פסק-דין בתיק הפ 200490/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התנהל במעמד הצדדים במסגרת תובענה למתן פסק דין הצהרתי אשר הוגשה על ידי המבקשת כנגד המשיבים הנ"ל וזאת להצהיר כי המיטלטלין אשר בדירה ברח' ריינס 12/4 בגבעתיים הינם מיטלטליה של המבקשת וכי המשיבים 2- 32 מנועים מלרדת למיטלטליה.

המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה לתובענה ובו הצהירה כדלקמן:

1. היא חיילת משוחררת בת 19 והמשיבה 1, החייבת, מתגוררת יחד עמה בדירה ברח' 12/4/ ברח' ריינס בגבעתיים.
2. רוב רובו של המיטלטלין בבית שלה לרבות כל הריהוט בבית.
3. המשיבה 1 היתה אשת עסקים מצליחה עד לפני 5 שנים אז קרסו עסקיה.
4. במצב זה המבקשת מצאה את עצמה מגיל 16 מכלכלת את הבית.
5. המבקשת מתגוררת יחד עם המשיבה 1 בדירה מזה שנה וחצי כאשר קודם לכן גרו אצל הורי המשיבה 1. לאחר צבירת מספיק כסף עברה לגור יחד עם אמה בדירה השכורה.
6. חוזה השכירות על שם המשיבה 1 אולם המבקשת היא זו אשר משלמת את דמי השכירות בפועל יחד עם ההוצאות בגין אחזקת הבית.

כדי לבסס את מכלול טענותיה של המבקשת, צירפה לתובענה פלט של תיקי ההוצל"פ אשר נפתחו כנגד המשיבה 1, דו"ח עיקול, תדפיסי כרטיסי אשראי, אישור נפשי של המשיבה 1 יחד עם מסמכים רפואיים נוספים אודות מצבה הבריאותי של המשיבה 1, מכתב מהמל"ל אודות קצבת נכות של המשיבה 1, ושני עמודים מתוך תדפיס חשבון עו"ש של המבקשת מיום 1/12/05 ועד ליום 5/4/05.

במסגרת בקשת המבקשת לעיכוב הליכי הוצל"פ עד למתן פסק דין בתובענה, נדרשה המבקשת להפקיד 4,000 ש"ח והסכום הנ"ל אכן הופקד בפועל.

ב"כ המשיב 24 הגיש תגובה לקראת הדיון לפיה אינו מתנגד לבקשה.

ב"כ המבקשת הגיש תגובה לבקשת המשיבה 20 להמציא מסמכים נוספים וכן צורפו קבלות ותלושי משכורת של המבקשת. תגובה דומה הוגשה בעקבות בקשת המשיב 14. המשיב 31 (לפי הרישום בתובענה המקורית) השאיר את החלטה לשיקול דעת בית המשפט. ב"כ המשיבים 6 ו- 32 (לפי הרישום בתובענה המקורית)  השאירו אף הם את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

לדיון התייצבו המבקשת ובא כוחה, וכן ב"כ המשיבים 14,25,12,2,24,19 ו- 15.

ב"כ המשיב 19 ביקש לצרף את המשיבה 30 לתובענה ובית המשפט נעתר לבקשה.

המבקשת נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה ובמהלכה העידה והסבירה כיצד היא נאלצה לעבוד מגיל צעיר על מנת לחסוך כסף עבור הבית. המבקשת הוסיפה כי הציגה תלושי שכר וכן עבדה במלצרות ושמרטפות. המבקשת תיארה כיצד אמה התמוטטה כלכלית ונפשית וכיצד כל מה שהיה להם נעלם ועל כן היה צורך לרכוש הכל מחדש. עוד עלה כי המבקשת הרוויחה לפני כשנה וחצי 8,000 ש"ח עד 9,000 ש"ח לחודש. המבקשת נשאלה כיצד לא רואים אף משכורת בדפי החשבון והיא הוסיפה כי הליך קבלת אישור העבודה מהצבא הוא ארוך ומאחר והיא עבדה ללא אישור לא יכלה להפקיד משכורות בחשבונה. המבקשת הוסיפה כי התגייסה ביום 19/8/04 והיא השתחררה מהצבא בינואר 2005. במהלך הדיון צוין על ידי בית המשפט כי ב"כ המבקשת מציג תלוש משכורת מ"פת לחם" בלבד.

המבקשת ציינה במהלך החקירה כי 7,900 ש"ח בחשבון הבנק שלה, כעולה ממסך שהציגה, הינה משכורתה כאשר סכומים נוספים הגיעו מהסבא שלה. בנוסף לכך עלה כי החבר של האמא שלה הפקיד כספים נוספים לחשבונה כשהיא היתה במינוס. מהחקירה עלה כי המבקשת משלמת 700$ דולר בחודש בגין שכר דירה.

ב"כ המבקשת סיכם את טענותיו בתום הדיון וטען כי בנוסף לאמור בתצהירה של המבקשת המבקשת העידה בפירוט רב כיצד עבדה והשתכרה למען הבית כאשר היא זו אשר רכשה את המיטלטלין.

ב"כ המשיבים 14 ו- 25  טען בסיכומיו כי למרות העדות המפורטת והמרגשת היה על המבקשת להוכיח כי היא אכן רכשה את המיטלטלין מה שלא נעשה בפועל וכאשר לא ייתכן שהמבקשת עשתה את כל מה שהיא ציינה שעתשה. בנוסף נטען כי לו המבקשת היתה מציגה קבלות, תלושי משכורת ואף רשימת מיטלטלין מפורטת אז אולי יכלה להוכיח את התובענה אולם בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 4/5/5 המבקשת לא עשתה כן. עוד נטען כי הרשימה שהוגשה הינה לקונית ואיננה מציינת שם היצרן ושנת הרכישה לידי כל פריט ופריט ועל כן יש לדחות את התובענה.

ב"כ המשיבה 19 סיכם את טענותיו וטען כי מעבר לכך שהמבקשת לא הוכיחה את התובענה, לא הוצגו אישורים רפואיים אשר מראים כי אמה לא יכלה לעבוד למשך כל התקופה המדוברת אלא הוצגו אישורים בהתייחס לשלושה שבועות בלבד. עוד נטען כי המבקשת ידעה לצרף תדפיסי כרטיס האשראי אולם לא טרחה לצרף תדפיסי בנק רלוונטים לרבות תלושי משכורת רלוונטים. על כן ביקש אף הוא לדחות את התובענה ולחייב את המבקשת בהוצאות.