פסק-דין בתיק הפ 200488/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון מיום 11/9/05 בבקשת המבקש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין הנמצאים בביתו של המבקש שעוקלו במסגרת תיקי הוצל"פ בהם החייב הוא המשיב 1, הינם בבעלותו הבלעדית של המבקש ואינם ברי עיקול של חוב שאינו של המבקש עצמו.

להלן טענות המבקש כפי שעולות מהבקשה ומן התצהיר המצורף לבקשתו:

1. המשיב מספר 1 הינו החייב בתיקי ההוצל"פ.
2. המבקש הינו בנו של המשיב 1.
3. המבקש ואשתו מתגוררים ברחוב אנילביץ 33 בחולון בדירה השייכת לו ולאחיו.
4. כל המיטלטלין שנמצאים בביתו שעוקלו במסגרת תיק ההוצל"פ הינם בבעלותו הבלעדית ואינם בבעלותו של המשיב 1 או אדם אחר.
5. המבקש רכש את המיטלטלין שבביתו, ואין למשיב 1 כל זכות שהיא בהם.
6. המבקש אינו חב למשיבים 1,2,3,4 סכום כלשהו ואינם זכאים לנקוט בכל הליך שהוא נגד רכושו.

הדיון התקיים במעמד המבקש וב"כ המשיבה 2, במהלכו נחקר המבקש על תצהירו ע"י ב"כ המשיבה 2, ובמהלך החקירה העיד כי הדירה בה הוא מתגורר יחד עם אחיו היא בבעלותם בעקבות צו ירושה של האם, כאשר בוצעה שם העברה ללא תמורה של האבא, והאבא לקח את העסק כנגד זה.

הצדדים סיכמו טענותיהם במעמד הדיון.

המבקש חזר על המפורט בבקשה ובתצהיר וכן הוסיף כי הוא גוף נפרד מאביו, הוא מתגורר בדירה עם אשתו ואחיו הקטן, וכן כי יש לו הוכחות שזאת הדירה שלו ולכן גם הרכוש בה הוא שלו. כמו כן הוסיף כי אימו נפטרה בשנת 2000, ואילו "נפילתו" של האב חלה בשנת 2003.

ב"כ המשיבה 2 סיכם טענותיו ובין היתר טען כי לא צורפו קבלות לרשימת המיטלטלין. בנוסף הגדיש כי עלה מהחקירה כי הדירה הועברה ע"י האב ללא תמורה לילדים ולא כפי שהוצג בתצהיר. כמו כן אין שום טענה בתצהיר ובבקשה המכחישה מפורשות את מגורי האב בנכס. ב"כ המשיבה 2 טען כי המשיב 1 צורף לבקשה באופן מלאכותי ללא כתובת ובלא שהומצאה לו הבקשה, כאשר הוא מפנה לספרו של ד"ר זוסמן לפיו אין מתירים תיקון של כתב טענות שלא צורף אליו בעל דין מהותי, ועל כן יש לדחות את הבקשה.

ביום 26/9/05 הוגשה בקשה ע"י המבקש לצירוף נושים נוספים לבקשה בהמרצת הפתיחה.

דיון

המבקש הגיש בקשה לפסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין המצויים בבית מגוריו ברחוב אנילביץ 33 בחולון הינם בבעלותו הבלעדית. המבקש הגיש לבית המשפט נסח מלשכת רישום המקרקעין אודות הבעלות בדירה לפיו הוא ואחיו הינם הבעלים של הדירה הנידונה, כאשר הדירה הייתה שייכת בבעלות משותפת להורי המבקש בשכר. אימו של המבקש הורישה את חלקה בדירה למבקש ולאחיו, כאשר המחצית השנייה של הדירה ואשר הייתה בבעלות האב, החייב בתיקי ההוצל"פ, כפי שעלה מחקירת המבקש על תצהירו, הועברה מידי האב לאחים ללא תמורה. מכר חלקו של האב בדירה ללא תמורה לאחים התבצעה ביום 29/4/03, זאת כפי שמופיע בנסח הבעלות. המבקש העיד בחקירתו כי נפילתו הכלכלית של האב חלה בשנת 2003. הסמיכות בין המועד בו העביר האב את חלקו בדירת המגורים לידי בניו ובין התקופה בה העיד המבקש כי חלה נפילתו של אביו מעלה ספקות רבים באשר לכוונת הצדדים בעת ביצוע עסקת המכר ללא תמורה במחצית הדירה שהייתה בבעלות האב, והדבר נחזה כמקרה קלאסי של ניסיון להברחת נכסים לידי קרוב משפחה על מנת להתחמק מתשלום החובות בתיקי ההוצל"פ.

בנוסף לזאת, המבקש צירף לבקשתו רשימת מיטלטלין אשר עוקלו בדירה ואשר לטענתו הינם בבעלותו הבלעדית של המבקש, אולם המבקש לא הציג ראיות כלשהן על מנת לבסס את טענת בעלותו בנכסים אלו, המבקש לא הציג קבלות המעידות על רכישת המיטלטלין על ידו, וכל זאת כאשר מחד הוא טוען לבעלות בלעדית בנכסים ומאידך הוא טוען כי הוא מתגורר בדירה יחד עם אישתו ואחיו.

כמו כן, המבקש לא מעלה טענה כלשהי בבקשתו והן בתצהיר לעניין מגורי האב, המבקש לא טען כי האב אינו מתגורר בדירה, אלא זאת בלבד שהוא אינו הבעלים של הדירה, כאשר המבקש אף אינו מציין את כתובת מגוריו של האב.

לאור כל האמור לעיל, כאשר המבקש לא הוכיח את תובענתו, הנני דוחה בזאת את בקשת המבקש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין בדירת המגורים ברחוב אנילביץ 33 בחולון הינם בבעלותו הבלעדית של המבקש, וכן הנני מחייב את המבקש לשלם למשיבה 2 סך של 2,000 ש"ח + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל, בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד.

לאור תוצאת פסק הדין, הנני מוחק את הבקשה לצירוף משיבים נוספים לתובענה, היות ובקשה זו מתייתרת.