פסק-דין בתיק הפ 200340/03

העובדות -

1.         א.         המבקשת והמשיב 1 נישאו בשנת 1977 ולהם 3 ילדים בגירים, המבקשת והמשיב

נשואים גם כיום, וגרים באותה דירה וחיים כזוג נשוי לכל דבר ועניין, למעט לפי הנטען, לקיום הפרדה רכושית בינהם, ובהתאם להסכם יחסי ממון שנחתם בינהם ב 16/8/01 ואושר ע"י בימ"ש לענייני משפחה עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג - 1973, ביום 8/11/01.

ב.        ביום 4/11/01 ניתן פס"ד התביעה בת.א 23502/98 שבין המשיב 1 למשיבה 2, לפיו חויב המשיב 1 לשלם למשיבה 2 סכומים שונים המסתכמים נכון להיום בתיק ההוצל"פ בסך .............. ש"ח.

במסגרת הליכי הוצל"פ לגביית החוב בוצע עיקול ברישום על המיטלטלין שבדירת המבקשת והמשיב 1 ביום 23/2/03, ובעקבותיו הוגשה התביעה דנן בה מתבקש ביהמ"ש להצהיר כי "המיטלטלין המפורטים בנספח "א" לבקשה זו, הינם בבעלותה הבלעדית של המבקשת, ומכל מקום הם אינם ניתנים לעיקול בגין חוב של אדם אחר, ובעיקר בגין חוב של המשיב מס' 1" .

הטענות -

המבקשת טוענת שיש לקבל העתירה עפ"י ס' 4 להסכם הממון שאושר, למעשה נקבע בהסכם בכתב מה שנעשה בפועל בין הצדדים, להסכם צידוק עובדתי מכוח המקורות הכספיים לרכישת המיטלטלין, ומכוח הדין הכללי, כוונת הצדדים ומשטר היחסים הכספיים שנהג בינהם לאורך שנות הנישואים.

            המשיב 1 לא התייצב ומן הסתם אינו מתנגד לבקשה.

בגדר המחלוקת האמיתית הינה ב יחס למשיבה 2 הטוענת שהסכם הממון שבין האישה לבעלה אינו מחייב אותו כצד ג', ההסכם הוגש לאישור 4 ימים לאחר מתן פס"ד לטובת  המשיבה 2 שהחייב המשיב 1, כן נטען שהסכם הממון האמור כלל לא נכנס לתוקף עקב היות בני הזוג נשואים עת עתה, לדעת המשיב חלה בין בני הזוג, חזקת השיתוף ולפיה המיטלטלין שייכים לשניהם בחלקים שווים, דבר שלא נסתר.

דיון -

בפנינו מצב של תחרות לכאורה בין זכות בעלות נטענת במיטלטלין, לזכות מעקל מאוחרת יותר, שהצליח לבצע עיקול על מיטלטלין הואיל ובני הזוג גרים עד היום באותה כתובת.

שאלה דומה (לעניין מקרקעין, בהבדל מן המיטלטלין נשוא הדיון כאן) עלתה בע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב , שם עובדתית נקבע שמדובר בשני צדדים תמי לב הטוען לבעלות במקרקעין, נושה שלו זכות עיקול שנרשמה על מקרקעין של הבעל החייב במועד מאוחר יותר, שם להבדיל מכאן, בני הזוג התגרשו (הסכם הממון אושר במסגרת הסכם הגירושין).

נקבע באותו עניין שזכותה של האישה בעלת ההתחייבות - הסכם הממון, גוברת על זכות הנושה המעקל. וזאת:

מכוח זכות שביושר תוצרת הארץ, יחד עם ס' 9 לחוק המקרקעין, כב' הנשיא ברק , אליו הצטרפו חלק מהשופטים, ומכוח עליונות הזכות שמקורה בהסכם הממון על זכות הנושה/ מעקל, מן הטעם שאין מדובר בזכויות שוות דרגה הדורשות איזון, אלא שזכות הנושה/ מעקל נופלת בדרגתה מן הזכות של האישה עפ"י הסכם הממון - כב' השופטת שטרסברג כהן.

בשלושה העניין שבפני, שונה  מעניין אהרונוב:

א.        שם דובר במקרקעין וכאן במיטלטלין.

ב.         שם הייתה הסכמה על תום לב של שני הצדדים ובפני ישנה טענה לחוסר תום לב של בני הזוג וכוונה להבריח נכסים (עובר למתן פסה"ד נ' הבעל).

ג.          שם בני הזוג התגרשו, במקרה שבפני בני הזוג עד עתה נשואים וגרים באותה דירה.

ההכרעה -

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון, שמיעת הפרקליטים וסיכומיהם, אני מחליט לקבל את התביעה תוך הסתמכות על הלכת אהרונוב הנ"ל, ואני קובע: