- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק הפ 200659/06
|
ה"פ בית משפט השלום תל אביב-יפו |
200659-06
17.1.2007 |
|
בפני : תמיר מיכאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: האוזר יוסף עו"ד אריאל אדלר |
: 1. בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ 2. הרבסטמן עדי עו"ד שרית נהרי |
| פסק-דין | |
פסק דין זה ניתן בעקבות דיון שהתקיים במעמד הצדדים במסגרת המרצת פתיחה שהגיש המבקש נגד המשיבים בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו רכב מסוג יונדאי מ.ר. 35-270-34 (להלן: " הרכב") הינו בבעלותו של המבקש, וכן בקשה להורות על ביטול העיקול שהוטל על הרכב.
המבקש הגיש תצהיר בתמיכה להמרצת הפתיחה, בו טען כי הרכב נמצא בבעלותו משנת 2002. לטענתו, ביום 20/7/02 העבירו המשיב 2 ואשתו, שהיא אחותו של המבקש, את הבעלות ברכב לאמו של המבקש, והיא מצידה נתנה את הרכב במתנה למבקש ולאשתו. עוד נטען כי בתמורה להעברת הרכב לידי אמו של המבקש כאמור לעיל, העבירה האם לבעלותם של המשיב 2 ואשתו רכב אחר מסוג מיצובישי ספייס-וואגן (להלן: " רכב המיצובישי") שהיה ברשותה באותה עת. לטענת המבקש, אמנם הרכב עודנו רשום על שם המשיב 2 ואשתו, אולם זאת אך ורק על מנת להימנע מההפסד הכרוך בהעברת הבעלויות בעת מכירת הרכבים.
המשיב 2 הגיש תצהיר תשובה בו אישר את האמור בהמרצת הפתיחה, וכן צירף תצהיר נוסף של חמותו ואם המבקש, הגב' תרצה האוזר, לתמיכה בטענותיו.
במהלך הדיון נחקרו המבקש, אמו והמשיב 2 על תצהיריהם, ולאחר מכן סיכמו באי כוחם של הצדדים את טענותיהם בעל-פה.
דיון
לאחר עיון בממצאים שבפני ושמיעת טענות הצדדים, הנני קובע כי המבקש עמד בנטל הנדרש
על-מנת להוכיח שהרכב היה בבעלותו מיום 20/7/02.
המבקש צירף לתצהירו אסמכתאות רבות שיש בהן כדי להעיד לכאורה שהרכב היה בחזקתו ובבעלותו. בין היתר צירף המבקש פוליסות ביטוח, אישורי תשלום של דוחות חניה וקבלות בגין טיפולים ברכב. כמו-כן צירף פירוט חיובי כרטיס אשראי המלמדים על ביצוע התשלומים מחשבונו. אמנם פוליסות הביטוח היו רשומות על שם אשת המשיב 2, אך מעיון בנספחים שצירף המבקש לתצהירו עולה כי הוא זה אשר שילם עבור פוליסות הביטוח, והקבלות הוצאו על שמו. בדומה לכך, הקבלות בגין הטיפולים שבוצעו ברכב הוצאו על שם המשיב 2 ואשתו, שהם הבעלים הרשומים של הרכב, אך לא נסתר כי המבקש הוא זה אשר שילם עבור כל הטיפולים בתקופה הרלוונטית, בעוד המשיב 2 ואשתו שילמו על הטיפולים עד למועד זה.
על-פי תצהירו של המבקש, הרכב נתפס ביום 19/6/06 בביתו. המשיב 2, אשר ידע כבר בעת קבלת העתק מהתצהיר על טענתו הנ"ל של המבקש, בחר שלא לזמן את תופס הרכב לעדות או להגיש תצהיר מטעמו על נסיבות תפיסת הרכב על-מנת להפריך את גרסתו של המבקש. מנגד, המבקש העיד בחקירתו כי הוא מתגורר כיום ברחוב זימן בנחלת יצחק ולפני כן התגורר באותה שכונה ברחוב בנימיני. עדותו זו אף אומתה לאחר מכן בחקירתה הנגדית של אימו. בנוסף, אין חולק כי הרכב נמצא חונה ברחוב עמק הברכה 21 בשכונת נחלת יצחק, כאשר המבקש העיד שהיה נוכח בעת תפיסת הרכב, פתח את החניון והוציא דברים מהרכב. משלא נסתרה עדותו הנ"ל, יש לקבל את גרסתו לגבי מקום תפיסת הרכב ונסיבות התפיסה.
יצוין כי מעבר להוכחה שהרכב נתפס בסמוך למקום מגוריו של המבקש, גם דוחות החניה שצורפו לתצהירו של המבקש נרשמו ברחובות שבשכונת נחלת יצחק. המשיב 2, לעומת זאת, איננו מתגורר באזור הנ"ל אלא בגבעת שמואל, והדבר מחזק את טענתו של המבקש לפיה הרכב היה בחזקתו והוא זה אשר עשה שימוש ברכב.
במהלך הדיון הגיש ב"כ המשיב 2 לבית המשפט בקשה של המשיב 1 מיום 20 ביוני 2006 במסגרת חקירת היכולת שלו, אשר סומנה מש/2, ובה הצהיר המשיב 1 כי הרכב רשום על שמו. דא עקא, עיון במש/2 מעלה כי המשיב 1 אמנם הצהיר שהרכב רשום על שמו, אך הדגיש מספר פעמים שרכב זה נמצא ברשותה ובשימושה של משפחת גיסו (המבקש) קרוב ל- 4 שנים. לפיכך, מש/2 דווקא חיזק את גרסתו של המבקש.
לאור האמור לעיל הנני מקבל את התובענה, מצהיר בזאת כי הרכב מסוג יונדאי מ.ר. 35-270-34 הינו בבעלותו של המבקש, ומבטל את העיקול שהוטל על הרכב.
עם זאת, דעתי איננה נוחה מכך שהמבקש ובני משפחתו נמנעו במתכוון מלהעביר את הבעלות הן ברכב נשוא התובענה והן ברכב המיצובישי, וזאת לטענתם על-מנת למנוע ירידת מחירם של הרכבים בעת מכירתם. משום כך, הנני מוצא לנכון לחייב בהוצאות דווקא את המבקש ולא את המשיבה, שכן משלא וידא המבקש כי הרכב נרשם על שמו כחוק, יצר מצג כלפי המשיב 1 לפיו הרכב עודנו שייך למשיב 2 ואשתו, ובכך גרם למעשה לנקיטת ההליכים נגדו.
אשר על כן, הנני מחייב את המבקש לשלם למשיבה 1 סך של 5,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכר טרחת עורך דין.
המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.
ניתן היום כ"ז בטבת, תשס"ז (17 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.
_______________
מיכאל תמיר, שופט
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
