבקשים לא צירפו קבלות בקשר ל- 3 פריטים, הרסיבר, ה- DVD והמדפסת, אם כי הרחיבו בקשר לרכישות הנ"ל במסגרת החקירה הנגדית.

בנוסף לכך, לא נסתרה טענת ב"כ המשיבה 1 לפיה בוצעו הליכים שונים בדירה, מסירת אזהרה, ועיקול ברישום אולם המחייב העיקרי המשיב 3 והמבקשים לא עשו דבר כדי למנוע את ההליכים הנ"ל. במצב זה היה על המשיב 3 להודיע לילדיו כי נוקטים בהליכי הוצל"פ בדירתו ואף לא נטען על ידי המבקשים בעצמם כי לא ידעו מראש כי נוקטים בהליכי הוצל"פ כנגד המשיב 3.

לאור האמור לעיל, עדויות המבקשים והמסמכים אשר מצויים בתיק, הנני נותן במעמד זה פסק דין הצהרתי לפיו המבקשים הינם הבעלים הבלעדיים במחשב ובמיקרו גל אשר לא הוצאו מהדירה.

בהעדר קבלות הנני קובע כי המבקשים לא הוכיחו כי רכשו בפועל את הרסיבר, ה-DVD, ואת המדפסת. היה על המבקשים לציין בתצהירם כיצד רכשו אותם מיטלטלין ולא להסתפק בטענה כי המדפסת נרכשה באמצעות "הוט", וכי הפריטים האחרים נרכשו בדיוטי פרי.

בהתייחס לפריטים הנוספים אשר נמכרו בהליכי הוצל"פ, הטלוויזיה והמדפסת הנני קובע כי ערב מכירתם בהליכי ההוצאה לפועל הם אכן היו בבעלות המבקשים. יחד עם זאת, לאחר מכירתם בהליכי ההוצל"פ, לא ניתן להחזירם לידי המבקשים בפועל. באם טרם נמכרו מסיבה כלשהי, יש להשיבם לידי המשיבים.

היות ומדובר במקום מגורי החייב, בהמשך להוראות חוק ההוצל"פ לרבות סעיף 28 שבו, רשאי היה ב"כ המשיבה 1 לנקוט בהליכי רישום והוצאת מיטלטלין מביתו של המשיב 3, כאשר המשיב 3 יכול היה להגיש בקשה מתאימה עוד קודם לכן לעיכוב הליכים ככל שהם נוגעים לבנו וחברתו.