פסק-דין בתיק הפ 200038/04

1. פסק דין זה ניתן בהמשך למספר דיונים אשר התקיימו במעמד הצדדים במסגרת המרצת הפתיחה המתוקנת אשר הוגשה על ידי המבקשת, למתן פסק דין הצהרתי לפיו "רכב מרצדס מס' רישוי 84327-23 (להלן: "הרכב") הנו בבעלות המבקשת כמפורט בבקשה ואינו בר עיקול בגין חוב של אדם אחר בעיקר ולרבות המשיב 2 וכי יש להורות על ביטול העיקולים שננקטו ע"י המשיבה 1 נגד הרכב בגין חובותיה של המשיב ".

2. המבקשת הגישה בקשה מקורית למתן פסק דין הצהרתי ובתמיכה לכך תצהיר של הגב' אורנה חן בן עמוד אחד בצירוף חשבונית מס של "כלמוביל" ע"ס 498,889 ש"ח (בה כיתוב המוטב לחשבונית אינו ברור), 2 קבלות חשבוניות מס ע"ס 73,000 ש"ח ו- 5,008 ש"ח לטובת המבקשת ממשרד עו"ד שמעוני ואח',  רישיון רכב על שם המשיב 2, מכתב רואה חשבון מיום 11/6/01, הודעה על חוב של איתוראן למבקשת, העתק של פסק דין הצהרתי לטובת המבקשת מיום 31/12/01 אשר ניתן ע"י מוטב אחר, ומכתב ב"כ המבקשת מיום 18/9/03 אשר נשלח לב"כ המשיבה 1.   

3. בתצהיר הנ"ל הוצהר כי הגב' אורנה חן היא מנהלת המבקשת ובגין הרכב שילמה 128,040 ש"ח במספר שיקים ואת היתרה בסך של 343,740 ש"ח שלמה באמצעות הלוואה שנטלה מחב' אלבר שירותים פיננסיים בע"מ, אשר שיעבדה את הרכב כבטוחה למתן הלוואה, הלוואה אשר משולמת מידי חודש בחודשו על ידי המבקשת.

4. עוד הוצהר בתצהיר המקורי הנ"ל כי הרכב נרשם על שם המשיב 2, בעלה של המצהירה, על מנת לשמור על ערך הרכב, ובעקבות ייעוץ עם רו"ח. בנוסף לכך הוצהר כי המשיבה 1 הגישה תביעה כנגד המשיב 2 ובמסגרת התובענה הטילה עיקול על הרכב, כאשר המשיב 2 הגיש תביעה אף הוא כנגד המשיבה 1.

5. לבסוף נטען כי במסגרת ה"פ 176618/01 ניתן פסק דין הצהרתי אודות הבעלות ברכב לטובת המבקשת ביום 31/12/01 כנגד נושה אחר.

6. יש להדגיש כי לו ב"כ המשיבה 1 היה בוחר לוותר על חקירה נגדית של המצהירה על תצהירה ובוחר לסכם את טענותיו בעל פה תוך פרק זמן קצר ביום הדיון המקורי שנקבע, התיק היה מסתיים באותו מועד כאשר בית משפט זה היה דוחה את התובענה תוך חיוב המבקשת בהוצאות מאחר והתצהיר לא היה מפורט מספיק, לא צורפו לתובענה נספחים כלשהם אשר מבססים מקור המימון לביצוע התשלומים הנטענים בפועל, וכל זאת כאשר הרכב רשום על שם המשיב 2 וכן מאחר והתצהיר הנ"ל לא הפנה והתייחס כלל לנספחים הנ"ל בגוף התצהיר.

יחד עם זאת, המשיבה 1 באמצעות באי כוחה בחרה לסרבל את ניהולו של התיק באמצעות הגשת בקשות ביניים רבות, כגון בקשה להפוך את דיון ההוכחות הראשוני לדיון מקדמי, בקשה לדחיית מועד הדיון כאשר נטען בבקשה בין השאר כי המשיבה 1 הפנתה למבקשת בקשה להשיב על שאלונים ולגילוי מסמכים ספציפיים, בקשה להארכת מועד לצורך הגשת כתב תשובה עד שתשיב המבקשת על השאלונים, בקשה למתן ערובה להבטחת הוצאות, בקשה למתן צו להשיב על שאלות ולגלות מסמכים, בקשה נוספת למתן צו להשיב על שאלות ולגלות מסמכים ולדחיית דיון ההוכחות, בקשה להעברת הדיון לפסים רגילים, ולאחר מתן החלטה מרוכזת בנושא אשר דחתה את הבקשות בכללותן, בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה הנ"ל לצורך הגשת בר"ע על החלטת בית משפט זה, כאשר הוגשה בר"ע לבית משפט המחוזי הנכבד אשר אף היא נדחתה.

7. בנוסף לכך יצוין כי דיוני ההוכחות השתרעו על פני מספר ישיבות שנמשכו שעות רבות, כאשר ניתן היה לצמצם את זמן הדיון בתובענה בהרבה, וכאשר בית משפט זה דן בהמרצות פתיחה אודות בעלות בכלי רכב כדבר שבשיגרה, מבלי להעביר את הדיון לפסים של תובענה רגילה, מבלי לסרבל את ההליך בבקשות ביניים רבות ומבלי לפצל את דיון ההוכחות.

8. לעניין זה יצוין כי נראה לבית משפט זה, כפי שעלה בהחלטות ביניים, כי המשיבה 1 פעלה כדי לעכב את הדיון בהמרצה עד למתן פסק דין המאשר פסק בורר, כאשר הליכי הבוררות בין הצדדים טרם הושלמו באותה עת, וכאשר ב"כ המשיבה 1 הודיע לבית המשפט כי אין מניעה לעכב מבחינתו את הניהול בתיק זה עד למתן פסק בורר.

9. המשיבה 1 הגישה כתב התשובה ביום 11/5/04 יחד עם תצהירו של מר נעם פלייסיג. להלן טענות המשיבה 1 אשר פורטו בתצהיר הנ"ל.

9.1      מלוא המידע והמסמכים באשר לשימוש ברכב מצוי בידה של המבקשת.

9.2      הוטל עיקול על הרכב במסגרת תביעה אחרת אשר הוגשה כנגד המשיב 2 ואשתו.

9.3      במסגרת התובענה הנ"ל הגיעו הצדדים להסדר לפיו המחלוקות בין הצדדים יעברו לבוררות.

9.4      הוסכם בין הצדדים כהסדר דיוני כי: "העיקולים הזמניים שהוטלו לטובת חן מנדרין יותרו בעינם עד לאשור פסק הבורר ובלבד שאם פסק הבורר בבוררות כי חן מנדרין ו/או נעם פלייסיג חייבים בתשלום לחן מרדכי ו/או אורנה יבוטלו העיקולים מיד עם מתן הפסק".

9.5      בעת כריתת ההסדר מעולם לא טענו המשיב 2 או אשתו כי הרכב נשוא התובענה הינו בבעלות המבקשת, וזאת כאשר מדובר בעיקול מחודש מאי 2001. 

9.6      אם המשיב 2 ורעייתו היו מציינים במעמד החתימה על הסכם הבוררות כי המרצדס אינה בבעלותם אלא בבעלות התובעת, לא היה מסכים המצהיר לחתום על ההסכם הדיוני הנ"ל ואף היתה פועלת בדרכים אחרות כנגד המבקשת.

9.7      המבקשת מנועה ומושתקת לטעון כי הרכב בבעלותה כיום וזאת לנוכח ועל יסוד מצגם של מנהלי ובעלי המניות של המבקשת בעת כריתת הסכם הבוררות ולאחריו.

9.8      יש לראות בסירובם של המשיב 2 ורעייתו למכור את הרכב ולהפקיד את הכספים בנאמנות עד למתן פסק בורר כניסיון להברחת נכסים.

9.9      הרכב שייך למשיב 2 בפועל והוא רשום במשרד הרישוי על שם המשיב 2, רישום אשר תואם את שתיקת המשיב 2 ורעייתו כנ"ל.