פסק-דין בתיק הפ 200028/06

1.         הצדדים לתביעה זו עוסקים בתחום של מוצרי מזון לבעלי חיים, כשעיקר התמחותה של המבקשת (להלן - תעשיות) הוא ביבוא, שיווק ומכירה, ועיקר התמחות המשיבים (להלן - קליין) בידע וקשרים בתחום.

            שיתוף הפעולה בין הצדדים החל בחודש אוקטובר 1999 והתיחס לעיסקה מסוימת של יבוא, שיווק ומכירה של שבבי תירס. הסכמות הצדדים באו לידי ביטוי בהסכם שנעשה ביום 14.10.99 (נספח ז' לה"פ, להלן - הסכם 1999).

            שיתוף הפעולה נמשך בעסקאות נוספות, והסתיים ביום 31/12/03, ביוזמת תעשיות, בהודעתה לקליין במכתב מיום 4/9/03 (נספח ו' ל-ה"פ).

            הסכם בכתב נוסף נעשה בין הצדדים ביום 23/4/01 (נספח ה' ל-ה"פ, להלן - הסכם 2001). הסכם זה (בשונה מהסכם 1999) התיחס לכלל ההתקשרות העסקית שביניהם והגדיר את כל הנדרש בהקשר להתקשרות זו.

            ההסכם הוחל רטרואקטיבית, מיום 1/1/01, והצדדים פעלו על פיו, עד לסיום ההתקשרות ביניהם.

עד כאן ההסכמות העובדתיות שבין הצדדים.

2.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לתוקפו של מסמך כתוב, שנושא תאריך: 7/3/00 (נספח ט' לה"פ, להלן - מסמך 2000).

            לגירסת תעשיות, לא נקשר בין הצדדים הסכם על פי מסמך זה, ומדובר בטיוטה בלבד.

            לגירסת קליין, נקשר בין הצדדים הסכם על פי מסמך זה, ומדובר בהסכם תקף ומחייב.

3.         קודם להגשת תובענה זו, וקודם שהתעוררה המחלוקת האמורה, ניהלו הצדדים בוררות אצל המשיב הפורמלי, רו"ח וקסלבאום (להלן - הבורר).

            ההסכמה על הבוררות הושגה בדיון שהתקיים אצל כב' הרשם (כתוארו אז) ישי קורן, בהתנגדות שהגישו קליין לפרעונם של שטרות שעשו לטובת תעשיות, ואשר הוגשו על ידי תעשיות לביצוע בהוצאה לפועל.

            במהלך הדיון הוסכם, כאמור, על העברת הסכסוך לבורר, שהוסמך " לערוך את ההתחשבנות הכספית.... ולא ידון בטענות משפטיות" (פרוטוקול הדיון והסכם הבוררות - נספח א' לה"פ, הבקשה לביצוע שטר - נספח ב' לה"פ, ההתנגדות - נספח ג' לה"פ).

            במהלך הדיון אצל הבורר, התעוררה שאלת תוקפו של מסמך 2000. תעשיות טענה, כי הבורר לא הוסמך לפסוק בשאלת תוקפו המשפטי של המסמך, אך הבורר לא קיבל את דעתה.

            משום כך, הוגשה תובענה זו, שבמקורה נועדה למתן צו הצהרתי, על פיו, הבורר אינו מוסמך לפסוק בשאלה הנדונה.

            בתחילת הדיון בבית המשפט (עמ' 2 לפרוטוקול), הסכימו הצדדים להסדר, לפיו בית המשפט יכריע בשאלת תוקפו של מסמך 2000, כאילו הוגשה בשאלה זו על ידי הבורר אבעיה, בהתאם ל חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (סעיף ט"ז לתוספת) ולפרק י"ט ב תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. גם הבורר נתן הסכמתו להסדר דיוני זה. חקירת העדים והמשך הדיון התנהלו בהתאם להסדר זה.

4.         נמצא, כי השאלה היחידה, הצריכה הכרעה בפסק דין זה, היא שאלת תוקפו המשפטי של מסמך 2000.

            מבחינה מעשית, מתרכזת המחלוקת באופן חישוב ההוצאות בגין העסקאות המשותפות, בטרם קביעת התמורה המגיעה לקליין מאותן עסקאות (סעיף ג(2) למסמך). הרקע למחלוקת זו הוא, שתעשיות עסקה באותה תקופה בעסקאות נוספות, שאינן משותפות עם קליין (להלן - העסקאות האחרות), וחששם של קליין, כי הוצאות שהוצאו בהקשר לעסקאות האחרות ישויכו לעסקאות המשותפות.

משום כך, הוסכם, לטענת קליין, שלא לכלול בהוצאות המיוחסות לעסקאות המשותפות הוצאות "קבועות", שהיו לתעשיות עוד לפני ההתקשרות, אלא הוצאות "ישירות" המוצאות בקשר לעסקאות המשותפות בלבד (סעיף 41 לתצ' נפתלי קליין).

מבלי להכנס לטיב החישוב, נאמר, כי חישוב התמורה על פי מסמך 2000 מטיב עם קליין, וההפך מכך.