פסק-דין בתיק הפ 200133/07

המבקש שהינו אביה של המשיבה 3 (להלן: " רות"), טוען, כי עקב מצוקה כלכלית אליה נקלעו המשיב 2 - החייב ורות, הסכים המבקש להלוות לחייב, סך של 50,000 $ (להלן: " ההלוואה"), לתקופה של 10 שנים, כאשר לביטחון ההלוואה תשועבד תכולת הדירה. לטענתו, ביום 12/11/03 משך סך של 225,000 ש"ח מקופת גמל שברשותו, והפקידם ביום 18/11/03 לחשבונה של רות. החייב, לטענתו, עומד בתנאי ההלוואה כסדרה, ולכן, אינו מתכוון לממש המשכון שהוגש ואושר ביום 15/11/06. כן נטען, שהמשיבה פתחה בהליכי הוצל"פ כנגד החייב, ואף פועלת להוצאת ולמכירת המיטלטלין שעוקלו ברישום. אולם, ומשטרם חלף זמן פירעונה של ההלוואה, המבקש מתנגד למכירת המיטלטלין, המשמשים כבטוחה יחידה להחזר ההלוואה, ומימושם יפגע בזכות הקניין של המבקש.

המשיבה 1 שהתייצבה לדיון הינה נושה בחייב ומתנגדת לבקשה.

בדיון בפניי נחקר המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב עפ"י החלטתי.

ב"כ המבקש חוזר בסיכומיו על עיקרי הטענות שבתצהיר, וטוען כי גרסת המבקש לא נסתרה.  כן נטען, כי המשכון נרשם בטרם עוקלו המיטלטלין ברישום, וכי המבקש הוכיח את העברת הכספים ביום 18/11/03 מקופת הגמל לחשבונה של רות בעקבות הסכם ההלוואה שחתמו ביניהם, ומשכך, ההלוואה שניתנה בפועל משקפת את שווי המיטלטלין שמושכנו.

ב"כ המשיבה טוען, כי המבקש לא הוכיח מתן הלוואה לחייב ולאשתו רות, וכן את שווי המטלטלין. לטענתה, המבקש הודה בחקירתו, כי המשכון נרשם לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ ונקיטת הליכי העיקול, וכי המבקש השתהה ברישום המשכון במשך תקופה של למעלה מ- 3 שנים, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה. נטען, שהמבקש נמנע מלזמן את החייב ורות לעדות ונמנע מלהציג מסמכים שיאששו את גרסתו. כן נטען, שהמבקש לא הוכיח שהחייב פרע או פורע את ההלוואה כסדרה ולא צירף כל ראיה בעניין, ולפיכך, יש לדחות את הבקשה.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לדחות את הבקשה.

אני מקבל את עמדת המשיבה שהמבקש שעליו הנטל בעניין, לא עמד בנטל הנדרש להוכחת מתן ההלוואה עפ"י מאזן הסתברות אזרחי, ובמיוחד נוכח העובדה שנמנע מלהביא ראיות, מסמכים ועדים שאמורים לתמוך בטענת מתן ההלוואה כנגד משכון המיטלטלין, כמו החייב עצמו ורות, שעימם חתם על הסכם ההלוואה. למעשה, צורף לתביעה אישור פדיון כספי תגמולים מיום 15/1/07 (להלן: " האישור"), תדפיס עו"ש של רות מבנק הפועלים, והעתק מהסכם ההלוואה מיום 15/9/03 (שצורף לסיכומי המבקש), ומבלי שצורף מסמך לגבי הוראת המבקש לחברת הביטוח להעביר הכספים לחשבונה של רות בבנק הפועלים, ואסמכתא או כל ראיה ממשית כלשהי על הסדר תשלומי ההלוואה מצד החייב.

אכן, מן הדיון עולה, כי המבקש אישר את העברת הכספים לחשבונה של רות בניגוד לאמור בתצהירו לפיו העביר הכספים לחשבון החייב. כן עולה מן הדיון ומנספחי התביעה, כי הכספים הועברו לחשבונה של רות בבנק הפועלים מחשבון בנק איגוד בשנת 2003, ולא מחשבונו של המבקש או מן המבקש עצמו שעה שבתקופה שלעיל אישר בחקירה, כי חשבונו מנוהל בבנק הפועלים, וכי ההעברה הבנקאית מבנק איגוד בוצעה באמצעות חברת הביטוח עפ"י בקשתו והוראתו, ורק בשלב מאוחר יותר הצטרף לחשבון הבנק של אשתו שמנוהל בבנק איגוד.

המשיבה טוענת, כי עדותו הסותרת של המבקש אינה מתיישבת עם האמור באישור מיום 15/1/07. טענתה זו מקובלת עלי, הואיל ומן האישור עולה, כי הכספים הועברו למבקש בשיק לפקודתו, ולא הועברו לחשבונה של רות כפי שטען. על המבקש היה לצרף אסמכתא המורה לחברת הביטוח להעביר כספים לחשבונה של רות, או צילום השיק הנטען שרשום לפקודתה, והימנעותו מלעשות כן נזקפת לחובתו, וככל שהעלה טענות חדשות בעניין, הרי שלא נתמכו בתצהיר ולא בראיות כלשהן, ולא ניתן להסתפק בעניין זה רק בהסתמך על הסכם הלוואה חתום שתנאיו ועריכתו בוצעו ע"י החייב כפי שהעיד המבקש בעניין, ומשכך, יש גם ממש בטענת השיהוי של המשיבה, ובהעדר הסבר מניח את הדעת מצד המבקש בעניין.

בנסיבות העניין, ונוכח האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה.

סוף דבר, הבקשה שבפני נדחית, והמבקש ישלם למשיבה הוצאות הדיון בסך של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ז בכיסלו, תשס"ח (27 בנובמבר 2007), בהעדר הצדדים.