פסק-דין בתיק הפ 200573/07

לפניי בקשה לביטול פסק בורר.

1.         חב' בני וצביקה בע"מ הינה חברה קבלנית לביצוע עבודות עפר (להלן "המבקשת").

2.         ביום 27.1.05,נערך הסכם בין המבקשת לבין חב' טיטניק מזון בע"מ (להלן "המשיבה 1") לפיו נשכרו שירותיה של הראשונה לבצוע עבודות עפר, חפירה ומילוי באתר הידוע כמרכז הלוגיסטי (מרלו"ג).

3.         המבקשת החלה לבצע את העבודה על פי ההסכם.

ביום 11.9.05 הגישה המבקשת תביעה ובקשה לצו מניעה על מנת שלא תסולק מהעבודה.

4.         הצדדים הסכימו כי המבקשת תסיים את העבודות שלשמן נשכרו שירותיה, המשיבה 1 תשלם את התמורה שאיננה שנויה במחלוקת, וטענותיהן ההדדיות תידונה בבוררות.

5.         ביום 19.9.05 נחתם ע"י שני הצדדים הסכם בוררות.

6.         ביום 11.1.06 הודיעה המבקשת כי היא סיימה את העבודות ומוסרת את העבודה למזמינה.

7.         הבוררות נערכה בין המבקשת לבין המשיבות 1,2. האחרונה, קיבלה את הקרקע מהמשיבה 1 (להלן "המשיבות").

8.         בבוררות, טענה המבקשת כי התמורה הכוללת שהייתה אמורה לקבל שונה מזו שנקבעה בהסכם. לטענתה, נקבע בהסכם מחיר פאושלי מתוך הנחה כי העפר הנדרש לעבודות ייגרס באתר מרלו"ז, וכי מכיוון שלא ניתן, בדיעבד, היתר לעבודות גריסה אלו, יש להתייחס לתמורה המוסכמת כאל זו שהציעה בהצעת המחיר הראשונה - בסכום גבוה יותר. ההפרש שנתבע על ידה עמד על סכום של 653,710 ש"ח. עוד נטען כי המשיבות לא עמדו בלוח הזמנים שנקבע. בגין העיכוב תבעה סכום של 400,000 ש"ח.

            בנוסף, טענה המבקשת כי המשיבות קיזזו מהחשבונות שהגישה לאישור המפקח קיזוזים מיותרים, בסכום של 210,000 ש"ח. סכום נוסף של 129,175 ש"ח נתבע בגין עבודות נוספות, שנדרשו במהלך העבודה, ולא נכללו בהסכם.

9.         המשיבות מצידן הגישו לבורר תביעה נגדית בה נטען כי התמורה החוזית המוסכמת לה הייתה זכאית המבקשת עמדה על הסכום הנקוב בחוזה- 1,160,000 ש"ח. מסכום זה הפחיתו המשיבות 125,000 ש"ח בגין איחור במסירת שלב א' של הפרויקט, ו-85,000 ש"ח בגין איחור בסיומו של הפרויקט.

            כן טענו כי הינן זכאיות לפיצוי כספי נוסף בסך 370,533 ש"ח בגין ההוצאות שנגרמו להן (איחסון, עלויות הובלה) והפסדים בגין העיכוב.

10.       הבורר, כב' השופט בדימוס יעקב שמעוני (להלן "הבורר") נתן פסק ביניים ביום 3.1.07. בפסקו, קבע הבורר כי התמורה החוזית הכתובה בהסכם, היא זו המחייבת הצדדים.

11.       ב-8.5.07 ניתן פסק משלים. הבורר דחה טענותיה של המבקשת בקשר לאיחור שיוחס למשיבות. גם טענות המשיבות, נדחו, למעט ספק שניטע בלב הבורר בקשר לשמונה ימי איחור, בגינו הפחית 50,000 ש"ח מסכום הקיזוז שביצעו המשיבות, והורה להן לשלמו למבקשת. מכלל העבודות הנוספות אושר סכום של 5,500 ש"ח בלבד.

12.       משדחה הבורר את מרבית טענות הצדדים, חייב את המבקשת בהוצאות הבוררות בסך 19,500 ש"ח בצירוף מע"מ, ובשכ"ט עו"ד בסך 65,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

13.       המבקשת הגישה לבורר בקשה לתיקון פסק הבוררות בכל הנוגע לחיובה בהוצאות ושכר הטרחה.

            לגרסתה מהווה קביעתו של הבורר חיוב המשיבות בדין, ומשכך, עליהן לשאת אף בהוצאות המשיבה.

14.       הבורר דחה את הבקשה, לאחר קבלת תגובת המשיבות ונימק, כשהוא מצטט מתוך התגובה: