פסק-דין בתיק הפ 1673/04

א.         מהות התובענה

זו בקשה למתן פס"ד הצהרתי לפיו באם ישלם המבקש למשיב את הסכום של 216,416.06 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 4% מיום 8.4.2003, יהיה בכך כדי לסלק למשיב את מלוא חוב המבקש אליו בגין הלוואה מס. 101162271, ובכפוף לכך תימחק העברת האזהרה הרשומה לטובת המשיב על זכויות המבקש במקרקעין הידועים כגוש 6192 חלקה 157 והמצויים ברחוב רבי חייא 8 בני-ברק (להלן "הדירה"); לחילופין מתבקש בית המשפט להצהיר כי הסכם ההלוואה, הערת האזהרה והמשכון בטלים ואינם תקפים, בכפוף לכך שהמבקש ישלם למשיב את הסכום לעיל, והמשיב יחזיר לו את הבטוחות שנתן לצורך ההלוואה.           

ב.         עובדות רלבנטיות

המבקש  העיד על עצמו שתורתו אומנותו. ( סעיף 3 לתצהיר).

ביום 9.9.1993 בהיותו כבן 21 שנים, הוא רכש את הזכויות של אטיה מאיר ודבורה (להלן:"המוכרים") בדירה. לצורך מימון הרכישה נטלו אשת המבקש, סגל מרים, ואביה צבי ביאלוסטוצקי מהמשיב סכום של 610,000 ש"ח. ( להלן:"ההלוואה"). לעמדת המבקש הוא חתם על הסכם ההלוואה כממשכן הנכס, למרות שההלוואה היתה לרכישת דירה למגוריו ולמגורי אשתו, מכיוון שהוסבר לו שזו הדרך היחידה לקבלת ההלוואה, עקב היותו אזרח אמריקאי. להבטחת ההלוואה הסכים המבקש שתרשם הערת אזהרה על הזכויות בדירה ומשכון על זכויותיו בספרי רשם המשכונות.

לעמדתו הבטוחות שניתנו היו מיועדות אך ורק לפירעון הלוואה זו, ולא לפירעון כל חוב אחר, של מאן דהוא.

אין מחלוקת כי כספי החזר ההלוואה שולמו עד לחודש 12/2002 ואז נפסק התשלום.

בתקופה הרלבנטית המבקש היה בעל משפחה של 8 ילדים. הוא ואשתו אינם עובדים, למעט תקופה קצרה בה עבד במחנה קיץ בארה"ב לפני כ - 15 שנה; לעדותו הוא אינו מקבל תמיכה מהכולל (עמ. 3 לפרוטוקול), אם כי הוריו תומכים בו ושולחים ארצה כספים באמצעות מכרים.

החזרי ההלוואה עמדו בתחילה על סכום של 6,806.41 ש"ח והגיעו בחודש דצמבר 2002 לסכום של כ - 12,000 ש"ח. (ר' סעיף 27 לתצהיר חדד ונספח ב' לתצהירו).

לעמדת המבקש הוא זה שהחזיר את התשלומים החודשיים בגין ההלוואה. את התשלום ביצע באמצעות גיסו חיים ביאלוסטוצקי שהיה מקבל ממנו את הכספים, ודואג לתשלום הכספים לבנק. (סעיף 42).

מהמסמכים שהוגשו (נספח ד' לתשובה לה"פ) עולה כי ניתנה הוראה לחיוב חשבון לבנק דיסקונט, לפיו ביאלוסטוצקי ברנה מתחייבת לשלם מחשבונה בגין הלוואה.; מנספח ה' עולה כי גם אנגלרד משה נתן הוראה דומה לחיוב חשבונו בגין הלוואה בבנק ירושלים.

בשלב מסוים ביקש המבקש למכור את הדירה ולאחר שקיבל הצעה מתאימה פנה בחודש מרץ 2003 לבנק וביקש שהמשיב יודיע לו מהי יתרת החוב בחשבון ההלוואה, אשר בתשלומה יסיר המשיב את הערת האזהרה והמשכון הרובצים על הדירה ויראה את ההלוואה כמסולקת.

נאמר לו כי המדובר בסכום של 215,000 ש"ח. המבקש ביקש שהדבר יימסר לו בכתב. בטרם הדבר נעשה, ולגרסתו בהסתמך על המידע בע"פ שנמסר לו, הוא חתם על מכירת הדירה לקונה (נספח ב' לתובענה). בד בבד מכיוון שאישור טרם הומצא ע"י המשיב נכון לחתימת הסכם המכר, התשלומים שיועדו לו במעמד החתימה הופקדו בנאמנות בידי עו"ד ציק שטיפל בעסקה. (עמ. 17).

ביום 7.4.2006 קיבל עו"ד שניידר מטעם המבקש אישור מהמשיב שזה לשונו:

"לפי בקשתך הרינו לאשר את הפרטים הבאים בקשר לתיק ההלוואה שבנדון:

"יתרה לסילוק ליום 8.4.2003 216,416.06 ש"ח.

מזה בפיגור 51,898.25 ש"ח.

בדבר פרטים נוספים נשמח לעמוד לשירותך".

לעמדת המשיב המבקש היה אך איש קש בלבד של משפחת ביאלוסטוצקי שהצליחה ליטול מהמשיב עשרות הלוואות שתשלומן הופסק באחת, ולכן פנייתו לבית המשפט מעידה על שימוש בהליכים בחוסר תום לב ולרעה, ואין להיעתר לבקשתו זו.