פסק-דין בתיק הפ 179/02

1.         המבקש עתר לבית המשפט לסעד הצהרתי לפיו יקבע כי הוא בעל זכויות בנחלה מספר 9 בגוש 18313 במושב בצת, אגודה שיתופית בע"מ (להלן: האגודה או בצת), להורות על השבת המצב לקדמותו באופן שחלקה 9 תסומן מחדש במפת הנחלות וכי החזקה בה תימסר לידיו. התובענה הוגשה כנגד המשיבים 1 (להלן: המושב או מושב בצת או האגודה ) ו- 2 (להלן: המינהל ).

            המשיבים 3 ו- 4 (להלן: פרידמן או המשיבים ) צורפו להליך על-פי בקשתם (ראה בש"א 8323/02, והחלטה מיום 16/6/02 בעמ' 5 לפרוט').

תיקון פרוט'ים - פרטי בעלי הדין :

2.         בעקבות התיקון האמור, תוקנה תבנית  שמות בעלי הדין, באופן שליד שמו של משיב מס' 3 הוספה בטעות המלה "קטין", והייתה לטעות רצופה בפרוט'ים, החל מיום 4/9/03. אני מורה על תיקונם, באופן שהמלה "קטין" ליד שמו של משיב מס' 3 תימחק. בוצע על ידי בית המשפט במעמד זה, בהעדר הצדדים.

הליכי ביניים :

3.         יחד עם הגשת התובענה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 8084/02) אשר יורה לאסיפה הכללית של האגודה להימנע מלאשר את מכתב המינהל מיום 31/5/01 שענייננו פיצול נחלות במושב, וכי זכויותיו של המבקש כחבר באגודה לא יפגעו.

            מכתב המינהל מיום 31/5/01 עניינו בפיצול הנחלות הקיימות (55) באופן שייווצרו 55 נחלות נוספות. פיצול זה אמור היה לקדם את הזכויות של בעלי הנחלות ולאפשר הקניית הזכויות בנחלות שפוצלו לצאצאיהם.

            בהחלטה שניתנה ביום 12/6/02 הוצא צו זמני אשר אפשר קיומה של האסיפה הכללית, ואולם סייג את אפשרות קבלת ההחלטות באותו דיון, באופן שיש להתחשב בזכאותו של המבקש כחבר במושב. צו זה על-פי אותו ניסוח, לא איפשר למעשה קבלת ההחלטה על פיצול הנחלות.

            לאחר שמיעת הצדדים ניתנה החלטה (החלטה מיום 14/7/02) לפיה איפשר בית המשפט כינוסה של האסיפה הכללית ודיון בנושא הפיצול, לרבות קבלת החלטה בנושא האמור, ובלבד שבתחילת הדיון יודע על קיומו של ההליך המשפטי, ועל האפשרות שמימושה של ההחלטה של האסיפה הכללית, ככל שתתקבל, לא יעשה אלא לאחר המשך הדיונים בבית המשפט ובכפוף להחלטות שינתנו. עם מתן החלטה זו, בוטל צו המניעה הזמני שניתן קודם לכן (ראה סעיף 11 של ההחלטה מיום 18/6/02, עמ' 13-19 לפרוט').

4.         ביום 30/12/04 הגיש מושב בצת בקשה - בש"א 19301/04 - ליתן החלטה אשר תאפשר לו להמשיך בהליכים ראשונים הכרוכים במימוש ההחלטה שנתקבלה על-ידי האסיפה הכללית, שאשרה את מכתב מנהל מקרקעי ישראל הנושא תאריך 31/5/01 (במסמכים שונים מופיעה שנה שונה, פעם 2002 ופעם 2001, המכתב עצמו נושא שנת 2001), והורתה עקרונית על אפשרות פיצול נחלות.

תגובת המבקש לבקשה נתקבלה לתיק בית המשפט רק ביום 30/1/05 ולפיכך הועברה אלי הבקשה באותו מועד. מאחר שעובר לאותו מועד התיק כבר נמצא במהלך כתיבת פסק-דין, אדון בבקשה, ככל שיידרש, במסגרת פסק-הדין.

הרקע וההליכים שקדמו להליך :

5.         המבקש הוא יליד 1958 נשוי ואב לארבעה ילדים, והוא נכדם של יצחק וחביבה גולדברגר המנוחים, אשר נמנו על החברים של המושב, עוד בעת היווסדו.

            אין חולק כי סבו וסבתו של המבקש התגוררו בבית המגורים המצוי היום בנחלה 8 (בעבר נחלה 9) עד לשנת 1979, עת עקרו לעיירה שלומי הסמוכה. עוד אין חולק כי נחלה 9 ההיסטורית הייתה לחלק מנחלה 8.

הסב והסבתא המנוחים של המבקש היו בני רשות במשק מס' 13. בשלב מסוים - כנראה בשל אי יכולתם לעבד את האדמות - החליטו לצאת מן המושב, להחזיר את המשק לסוכנות היהודית, ולוותר על חברות באגודה. מר אריאלי מהסוכנות היהודית הודיע למושב על הכוונה האמורה, יחד עם זאת, בשל הקשיים שבהם נתקלו במציאת מגורים מחוץ למושב, ומאחר שלא היה עוד בכוונתם להמשיך ולעבד את האדמות, קיבלו רשות מן המושב להתגורר בתחומו בבית המגורים המצוי בחלק מנחלה 8, ולמעשה נותרו שם ללא כל מחאה עד שנת 1979, שאז עזבו את היישוב סופית והעתיקו את מקום מגוריהם לשלומי.

6.         המבקש שהוא יליד 1958 נולד במושב בצת. אימו של המבקש עזבה את בית הוריה בעוד המבקש תינוק והוא גדל אצל סבו וסבתו המנוחים, תחילה בביתם שבבצת בנחלה 13 ולאחר מכן בנחלה 9 ההיסטורית (לעניין זה יש להעיר שהמונח "נכס" כמפורט בפסק הדין שניתן בה"פ 524/93 מאוחד עם ה"פ 385/96 סעיף 1ב, אינו תואם לאמור בסעיף זה של פסק הדין. ואולם, העובדות שפורטו לעיל, הוכחו בפניי).

בשנת 1976 התגייס המבקש לצבא. בשנת 1979 עזבו, כאמור, סבו וסבתו המנוחים את המושב ועברו להתגורר בשלומי.

            בשנת 1982 נשא המבקש אישה ולאחר שאשתו הרתה עברו להתגורר בשלומי. בשכונת בן גוריון 242/1. בסוף חודש דצמבר 1983 הגיע המבקש למושב והחל לחפור יסודות בחצר ולצקת יסודות בהכנת בניה לבית נוסף. מושב בצת התלונן על כך בפני הועדה המקומית לתכנון ובניה, אשר הוציאה ביום 25/12/83 צו מינהלי להפסיק את כל עבודות הבניה.

            מאותו מועד החלו למעשה הליכים משפטיים בין המבקש למושב.