פסק-דין בתיק הפ 200569/05

1.         במרכזה של תובענה זו עומד הסכם שנעשה ביום 22/5/01 בין המבקשים (בעל ואשה) ובין המשיב (נספח ג' להמרצת הפתיחה, להלן "ההסכם"), שכותרתו: "הסכם הלוואה", ולפיו הלווה המשיב למבקשים סך של 250,000 $, המבקשים התחייבו להחזיר למשיב סכום זה בתוך 3 חודשים, ולהבטחת החזר הלוואה נתן המבקש שיק אישי על סכום הלוואה וכן שועבדו 500 מניות ממניותיה של המבקשת בחברת א.ש.ר.ש. חברה ליזום ופיתוח בע"מ (להלן - אשר"ש).

            בעקבות הסכם זה, נתן המשיב למבקשים שיק ע"ס 1 מליון ש"ח (משוך מחשבון החברה הקשורה למשיב), המבקש מסר למשיב שיק משוך על ידו באותו סכום והמבקשת חתמה על שטר משכון בגין 500 ממניותיה באשר"ש.

2.         לאחר שחלף המועד שנקבע להשבת ההלוואה, ולאחר, שעל פי טענת המשיב, ההלוואה לא הוחזרה במלואה, למעט סכום של 300,000 ש"ח, הגיש המשיב בהוצאה לפועל בקשה למימוש שטר המשכון.

            בתביעה זו מבקשים המבקשים להצהיר על בטלותו של ההסכם, ובעקבות כך גם על בטלות המשכון.

3.         לטענת המבקשים, ההסכם נעשה למראית עין בלבד, כאשר המטרה "האמיתית" לתשלום הסך של 1 מליון ש"ח, ששילם להם המשיב, קשורה להסכם אחר שנעשה יומיים קודם לכן, ביום 20/5/01, בין אשר"ש, באמצעות המבקש, ובין המשיב ואביו, כשהרקע להתקשרות זו היה היכנסה של אשר"ש, שבבעלות המבקשים, לקשיים והקלעותה לחובות כבדים, מחד, והצורך להשלים פרוייקט בניה גדול באיזור התעשיה ברעננה, מאידך.

            עיקרו של ההסכם (נספח ה' להמרצת הפתיחה, להלן - "הסכם הרכישה"), הוא רכישת 50% ממניות אשר"ש על ידי המשיב ואביו (ו/או על ידי חברה בשליטתם) תמורת הסך של 5 מליון דולר.

            המבקשים מוסיפים וטוענים, כי הוסכם בין הצדדים, כי המשיב יתן להם סך של   1 מליון ש"ח על חשבון התמורה שנקבעה בהסכם הרכישה, כשסכום זה ישמש לתשלום חובות הספקים, וזהו הסכום ששולם להם. 

            על פי טענתם, שולמו מתוך הסכום האמור סך של 700,000 ש"ח חובות לספקים והיתרה בסך 300,000 ש"ח הוחזרה למשיב.

            המבקשים עותרים, אפוא, לביטולו של ההסכם  בהתאם לסעיף 13 ל חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973.

4.         המשיב מכחיש בתוקף את טענות המבקשים. לדבריו, אין כל קשר בין שני ההסכמים, וההלוואה נשוא הסכם ההלוואה התבקשה לצורך אישי גרידא, כנראה לרגל חתונת בתו, שנערכה בסמוך.

            רק מובן הוא, שעול ההוכחה בנדון מוטל על המבקשים, ולא רק משום הנטל המוטל ברגיל על תובע במשפט, אלא במיוחד בגלל שגירסתם מכחישה את הכתוב. אולם, סבורני, כי גירסת המבקשים אינה סבירה גם על פי מבחני סבירות מקלים יותר.

5.         חולשתה של גירסת המבקשים נובעת קודם כל ממה שחסר בה. שהרי, הסכם למראית עין נעשה כפי שנעשה  מחמת סיבה מסוימת או נימוק מסוים,  שבגינם עלה הצורך להסוות את מטרתו "האמיתית" של ההסכם.

            והנה, המבקשים אינם מספקים כל נימוק או טעם כלשהו, לפיהם עלה הצורך להסוות את מתן הסכום של 1 מליון ש"ח כהלוואה אישית במקום לציינו על פי מטרתו "האמיתית" הנטענת: מפרעה על חשבון תמורת רכישת המניות לצורך תשלום חובות הספקים של אשר"ש.

            נימוק כזה לא צוין כאמור לא בבקשה עצמה ולא בתצהיר המבקש, התומך בה.

            וכך נשאל וכך השיב המבקש בענין זה בבית המשפט (עמ' 15 לפר'):

            " לשאלת בית המשפט:

ש.      בתצהירך אינך אומר למה היה צורך לעשות חוזה למראית עין.

ת.      עודד ישראלי שכנע אותי שהם עוד לא יודעים איזה חברה תכנס לשותפות או באופן פרטי או אחת החברות. הוא אמר תוך חודש חודשיים הם ידעו בדיוק הכסף הזה מאיפה הוא יגיע.

ש.      מה הקשר לחוזה למראית עין?