פסק-דין בתיק הפ 200053/05

1.         המבקש (להלן: " המושב"), הוא מושב העוסק בגידול עופות חיים לשחיטה.

ביום 9.11.04 נקשרה עיסקה למכירת עופות שגודלו במושב למשיבה 1 - הקונה (שתכונה להלן: " המשחטה").

המושב טוען כי הוא היה המוכר בעיסקה זו, ולכן הוא זכאי למלוא התמורה המוחזקת בידי המשחטה בסך 124,740 ש"ח + מע"מ (להלן: " כספי התמורה").

המשיבה 2 (להלן: " המעקלת"), טוענת כי המוכר בעיסקה היה מר עלי יצחק בעצמו או באמצעות חברה בשליטתו - חברת גל תנופה בע"מ (להלן: " גל תנופה"). המעקלת הטילה עיקול על נכסי גל תנופה המוחזקים אצל המשחטה - הם כספי התמורה.

מנגד, לטענת המושב, מר עלי יצחק שימש בעיסקת המכר כמתווך בלבד, ולכן אין לו זכות כלשהיא בכספי התמורה.

2.         הצדדים הסמיכו את בית המשפט לתת פסק דין בדרך של פשרה, מכוח סמכותו של בית המשפט על פי ס' 79א' לחוק בתי המשפט.

כל אחד מהצדדים העלה טענות שונות כדי לתמוך בגרסתו.

3.         המושב טען, בין היתר, כי העופות גודלו על ידו, והם בבעלותו. לטענתו - גירסת המשיבות לפיה כל פרטי העיסקה סוכמו עם מר עלי יצחק, אינה סבירה - סביר יותר כי אם התקיימה שיחה בין נציג המושב לנציג המשחטה, כי נציג המשחטה היה שואל את נציג המושב האם מר יצחק עלי אכן מוסמך למכור את העופות מטעמו, של המושב, וכן סביר להניח שהיתה מתקיימת ביניהם שיחה לענין המחיר.

גם השאלה האם מר עלי יצחק אמור לקבל את הכסף, היתה עולה בשיחה.

עוד נטען, כי החשבונית הוצאה ע"י המושב, ולא ע"י מר עלי יצחק או גוף מטעמו, כאשר החשבונית הוצאה יום אחד לפני מועד העיקול.

המושב טען עוד, כי המשיבות מערבבות בין מר עלי יצחק, בין העסק המכונה "עוף גל", לבין חברת גל תנופה - שהיא החייבת כסף למעקלת. ככל שהעופות נמכרו ע"י עלי יצחק - היה הוא עצמו זכאי לכספים, ולא חברת גל תנופה. גם משום כך אין תוקף לעיקול .

נטען גם כי  מר עלי יצחק חיזק בתצהיר מטעמו את טענות המושב, ולטענת המושב לא היה לו אינטרס לעשות זאת.

4.         באשר לעסקאות הקודמות אליהן הפנו המשיבות, טוען המושב כי דווקא לאור ההבדלים ביניהן לבין העיסקה דנן, ניתן לקבוע כי בעיסקה דנן, מר עלי יצחק לא היה המוכר, אלא היה מתווך בלבד.

לגבי תעודות המשלוח, טען המושב כי הוא השתמש בתעודות משלוח של "בר עוף", ע"פ אישור של "בר עוף" להשתמש בתעודות אלה.

5.         מנגד טענה המעקלת כי מר עלי יצחק (בין בעצמו ובין באמצעות גוף בשליטתו), היה המשווק בעיסקה, וכי כך נהוג לשווק עופות - כאשר המגדל מוכר את העופות למשווק, שמוכר אותם למשחטה.

המעקלת הפנתה את תשומת הלב לכך שתעודות המשלוח בעיסקה הן של "בר עוף", ולא של המושב. לכן, לכל היותר ניתן היה לטעון כי "בר עוף" הוא המוכר.

המעקלת הפנתה לעסקאות קודמות, בהן נמכרו עופות למשחטה ע"י גל תנופה, כאשר העופות גודלו ע"י מושבים שונים.

המעקלת מפנה לנספח ה' להמרצת הפתיחה, שהוא ההסכם הכתוב היחיד שהוצג לגבי העיסקה, והוא הסכם בין עוף גל לבין המשחטה.

נטען כי לעלי יצחק יש אינטרס להעיד לטובת המושב, שכן עלי יצחק חייב כסף למושב.