פסק-דין בתיק הפ 200331/08

תובענה לפסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין הנמצאים בבית העסק של המבקשת ברחוב הסדן 10, בחולון, הינם בבעלותה.

רקע והליכים קודמים:

1.      הרקע לתובענה זו הם הליכי הוצאה לפועל שמנהלת המשיבה 1 (להלן: "הזוכה") כנגד המשיבה 2  (להלן: "החייבת").

2.      במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הגישה המבקשת בקשה לראש ההוצאה לפועל לעקל מיטלטלין אצל המבקשת בטענה כי המבקשת והחייבת חד הן, והמבקשת הוקמה לשם התחמקות מתשלום חובות החייבת לנושיה.

3.      ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם צחי אלמוג) נעתר לבקשה. לאחר הטלת העיקול ברישום, הגישה המבקשת בקשה לביטול הליך עיקול המיטלטלין. ראש ההוצאה לפועל  הפנה את המבקשת לסעד הצהרתי. זהו ההליך שלפני.

דיון והכרעה

4.      בתמיכה לבקשה צורף תצהירו של מר דניאל דורון, מנהל המבקשת (להלן: "דורון"), בו נאמר כי המבקשת רכשה מהחייבת "בשעתו" (בלשונו) את הציוד, המיטלטלין והמכונות (להלן: "המיטלטלין") בתמורה לסכום של 250,000 ש"ח + מע"מ (בסך הכל  295,000 ש"ח). נטען שהמיטלטלין הועברו לבעלותה הבלעדית של המבקשת.

5.      דורון צירף לתצהירו חשבוניות מס מיום 29.2.04 שהוצאה למבקשת על ידי החייבת בגין הציוד (להלן: "חשבונית המס").  כמו כן צורף כרטיס הנהלת החשבונות של החייבת אצל המבקשת ממנו ניתן ללמוד כי התמורה עבור המיטלטלין הועברה לשיעורין במועדים שונים, וזאת לנושים שונים של החייבת.

6.      עוד טענה המבקשת שאין בינה לבין החייבת כל זהות וזאת מאחר ואצל החייבת רק בעל מניות אחד ויחיד, שי נתח, ואצל המבקשת 3 בעלי מניות. נטען שמר שי נתח החזיק רק 40% ממניות המבקשת (במועד הטלת העיקול ברישום) , וכיום מחזיק רק 23.8% ממניות המבקשת.

7.      נטען שבעוד לחייבת היה מנהל יחיד הרי למבקשת 4 מנהלים ושי נתח לבדו אינו יכול לחייב את המבקשת ללא חותמת החברה וחתימת אחד משני בעלי המניות האחרים.

8.      לחיזוק גרסתה, נטען כי כמו כן המבקשת פועלת רק מרחוב הסדן 10 בחולון ולא בכתובת ממנה פעלה החייבת, וכי הפעילות העסקית בין 2 החברות שונה - בעוד שהחייבת היתה מסגריה שעסקה בממכר שערים חשמלים בתחום הפרטי. המבקשת מתמחה במחסומים נגד התפרצות, במערכת משולבת לבקרת יציאה, עוסקת ומשווקת עמודים טלסקופים, ריהוט רחוב ומוצרים אחרים שלא היו בתחום פעולת החייבת. עיקר פעולת החייבת בתחום הממסדי והביטחוני.

9.      לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם וכן לאחר ששמעתי את חקירות המצהירים אני סבור שדינה של התובענה להדחות כפי שיפורט להלן.

10.  המדובר בתובענה לסעד הצהרתי ועל המבקשת מוטל הנטל להוכיח כי מדובר במיטלטלין שבבעלותה.  המבקשת לא הביאה את כל המסמכים שיש בהם כדי לתמוך בתביעתה: המבקשת לא צרפה את ההסכם שנחתם עם החייבת ממנו ניתן ללמוד כי המדובר במכר המיטלטלין בתמורה לסך המצוין בבקשה ולא צרפה את ההוראות מהחייבת אליה באשר להעברת התמורה לנושים השונים.

11.  לו המבקשת היתה מציגה אך ורק חשבונית מס מאת החייבת כלפיה, ואישור על העברת הכספים ממנה אל החייבת, יתכן וניתן היה להסתפק בזאת. אולם, במקרה דנן, המדובר בתמורה שהועברה על ידי המבקשת לידי נושים שונים של החייבת, כפי שנלמד מכרטסת הנהלת החשבונות, ותשלומים שוטפים שבוצעו לצדדים שלישים בתקופה שבין 29.4.04 לבין 14.8.05.

12.  אני סבור שהיה על המבקשת לצרף את ההסכם ממנו ניתן ללמוד כי התמורה תשולם באופן כפי שנטען ששולמה, וכן את ההוראות המתאימות מאת החייבת למבקשת לביצוע התשלומים. לא צורפו קבלות מאת הנושים של החייבת לגבי התשלומים שלכאורה שולמו להם.

13.  זאת ועוד, מעיון בכרטסת הנהלת החשבונות עולה שאין המדובר אך ורק בגין תשלומים לצדדים שלישים אלא ככל הנראה גם על חשבון חובותיה של החייבת למבקשת עצמה. בתמורה למיטלטלין שילמה המבקשת גם את ההוצאות השוטפות של החייבת הכרוכות בניהול עסק ובהם - דלק, חשבונות טלפון, אינטרנט, הוראת קבע לליסניג וכיוצא בזאת - לא נהיר מדוע נעשה הדבר ומכח אילו הוראות או הסכמים.

14.  המבקשת לא הביאה מסמכים מהם ניתן ללמוד שעיסוקה שונה מהותית מעיסוקה של החייבת - ולא הציג את ספריעה וראיותיה לעניין תחום פעילותה וזהות עובדיה ולקוחותיה, על מנת להראות כי הם אינם זהים לאלו של החייבת.

15.   מהאמור לעיל עולה שהמבקשת לא צרפה את כלל המסמכים שיכולים לשפוך אור ולתמוך בבקשה, ולא את כל המסמכים בתמיכה לטענותיה כי המדובר בעסקת מכר בין 2 חברות, ובכך מנעה את פריסת מלוא היריעה  לפני בית המשפט.

16.  זאת ועוד, מעדותו של דורון התרשמתי שרב הנסתר  על הגלוי, תשובותיו היו מתחמקות ולא הניחו את דעתי ("... ידענו בהחלט שחברת אילנית שערים יש לה חובות לספקים. גם לחברה שלנו היו חובות ... לכן יצרנו חברה חדשה... אני לא מכחיש ולא  מאשר. יש לחברה שם ארוך..."). דבריו  של דורון העלו תמיהות באשר לכשרות עסקת מכר המיטלטלין.