פסק-דין בתיק הפ 200528/07

הבקשה היא למתן פסק דין הצהרתי, הקובע כי תכולת דירתם המפורטת בנספח א' לבקשתם, הינה קניינם הבלעדי ואין היא ברת עיקול מחמת חובתיו של כל אדם זולתם, ובכלל זה מחמת חובתיו של המשיב 70, שהוא בנם הבוגר של המבקשים (להלן: "החייב").

יצוין כי בקשה זו נובעת מהליכי הוצאה לפועל שנקטו נושים של החייב, ואשר כללו גם הליכי הוצל"פ כנגד המיטלטלין הנמצאים בדירת המבקשים.

ביהמ"ש שלח זימון לכל המשיבים, אך למרות שחזרתי ובדקתי גם עד למועד כתיבת פסק דין זה, עדיין אין בתיק בית המשפט אישורי מסירה בגין כל הזימונים שנשלחו למשיבים השונים.

בנסיבות אלו ולאחר שעברו מעל ארבעה חודשים מאז שנשלחו הזימונים, אני סבורה כי ניתן לתת פסק דין גם מבלי שיש בפני את כל אישורי המסירה. במידה ומי מן המשיבים יבקש ביום מן הימים לבטל את פסה"ד, ייבדק הזימון שנשלח אליו באופן ספציפי.

לדיון שהתקיים ביום ה ^-9/9/07 התייצבו המבקשים ובא ^-כוחם, וב"כ המשיב 4 בנק מזרחי טפחות בע"מ, אשר גם שלח הודעה לפיה מתנגד הוא לבקשה. שאר המשיבים לא התייצבו לדיון.

משיבים 26, 44, 40, 67, 51, 69, 66 הודיעו לביהמ"ש כי אינם מתנגדים לבקשה. משיבים 8, 18, 67, 30, 31, 32, 50 השאירו לשיקול דעת ביהמ"ש. המשיבה 12 התנגדה לבקשה ככל שהיא מתייחסת לפרטים המתייחסים למחשב בטענה שהמחשב נקנה אצלה, ולכן היא הבעלים על פריטים אלו. משיבה 12 לא התייצבה לדיון, למרות שלאור טענותיה כפי שנטענו בהודעתה לביהמ"ש, לא שוחררה מהלתייצב לדיון.

משיב 2 ^-בנק דיסקונט ביקש לשחררו מהצורך להתייצב לדיון, אך שלח השגותיו לבקשה. בהחלטתי מיום 5/8/07 אפשרתי לו שלא להתייצב, אך יחד עם זאת הוא הוזמן לטעון טענותיו בדיון. את תגובת המשיב 7 קבעתי לדיון במועד שנקבע לדיון.

משיב 1 שלח לבית המשפט תגובה לפיה מתנגד הוא לבקשה, אך בהתאם להצהרת ב"כ המבקשים בדיון, הגיע הוא להסדר עם החייב והסיר למעשה את התנגדותו לבקשה, ומכל מקום לא התייצב הוא לדיון, למרות שקבעתי שהודעתו תידון במועד הדיון.

שאר המשיבים לא התייצבו כאמור לדיון, ובחלקם הגדול אף לא שלחו כל תגובה.

הליכי ההוצל"פ המתייחסים למיטלטלין המצויים בדירת המבקשים ננקטו על ידי נושיו של המשיב 70 (להלן: "החייב") מכוח החזקה הקבועה בסעיף 28(א) לחוק ההוצל"פ ^-תשכ"ז ^-1967 (להלן: "סעיף 28"), הקובע כי "מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו". (להלן: "החזקה").

החייב הוא בנם הבגיר של המבקשים אשר התגורר בדירתם, לפחות חלק מהתקופה הרלוונטית.

חזקה זו הינה חזקה הניתנת לסתירה, כבר מלשון הכותרת של הסעיף "ספק בעלות".

בקשת המבקשים, מטרתה לסתור חזקה זו ולהוכיח כי המיטלטלין הנמצאים בדירתם, אשר בה התגורר גם החייב, הינם בבעלותם הבלעדית.

המבקשים צירפו לבקשתם רשימת מיטלטלין, אך הרשימה לא פירטה את מועד רכישת אותם מיטלטלין, ואף לא צורפו אליה קבלות המעידות כי המבקשים הם אלו שרכשו את אותם מיטלטלין.

במועד הדיון בביהמ"ש הוסיפו המבקשים לרשימה את הערכתם לגבי מועד רכישת המיטלטלין המופיעים ברשימה, אך לטענתם אין בידיהם קבלות המעידות על קניית אותם מיטלטלין, מאחר ואין הם נוהגים לשמור קבלות לאורך שנים ולא צפו שיהיה להם צורך לעשות שימוש בקבלות אלו.

אין ספק שלו היו מוצגות לי קבלות המעידות על כי המיטלטלין נקנו על ידי המבקשים, ניתן היה לקבוע את בעלותם של המבקשים במיטלטלין על סמך ראיות חיצוניות וברורות.

מאחר ואין בידי ראיות אלו, עליי לנסות ולבדוק באם מיטלטלין אלו אכן בבעלות המבקשים מראיות אחרות שאינן הראיות הטובות ביותר.