פסק-דין בתיק הפ 200320/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון מיום 6/6/05 בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין הנמצאים בחנות לספרים ומכשירי כתיבה ברח' יחיעם 36 תל אביב שייכים למבקש.

המבקש הגיש בקשתו בדרך של המרצת פתיחה. בתצהיר שהוגש ע"י המבקש בתמיכה לבקשתו הטענות הבאות:

1. המבקש הינו בנו של המשיב 1.
2. המשיב 1 הינו בעליו של הנכס ברח' יחיעם 36 תל אביב, בו מנוהל עסקו של המבקש, חנות למכירת ספרים ומכשירי כתיבה.
3. מזה כ-6 שנים המבקש מנהל מנות לספרים וצרכי כתיבה בשם "הכל לתלמיד" בנכס.
4. הנכס שייך למשיב 1 והוא אפשר לו להשתמש בנכס.
5. המבקש והמשיב 1 לא חתמו על הסכם שכירות, שכן המשיב 1 מאפשר לו להשתמש בנכס מבלי לשלם דמי שכירות.
6. המבקש רשום כעוסק מורשה בכתובת החנות יחיעם 36 תל אביב.
7. למשיב אין ולא היה מעולם כל קשר לחנות להוציא העובדה כי היא נמצאת בנכס שבבעלותו. הוא אינו עובד בחנות, אינו מוכר בה, אינו קונה ציוד לחנות ואינו נוטל כל חלק בנעשה בחנות.
8. למבקש יש מיטלטלין מרובים בחנות הנדרשים לצורך ניהול עסקו לרבות ספרים, מכשירי כתיבה, קופה רושמת, מחשבים וכיוצ"ב.

המשיבה 2 הגישה תגובתה לבקשה, ובה נטען:

1. למשיב 1 חובות כבדים למשיבה בגין חובות ארנונה והוצאות משפט בעקבות הליכים אחרים.
2. למשיבה יש יסוד סביר לחשוד ולהניח כי המבקש והמשיב 1 עושים יד אחת על מנת לנסות ולהבריח נכסי המשיב 1 כשיטה וניסיון להתחמקות מתשלום חובות המשיב 1.
3. המשיב 1 כבר השיג לאחרונה פסק דין הצהרתי המייחס מחצית מזכויותיו בנכס ברח' יחיעם 36 לאשתו. המשיב 1 רכש את זכויות אלו לפני עשרות שנים וכאמור רק לאחרונה בחרו הוא ואשתו לקבל פסק דין הצהרתי זה.
4. על המבקש להציג בפני בית המשפט ראיות כבדות ונכבדות ומפורטות יותר בדבר העסק הנטען בבקשתו לרבות מועד פתיחת העסק, דיווחים למס הכנסה ושלטונות בע"מ, הוצאות שונות של העסק וכדומה.
5. המבקש פונה לקבלת סעד הצהרתי שהוא סעד מן הצדק ומשכך עליו לבוא לבית המשפט בידיים נקיות ובין היתר לגלות בבקשתו את כל העובדות הרלוונטיות לרבות קיומם של חובות והליכי גבייה כנגד המשיב 1, וכן פעולות אחרות שבוצעו לצורך הפרדת רכוש מאת המשיב 1 והמבקש לא עשה כן.
6. לחוסר תום הלב שבבסיס תביעת המבקש משקל מכריע במסגרת השיקולים שמפעיל בית המשפט בעת שהוא מכריע בבקשה לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט. אף אם הוכיח בעל דין כי יש בסיס בתביעתו הוא לא יזכה לסעד שמן הצדק אם הגיע לבית המשפט כאשר ידיו אינן נקיות. קל וחומר עת המבקש טרם הוכיח את תביעתו, הביא ראיות מעטות וחלקיות בלבד.

המבקש נחקר במעמד הדיון על תצהירו ע"י ב"כ המשיבה 2, והעיד כי הינו מנהל עסק משנת 1998 כאשר העסק שלו בלבד, הוא לא רשום כמחזיק בנכס לצורך תשלום ארנונה, אינו משלם שכר דירה ואינו מעביר לאביו חלק מההכנסות של העסק. המבקש העיד בנוסף כי אינו יודע כמה חובות יש לאביו. כמו כן העיד כי הוא הקים את העסק מהתחלה, העסק אינו של אביו, אביו עסק בדפוס בחלק אחר לא במקום שנמצאת החנות. אביו אינו עובד עימו בעסק ואינו עוזר לו.

המשיב 1 נחקר ע"י ב"כ המשיבה 2 ובמהלך החקירה העיד כי הארנונה רשומה על שמו משום שלא רצה להעביר על שם הבן. כמו כן אישר כי קיימים פסקי דין כנגדו המחייבים אותו לשלם כספים לעיריית תל אביב. בנוסף העיד כי העסק מעולם לא היה שלו, הוא אינו יודע להפעיל אותו ומעולם לא עסק בסוג העסק הזה.